תעשו טובה

 

 

 

תעשו טובה.

תקראו את דורון קורן. ב"הארץ" –

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1092124.html

אחרכך, כשתצליחו לנשום שלחו לינק של המאמר/כתבה/דיווח הזה

לשר החינוך – gsaar@knesset.gov.il

שר האוצר – ysteinitz@knesset.gov.il

שיקראו.

אם ממש תרצו, הנה רשימת המיילים של כולם –

http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mkindex_current.asp

של כל ה120 המחליטים על עתידנו. בפנים ובחוץ.

מעניין מה יקרה.

האם יקראו ויפנימו שהגיע הזמן לא לעבוד על האוטומט? שהציונים הם לא הדבר העיקרי?

שחינוך הוא הדבר העיקרי? האם הם ישנו דברים? ינסו לשנות דפוסים מקובעים?

יעשו משהו ב א מ ת או…האם יקראו ויקמטו וירטואלית את הדף הוירטואלי ויזרקו בתנועה חטופה

לפח, שלצערי הרב משמעותו לא כל כך וירטואלית…פחד. פחד אלוהים ושבת שלום.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תעשו טובה, תקראו.

זה באמת, באמת באמת חשוב החינוך וההשכלה ודרך הארץ והכבוד ההדדי והיושרה הפנימית

וכל אותם דברים שאנחנו כמדינה כבר לא מצליחים, משכילים להעניק לילדים שלנו.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 12 ביוני 2009 בשעה 18:14

    שמשהו יזוז כאן? אין סיכוי.

    רק יוסי שריד הצליח לעשות שינוי אמיתי וגם לו לא היה מספיק זמן כדי שהשינוי ישאר. חוץ מזה כל שר חינוך מגיע עם האגו שלו ומשנה את כל ספרי הלימוד ראה לימור לבנת על פי תפישת העולם המפלגתית שלו ומחלק כספים לחינוך של שס. גועל נפש.

    אהבתי

  • אורח מבית  ביום 12 ביוני 2009 בשעה 22:17

    אין מילה אחרת. מיואש..

    אהבתי

  • אסתי  ביום 12 ביוני 2009 בשעה 23:27

    אז יש לי חדשות בשבילך.
    בדיוק התופעה עליה הוא מדבר. הפטפוט הקבוע ברקע.
    רק שבאקדמיה יש בעיה נוספת – הסטודנטים הם הלקוח, ואת עובדת אצלם.

    אהבתי

  • אסתי  ביום 12 ביוני 2009 בשעה 23:32

    אני, כל מה שאני מנסה זה לגרום לסטודנטים לחשוב אחרת. להתווכח איתי. לראות איך הם מגיבים על הפרובוקציות שלי. לא להקיא את מה שאני אומרת אלא להגיע לחשיבה עצמאית…
    זה כמעט בלתי אפשרי. בתחילת הסמסטר הם פשוט בהלם ולא מבינים מאיפה זה בא להם
    לוקח לי סמסטר שלם להתחיל לשחרר אותם מחוסר היכולת לחשיבה עצמאית – הפרי המהולל של 12 שנה במערכת החינוך הממלכתית.

    נורא מפחיד.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 12 ביוני 2009 בשעה 23:36

    הטענות שלו הרבה יותר עמוקות, הן נוגעות למה שנלקח מהמורים, מהמחנכים על ידי תקנות משרד החינוך, על העובדה שאסור להוציא ילד מהכיתה, כמעט אסור להעניש. על העובדה שילדים יודעים שלמורה שלהם אין ב א מ ת יכולת הרתעה אמיתית והתוצאה היא במילים לא שלו כמעט סרוס כוחו של המבוגר האחראי על תלמידו המפריען, רעשני, פוגע באיכות מערך השיעורים בכיתה.

    לא כל מה שהוא טוען ומציע שם נכון לטעמי, אבל הבסיס,הרעיון הראשוני המחייב להחזיר את הכוח למחנך, למורה הוא בעיני נקודה שחייבת להשתנות באופן דרמטי ומהר כדי לנסות להציל את מה שנשאר ….

    אהבתי

  • גלעד  ביום 13 ביוני 2009 בשעה 05:18

    חלי

    רציתי לאמר כי התוודעתי למספר מקרים כאן (אוסטרליה) של הורים ישראלים (שהגיעו לכאן מראש לזמן מוגבל) הממשיכים לדחות את החזרה לארץ בגלל מורא מערכת החינוך הישראלית (זה תמיד נאמר בהשוואה למערכת כאן, אולם זהו דיון נפרד מעיקרו)

    לפחות זוג אחד חזר לאחר חודשיים טראומטיים בארץ, והסיבה אינה כלכלית (להפך, המאמץ הכלכלי הדרוש להגירה עם ילדים הוא עצום ) אלא נעוצה באיכות החינוך.

    אני מקווה שגם הסיפור הקטן הזה יהווה שיקול לפוליטיקאי שאולי יעבור כאן ויקרא. אל תדאגו להטבות מס לחוזרים, מערכת חינוך טובה תעשה את העבודה.

    אהבתי

  • תומר  ביום 13 ביוני 2009 בשעה 08:27

    הבעיה המרכזית שקורן מצביע עליה היא באמת חוסר ההתאמה של ילדים רבים למסגרת העיונית (כי אין כבר בתי ספר מקצועיים) ומנגד חוסר היכולת להשתמש בסנקציות רציניות כדי ליצור אווירה שבה ניתן בכלל להעביר שיעור. אפשר לראות ששני העניינים האלה קשורים לניסיון להגן על הילדים או על זכויותיהם, ואולי באמת יש כאן כוונה טובה, אבל התוצאה היא ברדק וחוסר יכולת ללמד ו(יותר חשוב )לחנך. התמזל מזלי ואני מלמד (תנ"ך) בבית ספר הריאלי בחיפה, שהוא חצי-פרטי שכזה, ולכן שאפשר בעצם לסלק ממנו תלמידים שמגזימים. זה לא ממש קורה, אבל עצם האפשרות יוצרת אווירה יותר רצינית, שבה אפשר ללמד (נכון, כולנו רוצים שהתלמידים ירצו ללמוד ולא יתנהגו טוב רק משום האיום בהעפה, אבל בשביל ליצור בכלל תנאים שבהם יהיה ניתן לעניין אותם בחומר צריך מינימום של משמעת). או במילים אחרות: אני מסכים מאוד עם קורן.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 13 ביוני 2009 בשעה 11:44

    נפתח כאן –

    http://www.popup.co.il/?p=4410#comment-290760

    :)

    אהבתי

  • נעמה  ביום 13 ביוני 2009 בשעה 20:59

    תראי כמה נזק עשו לך בבית ספר. כבר עברו כמה שנים מאז ואת עדין לא יכולה לראות את הספר במנותק ממה שעשו ממנו בתיכון.

    אני מכירה אישית ילדה שבוחרת תנך. לא את המקור (היא עדיין לא יודעת לקרוא עם ניקוד) אבל את הספר "200 סיפורי התנך" היא חרשה מכל הכיוונים מזמן והיא שולטת בסיפורים יותר מרב המבוגרים שאני מכירה. לא יודעת איך זה עומד מול הארי פוטר (היא עוד לא מכירה אותו. היא רק בת שש) אבל זאת בהחלט היתה בחירה שלה (יש לה עוד הרבה ספרים נהדרים).

    אני מאמינה שהיא בחרה כך בגלל שאף אחד, מעולם, לא הכריח אותה לקרוא או ללמוד משהו.

    אהבתי

כתיבת תגובה