הלב נקרע

 

     מהיום הראשון שהחלה המלחמה הצלחתי לא לכתוב עליה מילה. החלטה שלקחתי,
     חשבתי שהמילים שאכתוב יעזרו לי במידה מסויימת ושיקרית כמובן להרגיש מעט יותר טוב או נקי
     או שפוי מול המציאות המטורפת אבל אין בהן ממש או תועלת. לא רציתי הקלה. לא היה בי רצון
     להתנחם במילים יפות ומוסריות ומכות על חטא. הצלחתי לא לכתוב כלום וכמעט לא להגיב ברשת.
     ניסיתי לחיות את החיים בלי פילטרים וירטואליים. הערב לא הצלחתי יותר. ככה פשוט.

 

 

 

http://www.nana10.co.il/Article/?ArticleId=610095&ServiceID=126

דוקטור עז א-דין אבו אל-עייש

 

 

כשאמות, משהו ממני, משהו ממני
ימות בך, ימות בך.

כשתמות, משהו ממך בי, משהו ממך בי
ימות איתך, ימות איתך.

כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו –
ומשהו, נשאר איתו

אם נדע, איך להרגיע, איך להרגיע
את האיבה, אם רק נדע.

אם נדע, אם נדע להשקיט את זעמנו (אם נדע להשקיט)
על אף עלבוננו, לומר סליחה.
אם נדע להתחיל מהתחלה.

כי כולנו, כן כולנו
כולנו רקמה אנושית אחת חיה
ואם אחד מאיתנו
הולך מעמנו
משהו מת בנו –
ומשהו, נשאר איתו

 

 

 

 

לשמוע ולמות.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד  On 16 בינואר 2009 at 20:21

    גם אני הצטמררתי נורא מהמקרה הטראגי, האיום, של אותו רופא. מקרים טראגיים כמו שלו יש עוד המון באוכלוסייה הפלשתינית. אני חושב שכולנו צריכים לחוש השתתפות עמוקה בצערו של אדם זה שעולמו חרב עליו.

    הדבר היחיד שמפריע לי הוא חוסר ההזדהות המוחלטת של אנשים רבים וטובים, בעלי מצפון, עם הרוגים שנהרגו בשדרות כתוצאה מהקסאמים. לא ראיתי ולו פוסט הזדהות אחד עם שדרות.

    כשילד פלשתיני נהרג זו סיבה לאבל אבל כשאדם חף מפשע נהרג בשדרות – ונהרגו כאלה בשמונה השנים האחרונות – המצפון השמאלני נותר שקט.

    אהבתי

  • מירי שחם  On 16 בינואר 2009 at 20:33

    איזו התייפייפות מתחסדת, להניח את השיר הזה בהקשר בו בחרת לשים אותו. יחד, זה לצד זה, הנה הקרבן והנה תליינו, ריקמה אנושית חיה אחת ושירים עצובים ברדיו. לפעמים מוטב פשוט לשתוק, לתת לשקט לדבר.
    מה חשבת שקורה שם? כל הילדים, כל האימהות, כל הקשישים, המתים חסרי הפנים שלא צולמו על ידי המצלמות תאבות הרייטינג של ערוץ שתיים?

    אהבתי

  • הגר ר  On 16 בינואר 2009 at 20:39

    אחיו ואחייניו.

    השיר מתאים, הלוואי שיוכל להניע אותנו למעשים.

    אהבתי

  • עינב  On 16 בינואר 2009 at 20:44

    מאיר את הדברים בעוצמה גדולה יותר.
    מקרה של משפחה אחת מצליח לזעזע יותר מצילומי טלוויזיה ומספר ערטילאי כמו ….למעלה מ1000 !!!
    אלף אנשים נהרגו בעזה. אלף!!
    ורופא אחד צועק בשידור חי שעולמו חרב ומשפחתו מתרסקת וכולנו אולי מתחיל להבין מה זה אומר.

    חלי צודקת. להאיר בפנס אחד אחד. אולי ככה נתחיל להבין מה אנחנו עושים.

    אהבתי

  • אסתי  On 16 בינואר 2009 at 20:46

    כי מסתבר שצה"ל מודיע שמהבית שלו ירו אש צלפים וזה שקר מוחלט.
    אני מכירה את ד"ר עלאלדין כעשר שנים.
    כל השנים האלו הוא איש שלום נלהב ביותר. מעריך את הישראלים ומחפש את קרבתם. מאושר ומודה כל רגע על כך שברוב חסדנו נתנו לו להשתלם ולהתמחות בסורוקה ואחר כך לעבוד בתל השומר.
    משתדל להגיע לכל כינוס אפשרי של שלום ומפגשי דו קיום.
    תמיד עם חליפה ועניבה. מסודר נקי. מנומס. אופטימי וחייכן.
    בניגוד לתמונות שלו מהימים האחרונים בערוץ 10 הוא היה עגלגל וחייכן, כל השנים.

    לא נראה שנשאר לו על מה לחייך ובמה להאמין אחרי הערב הזה.

    אהבתי

  • אסתי  On 16 בינואר 2009 at 20:53

    מרוב שאני נרעשת ורועדות לי האצבעות.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 16 בינואר 2009 at 21:17

    זה נכון. כשפורטים את הזועה למקרה פרטי הזועה אולי מתחילה להיות ממשית יותר. שאלוהים וההסטוריה יעזרו לנו לחיות עם הזכרון והמצפון של החודש המקולל הזה

    אהבתי

  • נועה אסטרייכר  On 16 בינואר 2009 at 21:30

    מה אפשר עוד לומר? איך אפשר לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה'? רוצחים. אנחנו רוצחים. גם אני וכל מי שלא מנע את זה מלקרות

    אהבתי

  • זו ש  On 16 בינואר 2009 at 22:05

    ושם ועיסוק מכובד, והוא מדווח, זה מזעזע אפילו כמה ימנים, כפי שמסתבר שם מהתגובות.

    אבל מזעזע ובלתי נסבל באותה מידה מותם של בני משפחה של פועלי בניין ושל מובטלים ושל סתם אנשים שמתים בעזה, ואיננו יודעים את שמם והם לא מכירים אף כתב ואף אחד לא יפנה אותם לבית חולים בישראל, אלא יניחו להם לגווע בשיפא, וזה במקרה הטוב כשמתאפשר לפנות אותם בכלל. והם עבור רובנו לא יותר מעוד מספר שמתקדם בשעון הנורא הזה של ספירת ההרוגים, שכרגע הגיע ליותר מ-110.

    אהבתי

  • זו ש  On 16 בינואר 2009 at 22:07

    1,118
    מניין ההרוגים עד כה.

    אהבתי

  • חנן כהן  On 16 בינואר 2009 at 22:24

    מחר בצהרים

    הפרטים כאן

    http://webster.co.il/2009/01/16/1017/

    אהבתי

  • 13 אחוזים  On 16 בינואר 2009 at 23:47

    את, אסתי ורוב כותבי רשימות מהווים מיעוט אחוז שנאה עצמית (13 אחוזים, פרטים בפוסט האחרון של דרור בורשטיין). חלי דווקא לא, לכן אני בכלל טורח לכתוב.

    כל שאר האנשים במדינה יודעים שבנותיו של הדוקטור מתו בגלל אנשי החמאס. הם הם הרוצחים.

    מי שיורה על חחילי צה"ל מתוך, או מסביבת, בית מלא אנשים, בידיעה ברורה שיהיה ירי תגובה – הוא רוצח.

    מי שיורה קסאמים וגראדים על ישראל מתוך אזור מאוכלס הוא רוצח. פעמיים. פעם אחת כי הוא מנסה לרצוח גברים נשים וילדים בישראל (ועל זה נועה גורנישטרייכר אף פעם לא תכתוב תגובה מתייפחת). ופעם שניה כי לא אכפת לו בכלל אם אזרחים בסביבתו יפגעו בירי התגובה.

    בקיצור – כל 13 האחוזים יכולים לקפוץ לי ולשאר האזרחים השפויים במדינה. עצוב מאד על משפחתו של הדוקטור. אבל הרבה יותר עצוב כשנהרגים אצלנו. 8 שנים ישראל לא הגיבה. לא עוד.

    אהבתי

  • איכס  On 17 בינואר 2009 at 01:41

    13 אחוזים שפויים יש במדינה. וכל השאר קופים שמתחו להם את הקפיץ ועכשיו הם מתופפים על השולחן בתופי המלחמה שלהם, מקפצים וצועקים "אין לנו ברירה" "החמאס רוצחים" "קופים קופים"

    תתעוררו דבילים, הבדיחה על חשבונכם, ביטלו לכם את הבחירות, ולוקחים לכם את המדינה.

    לא החמאס רוצחים, המדינה רוצחת. האהודים והציפורות רוצחים. חמסו לכם את המדינה וזה לא החמאס.

    אהבתי

  • מירי  On 17 בינואר 2009 at 08:52

    לאחר התוספת המבהירה שלך בתחילת הפוסט – אני מתנצלת על מה שכתבתי, לא קראתי אותך נכון. טוב שהוספת הבהרה חדמשמעית.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 17 בינואר 2009 at 10:34

    .

    אהבתי

  • שלומי  On 17 בינואר 2009 at 11:17

    הכתב בטלוויזיה:
    דוקטור צה"ל טוען שירו מביתך לעבר החיילים"
    הדוקטור:
    "ירו אהבה ירו רק אהבה וחיבוק ירו
    כואב הלב על כולנו

    אהבתי

  • מרב  On 17 בינואר 2009 at 12:23

    ואין לי מה להגיד חוץ מ-דדדדדדיייייייי!

    אהבתי

  • mr.globy  On 17 בינואר 2009 at 12:28

    http://uk.youtube.com/watch?v=eTGbP55HGi8

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 17 בינואר 2009 at 12:34

    אז מה אתה אומר מיסטר globy?
    שאם בכל מקרה החאמאס מתעלל בילדיו ומשתמש בהם כמגן אנושי ומגדל אותם בשטיפת מוח להיות שונאי יהודים וטרוריסטים בבגרותם, עדיף שנהרוג אותם כבר היום כשהם קטנים?

    אהבתי

  • חגי  On 17 בינואר 2009 at 13:20

    כלומר, נהרגה משפחה של רופא, איש חף מפשע בשידור חי. הוא נהרג למהתקף לב אלא כתוצאה של פעולה שאנחנו יזמנו בעזה.

    עכשיו, מה בעצם אתם אומרים? שבגלל שמתקיפים אותנו במשך 8 שנים זה אומר שאני לא צריך לבכות על כל חף מפשע שנפגע?

    אני חושב שאנחנו לא יכולים גם לצעוק שאנחנו מוסריים, לנופף בילדי חמאס האומללים ובכך שהם ביודעין מנסים לפגוע בריכוזי אוכלוסין ולא להביע שאת נפש מכל חף מפשע שבו אנחנו פוגעים.

    בכל תקופת המבצע הזה, אני מוצא את עצמי מתווכח ומסביר את עמדת ישראל בעולם. אבל יש דברים שאפילו אני לא יכול להצדיק, הצבא ושולחיו עושים טעויות וכל טעות כזאת פוגעת במוסריות שלנו כשולחי הצבא וביכולת שלנו לעמוד בביקורת מבית ומחוץ.

    מה בין זה לבין שנאה עצמית? זו לא רק זכותך אלא גם חובתך לבקר את מעשיה של המדינה והצבא בכל שלב ושלב. הצבא עושה ומקבל גיבוי מאיתנו, אנחנו אחראים.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 17 בינואר 2009 at 18:34

    והייתה אחת לבנה שטרן שהשם שלה ייחרט לדראון עולם כמי שצרחה על אדם באבלו והשפילה את עצמה מולו כשהיא נוזפת בו.

    לבנה את אדם לא ראוי.
    אל תקראי לעצמך ולי בן אדם בעת ובעונה אחת.

    אהבתי

  • חנה בית הלחמי  On 17 בינואר 2009 at 18:45

    כדרכם של שירים, מבטאים בהתנסחות רזה את עיקרי העיקרים.

    נורא. המוות שלהן, מידינו שלנו, וההתייחסות הברברית של האספסוף השיבא לאב השכול.

    זה אנחנו?

    אני גם התייחסתי לזה אצלי בבלוג, כי אי אפשר לא. רק שהמילים אינן במקום חיים, כל חיים שהם.

    אהבתי

  • אסתי  On 17 בינואר 2009 at 19:56

    של מר מרחב:
    "הדבר היחיד שמפריע לי הוא חוסר ההזדהות המוחלטת של אנשים רבים וטובים, בעלי מצפון, עם הרוגים שנהרגו בשדרות כתוצאה מהקסאמים. לא ראיתי ולו פוסט הזדהות אחד עם שדרות.

    כשילד פלשתיני נהרג זו סיבה לאבל אבל כשאדם חף מפשע נהרג בשדרות – ונהרגו כאלה בשמונה השנים האחרונות – המצפון השמאלני נותר שקט. "

    רק אני לבד כתבתי כאן אין סוף פוסטים על שדרות, הדרום, המצוקה שלו ושל התושבים (ואני רק שנה כאן) אז בחיפוש מהיר מייד אצרף כמה לינקים לפוסטים עם תגובות של הזדהות אינסופיות מאותו שמאל בעל מצפון שמאלני שקט כהגדרתו החיננית:

    מדינת ישראל (3 פסיקים לדמותה):
    http://www.notes.co.il/esty/40349.asp

    ארץ נהדרת, מסעדת שף:
    http://www.notes.co.il/esty/41092.asp

    המצב, כמה נקודות לדמותו:
    http://www.notes.co.il/esty/41765.asp

    שבכל היום עם הבליץ הפלסטיני הזה לא הייתי במקלט:
    http://www.notes.co.il/esty/41689.asp

    נגמרו הניסים – הרוג במכללה שלי:
    http://www.notes.co.il/esty/41602.asp

    דבש מן השממה והוא מתוק מכל
    http://www.notes.co.il/esty/44389.asp

    לרקוד ואלס עם באשיר – בשדרות
    http://www.notes.co.il/esty/44652.asp

    מדינת הנגב המערבי
    http://www.notes.co.il/esty/45094.asp

    דבש מן השממה
    http://www.notes.co.il/esty/45435.asp

    בהשמע צבע אדום – הנחיות למרצה
    http://www.notes.co.il/esty/49674.asp

    תרבות תחת אש (1) וגם הצילו את 88FM
    http://www.notes.co.il/esty/51539.asp

    מקווה שזה מספיק לחושף פרצופו הצבוע של השמלא הישראלי

    אהבתי

  • טלילה  On 18 בינואר 2009 at 15:26

    בכניסה לתל השומר, מהיום

    Dearest all,
    It is in deep sorrow I write you about this wonderful peacemaker family who has been so badly hurt. Three of the daughters in the Abuelaish family were peacemakers from the Creativity for Peace camp. Bessan was killed yesterday, and her sister Shadha is now in Tel Hashomer hospital in critical condition.
    Please come to the vigil and be with us and show others that this family and all others who have been hurt are not alone.
    In pain and in hope,
    aura

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: