כף היד שלה מכורבלת סביב האגודל בתנועה שאני מכירה מתמיד, תינוקית, רפויה, והלק הורוד שקנינו וגם התכלת והירקרק הכרוכים סביב ידה מסגירים את גילה האחר. הבלונדה משירה שער חורפי ומתנהגת כגורה תובענית ולא כחתולה באה בימים. אין כאן אדם, או חיה, בבית הזה, המתנהג על פי גילו האמיתי, להוציא הבת שלי. כשהיא ערה כמובן
תקריב 
תגובות
איזה רוך
אהבתיאהבתי
.
ובכיוון אחר: חשבת כמה מופלא יכול להיראות פוסטר של זה? ככה. מגורען והכל. בדיוק ככה.
אהבתיאהבתי
אין על ילדים וחיות. פשוט אין. אפשר לראות את ההתמסרות לאהבה. איזה כיף.
אהבתיאהבתי
סימביוזה אמיתית
אהבתיאהבתי
אין ולא יהיה חימיה אמיתית
בין ילד-ה לחתול
אהבתי
אהבתיאהבתי
קרה לי מלראות את זה
נצקי (החתולה של הבית הזה) אם מישהו ישאל לדעתה היא תגיד שזה בסדר
שאנחנו פה מרוב שהיא לא נחמדה.
ואיזו שלווה יש בתמונה הזאת .
אהבתיאהבתי
ואני אהבתי את המשפט: אין כאן אדם או חיה המתנהג עפ"י גילו הביולוגי, להוציא הבת שלי כשהיא ערה…
חייכתי.
אהבתיאהבתי
כל כך הרבה אהבה, רוך,קסם, שלוה ועוד דברים שלא קל לתרגם למילים.
אהבתיאהבתי
http://www.thedailybeast.com/blogs-and-stories/2009-07-16/the-art-of-voyeurism/?cid=tag:all1#gallery=469;page=1
אהבתיאהבתי