אם הייתם יכולים להצביע שוב….

 

 

 

בעקבות שיחה ארוכה וסוערת,

בטחון שרבים היו מצביעים אחרת אם היו חוזים את התוצאות,

והתערבות קטנה גם:

 

אם הייתם יכולים להצביע שוב, הייתם משנים את הצבעתכם?

 

אם כן, ממי למי?

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • ח ל י  On 13 בפברואר 2009 at 19:28

    נשארת עם מרצ. גם עם שלושה מנדטים.

    אהבתי

  • ריקי כהן  On 13 בפברואר 2009 at 19:32

    כמוך הצבעתי למרצ, וזו התלבטות קשה לאור התוצאות. נשמע שהייתי מצביעה ליבני לנוכח המצב, ועם הרבה כאב לב. ליבני הייתה יושבת עם מרצ, ביבי לא.

    אהבתי

  • א.  On 13 בפברואר 2009 at 19:37

    ולא למה שבחרתי. מפלגת העבודה היא המרכז שמאל העיקרי כאן והעובדה שהיא הדרדרה ככה פשוט לא מתקבלת על הדעת. אני מתחרט.

    אהבתי

  • נינה  On 13 בפברואר 2009 at 19:40

    שיניתי את הצבעתי לפני, ובמקום מרצ הצבעתי ללבני. לא הייתי משנה.
    וריקי – את צודקת. לבני היתה יושבת עם מרצ.
    כתבתי על כך משהו היום. אולי עוד לא מאוחר.
    http://www.notes.co.il/nina

    אהבתי

  • דודי  On 13 בפברואר 2009 at 19:52

    על זה אני לא מצטער. אני מצטער על כך שלא נכנסתי לפעילות אצלם בתקופה שלפני הבחירות.

    אהבתי

  • דודי  On 13 בפברואר 2009 at 19:53

    לבני לא עמדה לבחירה, אל תתני לראובן אדלר לשטות בך. היית יכולה להצביע למפלגת "קדימה", לא ללבני.

    אהבתי

  • ח ל י  On 13 בפברואר 2009 at 19:57

    לא מצטער שאלפי קולות טובים נמוגו לשום מקום ,
    כי אם אין נציג מימד בכנסת הם בשום מקום כנראה- אלא אם היה למימד הסכם חלוקה עם איזו מפלגה – במקום להועיל במצב הנוכחי?

    אהבתי

  • אסי סיקורל  On 13 בפברואר 2009 at 19:59

    לא מתחרט. הפעם, בפעם הראשונה העדפתי להצביע למען תקווה, ולא לדפוק את הראש בקיר במשך שנתיים וחצי או שלוש לאחר הבחירות. בינתיים אני לא מתחרט.
    אנא זכרו, קדימה שפתאום בספין מטורף מצטיירת כשמאל רדיקאלי היא מפלגתו של אריק שרון, אהוד אולמרט, צחי הנגבי – בקיצור – ליכוד הדור הבא שגנב את דעתה של מדינה שלמה.

    אהבתי

  • יונית  On 13 בפברואר 2009 at 20:05

    על זה שהצליח לשכנע כל מיני פמיניסטיות להצביע לעבריין מין מורשע. אם יש משהו מרשים בתוצאות הבחירות האלו, זה בדיוק זה.

    אהבתי

  • בייביסיטר כאן  On 13 בפברואר 2009 at 20:07

    אני מתחרטת שהצבעתי לחד'ש. אם הייתי מבינה שזה על חשבון מרצ לעולם לא הייתי נגררת לטרנד הזה עם כל הכבוד לדב חנין. צער לדורות מבחינתי. מתחרטת בגדול.

    אהבתי

  • אללי  On 13 בפברואר 2009 at 20:15

    לא מתחרטת בכלל. לא חושבת שהקול שלי "נזרק לפח". אין דבר כזה. הקול שלי נשמע איפה שהוא נשמע.

    אהבתי

  • דודי  On 13 בפברואר 2009 at 20:24

    רק על רשימות שעברו את אחוז החסימה.

    26 אלף איש הצביעו לירוקה-מימד. חלקם הגדול כנראה מצביעי שמאל, אך חלק מצביעי ימין או כאלה שלא היו מצביעים כלל.

    כדי שמנדט אחד ויחיד ייגרע מגוש הימין, 20 אלף מתוכם היו צריכים להצביע למרצ או לעבודה (שיש ביניהם הסכמי עודפים).

    כך שהחרטה, כאמור, היא רק על כך שלא פעלתי יותר ובעיקר מוקדם יותר לטובת הרשימה המצויינת הזו.

    אהבתי

  • ח ל י  On 13 בפברואר 2009 at 20:32

    ל כ ן אם כמה אלפים טובים מתוכם היו מצביעים למרץ/עבודה/מישהו שהוא לא ביבי/ליברמן הסיכוי להרכב ממשלה שאולי, אולי אפשר לנשום מולו, שלא נדבר על לחיות איתו היה קצת יותר רלוונטי כרגע…מהחישובים האלה נבעה בכלל השאלה שהעלתי בפוסט. לא האם דעתך השתנתה אלא אם בתוקף המציאות השברירית הזו, היית פועל אחרת?

    ותודה על ההבהרה בענייני העודפים, לא ידעתי שכך הוא. אם כאבל זה מחדד את העניין עוד יותר. עשרים ושישה אלף קולות באמת "לא נספרים" בכלל אם לא עברו את אחוז החסימה…באמת נמוגים לשום מקום…

    אהבתי

  • דודי  On 13 בפברואר 2009 at 20:45

    אלא 20 אלף היו דרושים כדי להעביר מנדט אחד, שגם הוא לא משנה דבר. וספק אם 20 אלף ממצביעי הירוקה-מימד היו מצביעים לשמאל, לולא התמודדה הירוקה-מימד. חלק היו מצביעים לימין וחלק לא היו מצביעים כלל.

    יש משמעות מסוימת לכך שקיבלו יותר ממנדט, בהתחשב בכך שזו תנועה צעירה מאד שעוד תתמודד בעתיד, אם לבד ואם במסגרת גדולה יותר.

    אהבתי

  • קורא אנונימי  On 13 בפברואר 2009 at 20:58

    "נשמע שהייתי מצביעה ליבני לנוכח המצב, ועם הרבה כאב לב. ליבני הייתה יושבת עם מרצ, ביבי לא."

    אני מקווה שאתן יודעות שעל מנת שליבני תשב עם מרצ, קודם צריך לבחור במרצ – לא כך?

    אפילו לליבני יהיה קשה לשבת עם מפלגה ללא נציגים בכנסת (למרות שאני בטוח שאדלר היה חושב על פתרון גם לזה)

    אהבתי

  • עמנואל  On 13 בפברואר 2009 at 21:52

    לחלי – קודם כל תשובה: אני הייתי פעיל של מרצ, הצבעתי למרצ, בוודאי שהייתי עושה זאת שוב. אם לא הייתי פעיל בבחירות האלה, (שלא לדבר על לא מצביע) הייתי מרגיש נורא. עכשיו אני סתם מרגיש רע…

    אבל האמת שזה לא הזמן לשאול את השאלה הזו. הזמן יהיה אחרי הקמת הממשלה, כשיראו במוע עיניהם את מה שהיה צריך להיות להם ברור, שזה שקדימה שתתה את הקולות למרצ לא עזר בכלום לציפי לבני להיות ראש ממשלה, ולא היה יכול לעזור.

    ל"בייביסיטר כאן" – הבעיה של מרצ בבחירות האלה לא היתה נהירה המונית לחד"ש. זה לא הגיע אפילו לכדי מנדט (אם כי יכול להיות שזה עלה לנו במנדט הרביעי, כי היינו די קרובים). ולפחות אנשים שכמוך שעשו את זה עשו את זה מתוך איזושהי אמירה ערכית. אני אולי מאוכזב מהתוצאה, אבל לא יכול לכעוס על מי שעשה את זה.

    זאת בניגוד למי שנפל להטעיה המטומטמת כאילו שהצבעה לקדימה היא הצבעה לציפי לבני, ולמרות שדעותיו הן כשל מרצ הצביע למפגה של שאול מופז, זאב בוים, רוחמה אברהם ועתניאל שנלר. אז גם הוא ואיזה שניים שלושה מנדיטם מחבריו ריסקו את מרצ, וגם נשארנו עם ביבי, כי מעבר קולות בתוך הגוש לא משנה כלום על הרכבת הממשלה.

    אהבתי

  • אורון  On 13 בפברואר 2009 at 22:06

    מצטער לקלקל כאן קצת את החגיגה – אבל אני תל אביבי שלא מתבייש להגיד לרגע:הצבעתי לליכוד ואני לא מפחד מביבי – אני כן מפחד מציפי…שוב אדלר מאכיל אתכם לוקש ואתם אוכלים אותה…כמה עצוב

    אהבתי

  • עידן  On 13 בפברואר 2009 at 22:27

    מראש לא האמנתי שתעבור את אחוז החסימה, אבל כנגד הבחירות הקודמות בהן הצבעתי "הצבעת מחאה" והיות והפעם לא היה לי ממש למי להצביע – הצבעתי למי שנראה לי הכי מתאים כי זה נראה לי עדיף על פתק לבן (ובטח עדיף על לא להצביע בכלל). קיוויתי שכל מי שלא מאמין שמימד תעבור את אחוז החסימה אבל מאמין בדרכה בכל זאת יצביע לה וכך במקרה היא כן תעבור את אחוז החסימה. לא הלך…
    גם בדיעבד לא הייתי משנה את ההצבעה (גם אם הייתי יודע ששוב מימד לא תעבור את אחוז החסימה). אין אף מפלגה אחרת שאני יכול להכניס את הפתק שלה למעטפה, ועדיין אני לא רוצה להצביע בפתק לבן (שזה כמו להצביע קצת לנתניהו, קצת לברק, קצת לליבני וקצת לליברמן – ואני לא רוצה להצביע לאף אחד מהם).
    אבל אם ניקח מצב היפותטי אחר – בו למעשה אני מתבקש להצביע שוב רק למי שעבר את אחוז החסימה ואין את שאר הפתקים – הייתי מצביע לליבני.

    אהבתי

  • שי  On 13 בפברואר 2009 at 22:46

    לא מתחרט. חבל שאתם לא

    אהבתי

  • אשתו  On 13 בפברואר 2009 at 23:16

    מה ההבדל בין אדלר וארד לבין ארתור פינקלשטיין שעשה את קמפיין ההפחדה הקודם של ביבי מול פרס, עם "פרס יחלק את ירושלים"?

    אהבתי

  • אשתו  On 13 בפברואר 2009 at 23:19

    לא מצטערת על ההצבעה שלי. הצבעה היא רק חלק קטן מאוד מאוד מהחיים הפוליטיים בארץ ובכלל. לא צריך להילחץ. אני לא מודאגת. לא הייתי מצביעה עכשיו לקדימה כדי לוודא שהיא תהיה ראש ממשלה. לא הייתי מחזירה את הקול שלי למרצ או לעבודה כמו במערכות הקודמות. אני ישנה בסדר גמור, וממשיכה לעשות את העבודה שלי, כמו הרבה אחרים שלא מחכים יותר לרשות המבצעת לבצע את עבודתה.

    ואגב, כמו שזה נראה, יש סיכוי לא רע בכלל שעוד שלושה חודשים ניאלץ להצביע שוב, כדי שתהיה הכרעה ברורה לגבי מי ירכיב קואליציה.

    אהבתי

  • שושי  On 13 בפברואר 2009 at 23:22

    והייתי חוזרת על זה. לא היתה לי מפלגה אחרת להצביע לה.

    אהבתי

  • עינב  On 13 בפברואר 2009 at 23:29

    חלי ראיתי שכתבת באיזה מקום שזה לא זמן ירוק עכשיו במקום הזה, זה זמן מלחמה או שלום. כמה נכון.

    אהבתי

  • דני בלוך  On 13 בפברואר 2009 at 23:53

    עם כל הכבוד, שינויי הצבעות שצוינו לעיל לא היו משנים את החלוקה בין המחנות והגושים אז מרצ היתה מקבלת עוד ח"כ ומישהו פחות, אבל גוש הימין לא היה יורד. השאלה היא איך מחזירים למחנה המרכז – שמאל – ערבים שירד מ- 70 ל -55 את המנדטים שהפסיד לגוש הימין.

    אהבתי

  • רייטינג בוי  On 13 בפברואר 2009 at 23:57

    ראיתי אותך בטלוויזיה בתור אמא של יב"ז.
    את יפהפיה, אבל הדיאלוגים עושים לך עוול.

    אהבתי

  • שאול חנוכה  On 14 בפברואר 2009 at 00:57

    אומנם בקלפי נורא רציתי לשים דע"ם
    אבל ההגיון ניצח
    מי שהאמין שלבני היא פמיניסטית שמאלנית יותר גרוע ממי שהציג את שרה פיילין כפמיניסטית.

    אהבתי

  • אילן  On 14 בפברואר 2009 at 02:24

    ובני הקטן שאל:
    אז אתה, אמא ודודה רונית זה שלושת המנדטים?

    אהבתי

  • נווה  On 14 בפברואר 2009 at 02:29

    את השאלה הזאת צריך לשאול עוד כמה חודשים, נניח 5 חודשים ולא עכשיו, להתחרט? אף אחד לא יודע אם הוא התחרט או לא התחרט.

    אהבתי

  • איל  On 14 בפברואר 2009 at 09:23

    לא תרמתי לבנים לחומה בהצבעה לסוכנת המוסד ל', שתיתן לליברמן יותר.
    לא בזבזתי את קולי במפלגות טרנדיות – שהורידו לטמיון מנדט אחד או שתיים שהיו אפשריים לגוש השמאל – ובדיעבד, תרמו עוד לבנה לחומה.
    קצת מצטער על מרצ, לה הייתי נאמן הרבה שנים.
    אבל להצביע חד"ש היום – זו המניה הכי סולידית.

    אהבתי

  • תמר  On 14 בפברואר 2009 at 10:21

    הצבעתי חד"ש
    והתחרטות לא עלתה לא בראשי ולא ובליבי.

    לאילן:
    מקסים

    אהבתי

  • נועה אסטרייכר  On 14 בפברואר 2009 at 10:45

    חד"ש, ולא מתחרטת

    אהבתי

  • תמי  On 14 בפברואר 2009 at 10:45

    בלב כבד הצבעתי ללבני רק כדי לנסות למנוע מביבי לחרב את מה שנותר מהמדינה הזו. ליבי היה עם חד"ש/מרצ/הירוקה מימד. בפועל, חד"ש הסתדרו לא רע גם בלעדיי, הירוקה מימד כנראה לא היתה מסתדרת גם עם הקול שלי, ועם כל כמה שלא נעים לי לראות את מרצ צמוקה, עוד יותר לא היה לי נעים לראות את הליכוד זוכה ביותר מנדטים מקדימה. נותר רק לקוות שבאמת הצלחתי במטרתי הראשונית, לפחות חלקית.

    אהבתי

  • אסתי  On 14 בפברואר 2009 at 11:25

    מרצ, אחרי התלבטויות רבות בינה לבין חדש. אין לי כל ספקות.
    אם יהא זה שנית אל יהא זה אחרת, עם אותה אהבה עניה וסוערת
    או במילים אחרות – שוב הייתי שמה מרצ.

    אהבתי

  • קורא וצופה  On 14 בפברואר 2009 at 11:38

    מעניין שלמרות ההבנה של כולכם שהצבעה חדה יותר לקדימה, עבודה או ליכוד הייתה יכולה לשנות את פני הדברים בצורה ברורה רובכם בוחרים להשאר בנישה הקטנה והרגשית שלכם
    ולא חלילה להצביע ממש מתוך שיקולים קרים והגיונים כמו העתיד להיות כאן בשנים הקרובות.

    אהבתי

  • שי  On 14 בפברואר 2009 at 14:27

    זה שהם עדיין לא מבינים שהקולות שלהם הלכו לזבל.
    לא חשוב כמה מנדטים חד"ש יקבלו – הם תמיד יסומנו (בצדק) כגיס חמישי ויהיו המצורעים של הכנסת. אי לכך הם לעולם לא יהיו בעלי השפעה ו/או יכולת לשנות משהו.

    אהבתי

  • דודי  On 14 בפברואר 2009 at 14:31

    גם אילו *כל* מצביעי מרצ, חד"ש, והירוקה-מימד היו מצביעים "הצבעה חדה יותר" לעבודה, או לקדימה, לא היה משתנה שום דבר מהותי בקשר לסיכויי ציפי לבני להיות ראש ממשלה.

    היחס בין הגושים – בלבד – הוא שקובע מי יהיה ראש ממשלה.

    אין שום היגיון שאיש שמאל, שעמדותיו מצויות שמאלה מקדימה, יצביע למפלגה זו – אלא אם הוא מעריץ נסתר של רמון או הנגבי.

    "שיקולים אסטרטגיים" של הצבעה למפלגה גדולה הם דבר פשוט חסר היגיון ולא אסטרטגי כלל. אם אדם חושב שקדימה, העבודה או הליכוד הם המפלגה התואמת ביותר את עמדותיו – שיצביע בשבילן. אם לא, שיצביע למפלגה המתאימה ביותר, וכך ישפיע לא רק על גודל הגוש שינצח בבחירות אלא גם על הרכבו.

    אהבתי

  • תמי  On 14 בפברואר 2009 at 16:10

    מספר יוזמות החקיקה של דב חנין בכנסתה-17 גדול מאד ומוכיח שאפשר גם אפשר להשפיע ולשנות כח"ג מטעם חד"ש.
    דודי, לא מדויק. נניח שקדימה היו מקבלים 30 מנדטים והליכוד 25. במקרה כזה, גם אם גוש הימין היה גדול כמו עכשיו, לבני היתה נבחרת להרכיב ממשלה.

    אהבתי

  • שי  On 14 בפברואר 2009 at 16:48

    כמה מאותן אין ספור יוזמות חקיקה של חנין אכן הפכו לחוקים?

    אהבתי

  • נועם  On 14 בפברואר 2009 at 17:08

    ואני ממש לא מתחרטת. יותר ויותר שומעת קולות סביבי של אנשים שהצביעו ל ואנשים שהצביעו תנועה ירוקה מימד שחבל שלא הצביע "מחל".

    אהבתי

  • אורח מבית  On 14 בפברואר 2009 at 17:14

    נניח שקדימה היו מקבלים 30 מנדטים והליכוד 25. במקרה כזה, גם אם גוש הימין היה גדול כמו עכשיו, לבני היתה נבחרת להרכיב ממשלה,
    וזה בדיוק עומד לדעתי במרכז השאלה שחלי שאלה בפוסט הזה.

    אהבתי

  • איל  On 14 בפברואר 2009 at 17:29

    והגרוע מכל הוא שבמשא ומתן קואליציוני ציפי לבני נמצאת בנחיתות לעומת ביבי, ולכן גם תיאלץ לתת יותר לליברמן (שעשוי להעדיף אותה מסיבות אלה).

    אהבתי

  • יונת  On 14 בפברואר 2009 at 18:42

    בבחירות הקודמות לא מצאתי למי להצביע, ולכן עשיתי כל מיני חשבונות מתחכמים כדי למצוא בכל זאת מפלגה: ליברמן הפחיד אותי ולכן הצבעתי לעבודה כדי שלפחות לא תהיה מלחמה. למותר לציין שההצבעה הזו התפוצצה לי הפרצוף, פשוטו כמשמעו.

    הפעם הצבעתי לתנועה הירוקה – מימ"ד. אני לא מצליחה לחשוב על אף מפלגה אחרת שהייתי מצביעה לה לו ידעתי שהם לא יכנסו לכנסת. אני חושבת שהמסקנה היא שצריך להתחיל לפעול מעכשיו כדי שהיא תצליח להיכנס לכנסת בבחירות הבאות (עוד שנתיים וחצי?).

    אהבתי

  • עמנואל  On 14 בפברואר 2009 at 18:44

    לתמי – פשוט לא נכון. אף אחד לא מבטיח שאם לקדימה היו אפילו 5 מנדטים יותר (משהו דמיוני לחלוטין) על חשבון העבודה ומרצ, היא היתה יכולה להרכיב ממשלה. הרי כבר בכנסת הזו לבני לא הצליחה להרכיב ממשלה כשהיה גוש חוסם? למה שבכנסת הזו זה יהיה שונה?

    וגם אם בסופו של דבר היא היתה מצליחה לעשות את זה, המשמעות היא שהיא היתה צריכה למכור תא נשמתה לליברמן, ושבכל רגע ליברמן היה יכול להפיל אותה. עדיף כבר הפסד מ"נצחון" כזה.

    עדיפה ממשלת ימין שנקראת ממשלת ימין, ממשלת ימין שבטעות קוראים לה ממשלת שמאל. כי אז היא מבצעת את מדיניות הימין, אבל העם מטיל את האחריות על השמאל, ואז מקצין עוד יותר ימינה.

    אהבתי

  • אסתי  On 14 בפברואר 2009 at 19:58

    אנשים פשוט לא מבינים שהבחירה שלהם היתה בין ליכוד א' לליכוד ב'
    כל ההבדל הוא רק זה שעומד בראש הרשימה.
    בראש ליכוד א' – ביבי, בראש ליכוד ב' – ציפי.
    זה הכל.

    אהבתי

  • תמי  On 14 בפברואר 2009 at 20:30

    מבחינתי זה כל ההבדל בין קדימה לליכוד. הבנתי את זה כשהצבעתי ללבני. בעיניי היא עדיפה על ביבי פשוט כי כמעט כל אחד עדיף על ביבי, לא כי היא נפלאה בעיניי ובטח לא כי המפלגה שלה מורכבת מאנשים שאני אוהבת במיוחד או כי המצע של קדימה נאה בעיניי.
    ושי, הצעות חוק סביבתיות לא נתקלות בהתנגדות על רקע מדיני. הרבה ממהצעות של חנין הוגשו יחד עם גלעד ארדן, גדעון סער, יואל חסון ועוד ח"כים מהמרכז/ימין.
    עמנואל, זה כזה טיעון מגמתי שאני לא אטרח להתייחס אליו. נו באמת.

    אהבתי

  • אינגסוק  On 14 בפברואר 2009 at 21:03

    אל תדאגו, תהיה לכם אפשרות להצביע לה באח הגדול VIP.

    אהבתי

  • אפרת  On 14 בפברואר 2009 at 21:21

    הצבעתי לבית היהודי ולא הייתי משנה את ההצבעה. הייתי שמחה לשנות את ההצבעה של בעלי, מהירוקה מימד לבית היהודי גם…

    אהבתי

  • שי  On 14 בפברואר 2009 at 23:03

    את בעצמך מודה שההצעות הסביבתיות של חנין הוגשו יחד עם ח"כים מהמרכז/ימין. ברור לך, אני מקווה, שאם הוא היה מגיש אותן בעצמו כולן היו נדחות מיד?
    מסקנה: בנושאים סביבתיים לא צריך את חנין כי יש חברי כנסת סביבתיים אחרים. ובנושאים מדיניים הוא והמפלגה שלו תמיד יחשבו למצורעים ואף אחד לא יתקרב אליהם. לכן כל קול שהלך אליהם ולא אל מרצ/עבודה הוא קול מבוזבז.

    אהבתי

  • הדר  On 15 בפברואר 2009 at 06:57

    לו או אילו לציון תנאי בטל בעבר.

    אהבתי

  • א  On 15 בפברואר 2009 at 11:53

    חבל שהעונים כאן לא מייצגים את עמישראל… גם אני הצבעתי לירוקה מימד ולא מצטערת. הפעם לא יכולתי לשלשל מרצ

    אהבתי

  • איתי  On 15 בפברואר 2009 at 12:31

    כמוני.

    לתימ היה סקר פנימי שאמר ש-7% היו מצביעים תימ אם היו יודעים בוודאות שיעברו את אחוז החסימה.

    הנתון המשלים הוא "כמה אנשים היו מצביעים תימ אם היו יודעים בוודאות שלא יעברו את אחוז החסימה" – ברור שהמס' היה שואף לאפס.

    במקרה שהייתי יודע בוודאות שזה מה שיקרה – הייתי מצביע (בסתימת אף) חד"ש.

    ועדיין אני לא מתחרט, משום שעשיתי את הדבר הנכון לדעתי – *הימור* על רשימה שיכלה לשנות את המפה הפוליטית (בגלל היכולת שלה לקחת מצביעים גם מן הימין), מה שמרצ, לבני ובוודאי חד"ש לא יכלו לעשות.

    העתיד של הצד המתון בארץ נמצא בחשיבה רעננה ומחודשת – נכון לעכשיו אני לא מוצא את זה במסגרות הקיימות – עבודה, מרצ, חד"ש. העבודה תחת ברק נהייתה יותר ימין מקדימה ולמעשה מפלגת לווין של קדימה, מרצ וחד"ש הפריחו סיסמאות על התחדשות אך בפועל זו היתה רק אריזה ולא שינוי משמעותי בסדר העדיפויות (מרצ) או במסרים קליטים למגזר המגדיר עצמו ציוני (חד"ש).

    מצד שני גם למסגרת חדשה יש בעיות משלה, כולל אחוז החסימה אבל לא רק.

    מי שהצביע כמוני תימ ומעוניין להביע דעתו על הדרך להבא (כולל חרטה ואמירה שהיינו צריכים להתמזג לרשימה עם מפלגה אחרת) http://hayeruka.net/

    אהבתי

  • דודי  On 15 בפברואר 2009 at 12:55

    אין במשטר הישראלי שום משמעות למפלגה הגדולה ביותר.

    לכל היותר זה יכול להוות שובר שיוויון במקרה ששני הגושים שווים בגודלם.

    על הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על מי שסיכוייו להרכיבה הם הגדולים ביותר – היינו, מי שזוכה בתמיכתם של יותר חברי כנסת.

    אילו זכתה קדימה לעוד מנדטים (על חשבון היעלמות מוחלטת של מרצ? האם אתם רוצים בכך?) היו נכנסים לכנסת עוד אפסים מתחתית הרשימה שם. זה לא בטוח בכלל שהיה טוב לשמאל.

    ב-2003 זכה הליכוד להישג מצויין: 38 מנדטים. האם זה היה טוב לימין? לא ולא. זמן קצר אחר-כך שבר מנהיג הליכוד שמאלה, פינה התנחלויות (בניגוד מוחלט למצע שעליו נבחר) ופיצל את מפלגתו שלו. חלק גדול מבוחריו של הליכוד אז הצטערו, יש להניח, שלא הצביעו למפלגות ימין מובהקות יותר.

    מי ששוקל להצביע למפלגה גדולה, בעתיד, ולהשלות את עצמו שהוא לא באמת הצביע למפלגה אלא ל"ציפי" או "נגד ביבי", מוטב שיקרא ראשית את הראיון הבא.

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1049223.html

    אהבתי

  • אורי קורנהנדלר  On 15 בפברואר 2009 at 23:00

    הצבעתי בלב שלם. אין לי חרטה. חשבתי להצביע קדימה ע"מ שביבי לא יעלה אך הרגשתי שראוי שאצביע בעד האמונה שלי ולא כנגד אינטרסים אחרים. ככה זה. התוצאה כבדה וקשה.

    אהבתי

  • אלינור  On 16 בפברואר 2009 at 10:39

    שהירוקה-מימד יישארו בחוץ, הייתי שבה למרצ.
    בלי קשר ללבני או לביבי.
    תמכתי במלכיאור בלי הרהורים שניים, במחשבה שהוא יבטא את כל שמאמינה בו. אבל אם מפלגתו הייתה מתפוגגת מראש, ברור שמרצ הייתה הבחירה הראשונה.
    כן, קצת מתחרטת.

    אהבתי

  • רפרם  On 19 בפברואר 2009 at 10:21

    הצבעתי חד"ש ואני עדיין לא מבין אנשים שמזדהים כאנשי שמאל שהצביעו או שמצדיקים בחירה בליבני.
    גם לפני הבחירות ובעיקר עכשיו, היא חותרת לשבת עם ליברמן.
    וכן, ביבי עדיף לחלוטין על ליברמן.
    היחיד שיצא נגד ליברמן והחוק הגזעני שהוא רוצה לקדם הוא בני בגין.
    אם נשארה קצת הגינות במדינה הזו, היא רק שם. כל מצביעי ליבני מכשירים דה פקטו את ליברמן והם אפילו לא מצטערים על כך. פשוט מפחיד.

    אהבתי

  • שאול חנוכה  On 19 בפברואר 2009 at 11:15

    ואח"כ מתפלאים למה מרצ נעלמת…

    אהבתי

  • תום  On 19 בפברואר 2009 at 12:57

    ולו יכולתי להצביע שוב הייתי עושה בדיוק אותו הדבר.

    לא מפקפק אף לא לרגע קט.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: