הליכות, נימוסים וגברים

 

 

טוב, על איך אני מרגישה מול בליינד דייט'ס כבר כתבתי מזמן.

דעתי לא השתנתה. לא, לא תודה, כן, אני בטוחה לגמרי, לא, אני לא חושבת שהסיכוי שווה את

זה, לא אין מקרים יוצאי דופן, וכן אני בכל זאת מכירה אנשים חדשים.

מה שנכון.

מסתבר שאפשר, גם בלי העינוי הזה, להכיר אנשים שלא הכרת ואפילו ממעגלים לא רחוקים מדי.

הדרכים הידועות מפעם.

במקרה.

ארוחת ערב משותפת, ארוע, שעה או פשוט מקומות שהחיים מצליבים.

מדברים קצת או יותר, מחייכים קצת או יותר,

מישהו בדרך כלל מבקש מספר טלפון וככה זה קורה. או שלא. לכאורה פשוט.

אז זהו, שלא תמיד.

מספר הטלפון שלי וחיוך מאשר חלקית – זאת אומרת ככל שאני מאשרת בהתחלה, אם בכלל –

הועברו לצד השני של השולחן ואז הלכתי. ילדה, עבודה, כתיבה, החיים.

לא קרה עם זה כלום, מה שהתמיה מעט, אבל בסדר.

אתמול, יום שישי, תכף אחת עשרה בלילה,

אחרי כמעט חודש מצלצל הטלפון.

גם אם הייתי צוננת במיוחד, והייתי,

אי אפשר להאשים אותי בגסות רוח או נימוסים רעים….לא?

מ פ ת ח ו ת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נ.ב. לפעמים בלוג הוא תענוג אמיתי ממש…בטח כבר כתבתי את זה פעם…:)

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שלומי  On 27 ביוני 2009 at 22:13

    אדיוט!!!

    אהבתי

  • יוסי דר  On 27 ביוני 2009 at 22:20

    אחרי חודש לגיטימי שתגידי לו שאת לא זוכרת אותו

    אהבתי

  • כבר לא  On 27 ביוני 2009 at 22:25

    הצילום שבחרת לשים גאוני בחיבור שלו לטכסט או בעצם לסאב טכסט

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 27 ביוני 2009 at 22:59

    ראיתי בטוויטר שלך והגעתי הנה להרחיב. אני לגמרי יכולה להבין למה היית קרה. מה שאני לא מבינה זה למה את בכלל מתלבטת? אם מצאת חן בעיניו והוא היה צריך לצלצל ואם קרה משהו שמנע ממנו הוא היה צריך להיות גבר דיו או ישר מספיק כדי לפתוח בזה את השיחה ולהסביר בשתי מילים. אבל לכי תמצאי גבר שיהיה לו את השכל הישר להבין מה צריך לעשות.הריקוד הזה מעייף כל כך גם בלי סיבוכים נוספים.

    אהבתי

  • רוני  On 27 ביוני 2009 at 23:07

    אז מה? שיאשים. הוא הרי ממילא פחדן. (איזו סיבה אחרת יכולה להיות לו לחכות חודש?)

    אהבתי

  • חגית  On 27 ביוני 2009 at 23:10

    אז אתם תיקו… למרות שאי אפשר לדעת למה לקח לו כל כך הרבה זמן…. בדקת אם התרגש ואיבד את קולו מגודל המאורע? :))))

    יש לי עוד כמה סברות, אבל, די. אני מרגישה איך עולים לי קולות מרושעים בראש, ואני לא מוכנה לתת להם מקום. ;)

    אהבתי

  • קלי  On 27 ביוני 2009 at 23:16

    אם את יושבת חודש רגל על רגל וממתינה שהוא יתקשר אלייך מבלי שאת בכלל טורחת להרים אליו טלפון – אז זו טיפשות ותו לא. זו סתם התבכיינות. אם את מעוניינת בו, אז תפסיקי עם הרמזים והחציפחיוכים ותקבעי איתו פגישה נוספת ביוזמתך. אם את פסיבית – תבואי בטענות רק לעצמך.

    אהבתי

  • דוגרת  On 28 ביוני 2009 at 00:10

    אני לא הייתי נעלבת אם היה לוקח לו חודש, אם לזה את מתכוונת בשאלתך.
    יכולות להיות לכך כל מיני סיבות שלא קשורות אלייך.
    השעה, לעומת זאת, קצת בעייתית – נימוס זה לא הצד החזק שלו.

    אהבתי

  • שלומי  On 28 ביוני 2009 at 00:24

    והמפתח האדום שלך קצת עקום.
    חוצמזה תמונה מעולה!!!!

    אהבתי

  • שונרא  On 28 ביוני 2009 at 00:31

    כשמגששים לקראת קשר,לא דורסים שעות פרטיות בלי רשות מפורשת.

    התחשבות זה תנאי הכרחי לקשר, לא?

    אהבתי

  • zivib  On 28 ביוני 2009 at 00:54

    לא יודעת.
    כלומר, אני יודעת.
    זה מבאס לתת טלפון ואז לגלות שאני לא בראש סדר העדיפויות של מישהו.
    וזה לא משנה עכשיו למה. "התלכלכה" כבר הציפייה.
    אבל אבל אבל אבל אני יכולה לנסות להסתכל על זה עם קצת פחות אגו ויותר בקלילות.
    (חלי, אולי בבוקר אני אצטער שכתבתי את זה, אבל אני תמיד אוכל להאשים את החום הגבוה שיש לי מאתמול, את ההצטננות הארורה הזאת, את כאב הראש ואת זה שאני כבר שלוש שעות וקצת לא מעשנת מתוך החלטה להפסיק לתמיד).
    ואולי בבוקר מחר אני גם אהיה יותר חדה.
    אולי.
    לילה טוב. :)

    אהבתי

  • ביישן  On 28 ביוני 2009 at 04:13

    שהנושא הזה כבר יורד מסדר היום?-בשלב מסוים -בגילנו המשותף גם כשפנויים לקשר כבר לא חייבים בכלל לעבור התלבטויות וייסורי נפש של שנים עברו.כלומר זה בסדר גמור להיות צוננת ולא צמנומסת ביום שישי בלילה ,מה שמפתיע אותי שאת צריכה לקבל אישור על כך

    אהבתי

  • עלמה  On 28 ביוני 2009 at 07:30

    אחרי חודש? איך לא זיהית קודם שהוא דפוק? ואולי יש לך טיפים בדיעבד איך מזהים אותם, את הדפוקים השרמנטים ולא נותנים מספר טלפון?

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 28 ביוני 2009 at 07:57

    הוא יודע שיש לך בלוג?

    :)

    אהבתי

  • שרון רז  On 28 ביוני 2009 at 09:22

    23:00?!?
    חוצפן גדול

    אהבתי

  • אני כאן  On 28 ביוני 2009 at 09:30

    לי באופן אישי קשה להבין אנשים שמשחקים משחקים. בקשת טלפון והראת עניין אז בשביל מה משחקי הקוליות האלה? לא שחקת אלא קרה מכל מיני סיבות? כשאתה מצלצל תגיד מילה וחצי כדי להסביר אחרת יצאת מאצו שבטוח שכל בחורה זוכרות מי אתה ומחכות שתצלצל.
    אני כל פעם מחדש מופתעת להזכר שאת לא רק חלי גולדנברג אלא גם בחורה בשר ודם ולב :-)

    אהבתי

  • חנה בית הלחמי  On 28 ביוני 2009 at 10:08

    כדעתך. ולא, זו לא פונקציה של גיל – היא היתה ככה גם בגיל 16. שוק בשר. בעעע.
    לגבי "קליק" – מה שלא קורה מיד, לא קורה. לקח למישהו חודש לפנות אליך אחרי שהוא זה שביקש טלפון? בנאדם בעייתי שאין מה לבזבז עליו זמן ומחשבה.

    אהבתי

  • גלעד  On 28 ביוני 2009 at 10:20

    לא בסגנון ובהתלהמות אבל כן במהות. אם את רוצה אותו למה את לא מתקשרת וקובעת איתו שוב?

    אהבתי

  • קוראת  On 28 ביוני 2009 at 10:42

    לא נראה לי שזו בכלל הנקודה בפוסט הזה, והיא היא כתבה לפי שם הפוסט על נימוסים והליכות בין נשים לגברים או בעצם על החוסר בהם..

    אהבתי

  • איילת  On 28 ביוני 2009 at 13:42

    "אם את רוצה אותו", מה זה השטויות האלה? בן אדם לא טורח במשך חודש, נגיד שהיו לו משבר/ פשיטת רגל/ נקרא למשימה סודית/ עבר דירה וכו' וכו', נגיד שהחודש שעבר ייתכן (וזה ייתכן) אבל בסופו של דבר לעשות את השיחה הראשונה ב- 23:00 בלילה של יום שישי זה הכי גיל 22. כלומר, זה חמישה-ל-"ערה?". אדם בוגר שמתקשר בשעה כזו, ביום כזה, או שהוא לא מבין שהוא אדם בוגר, או שהוא מזלזל באדם שמולו. או שניהם, וסביר ששניהם. איך שלא יהיה- אני חושבת שהקרירות שלך היא לגמרי במקום, גם אני הייתי מרגישה שזו חוצפה. השעה, היום, בעיתוי הזה, לא משנה כמה הוא מעניין אותך- משהו בגישה שלו שגוי ואין לזה שום קשר לאם את מעוניינת בו או לא. ההתחלה חייבת להיראות אחרת, הפגנה מינימלית של כבוד הדדי- גם אם זו את שהיית מתקשרת, אני בטוחה שלא היית עושה את זה בשעה כזו של ערב שישי. מדובר בנימוס אלמנטרי, או בהפגנה של ההיפך ממנו.

    אהבתי

  • בועז כהן  On 28 ביוני 2009 at 20:57

    וואי, וואי…אמא שלי היתה עושה ממנו קציצות. להתקשר ב-23:00 ?

    אהבתי

  • עינב  On 28 ביוני 2009 at 21:28

    הציניות הגברית מיותרת. זה ברור שחלי הגיבה בגלל הזמן שעבר. אבל כשמחברים הכל התמונה
    לא משהו האמת וגם הלגלוג שלך על המגיבים כאן מיותר

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 29 ביוני 2009 at 08:08

    זה בכלל לא חשוב איך הרגשת בקשר לצלצל לא צלצל, הגבת נכון בכל מקרה….נקסט :)

    אהבתי

  • בועז כהן  On 29 ביוני 2009 at 19:30

    איפה מצאת ציניות בטקסט שלי?

    אמא שלי באמת היתה קורעת לגזרים כל מי שהיה מעז לצלצל בין שתיים לארבע או אחרי תשע בערב

    אם היית מכירה אותי היית יודעת שאין בי קמצוץ ציניות.

    אהבתי

  • הלה, סידני, אוסטרליה  On 30 ביוני 2009 at 06:31

    בעניינים בינו ובינה וביחוד בענייני נימוסין.
    הוא לא מנומס בהתחלה מה יהיה עוד עשר שנים?!
    (איך אני אוהבת להיות קרה… כאילו אני משחקת אותה מישהי אחרת)
    טלפון לדייט מתבקש להישלח בשעה 18:00 בדיוק.

    אהבתי

  • יוחאי  On 30 ביוני 2009 at 08:04

    הדבר הכי חם בבלוג שלך כ-30 תגובות על מה זה מעיד ומכוון ? נו

    אהבתי

  • איילת  On 30 ביוני 2009 at 09:27

    טלפון לדייט ראשון, ודאי כשמדובר באמא לילדה- צריך להיעשות לפחות יום או יומיים לפני.

    בכנות, חלי? אני חושבת שאי אפשר לנתק את זה שאת מי שאת, חלי גולדנברג, מהעובדה שהוא התקשר בשעה כזו ביום כזה. אני חושבת שמעבר להכל הוא חשב שהוא יוכיח לעצמו (או לחבריו) שגם לחלי גולדנברג אפשר להתקשר ב- 23:00 בלילה של שישי ולהשיג דייט. ומי שהוא עד כדי כך אידיוט מתלהב, ראוי בדיוק ליחס שנתת לו. בצדק יצא לך קר, וטוב שכך.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: