.
.
.
יעל נולדה לפני כמעט חודש. היא בת משפחה חדשה ומקסימה במיוחד.
סבתה אילנה מתה לפני קצת יותר משנה. צעירה מדי. הרבה מדי.
ליעל לא קראו אילנה על שם סבתה.
לא כי לא אהבו את סבתה.
אוהו כמה אהבו אותה, כמה שמבכים את מותה.
לא קראו לה אילנה אני משערת כי יש שמות שהולכים ונעלמים, הופכים ללא רלוונטים ממש, כאלה
שאם לא יקרה מהלך מסתורי כלשהו ויהפוך אותם לטרנד, הם יעלמו. פשוט יעלמו.
אילנה הוא שם שכזה. לא עכשווי, חסר את תחושת ה"רטרו" הטובה שתהפוך אותו למקסים.
שם של "פעם".
אני זוכרת שכשנולדה הבת שלי,
לפני כמעט שלוש עשרה שנים, כמעט כל ה"אַיוֹת" היו בגיל של נתיבה בן יהודה בערך, או
קבוצניקיות בנות חמישים, שם צדדי כזה, של "פעם".
בשנים שעברו מאז הוא כאן לסיבוב נוסף. א י ה.
.
יש שמות שזוכים ל"סיבוב" נוסף עכשי, כמו דפנה ולילך,
יש שמות שגורלם שמור לנצח, כמו השמות התנכים שרה, רחל, לאה ודומיהם המשתמרים אצל החרדים,
יש את השמות התנכיים האחרים שהפכו ליותר "ישראליים" מיהודים: אבישג, אביגיל, יעל ותמר,
כמו גם מיכאל ונמרוד, אבנר, יהונתן ודומיהם.
אבל יש דור שמות שהולך ונעלם נדמה לי.
השמות שקמו לתחיה והומצאו במהלך הקמת מציאות חדשה, מציאות ישראלית "מודרנית" ועכשווית
בשנים הראשונות והחדשות של מדינה דוברת עברית שתושביה שמחו והתרגשו מהישראליות והפכו
ומצאו והמציאו את אריאלה, רונית, אילנה, יפעת, אורית, ורד (במקום שושנה), ענת ועינת, נורית
ודליה, אביטל וליאת וגם רונן, איתן, גיורא ועודד, ארז, עופר, יוחאי, אבישי וסתם רוני. הבן כמובן.
שמות נעלמים.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
דודי וורד ורחלי, אנחנו מפעם, תכף יודעים.
.
תקריב 
תגובות
דפנה הוא לא שם תנ"כי אלא מן המיתולוגיה היוונית.. אם כי הוא אכן נשמע עתיק
אהבתיאהבתי
מסתבר שדוקא השם אילנה קם לתחייה עם העליה הרוסית. כאלה שהיו אלנה, הלנה ובעיקר לנה.
עיברתו ל – אילנה
אהבתיאהבתי
למורות שלי קראו דלית, לא דליה ולילך. היום אין סיכוי שתצאי מישהי מתחת לגיל ארבעים עם השם דלית, מכסימןם איזה ספרנית.
אהבתיאהבתי
שרון זה גם שם שנעלם לגמרי גם לבנים וגם לבנות. היו שנים שכל ילד או ילדה שניים היו שרון או מתן. גלי שמות זה דבר מזעזע, גן מלא דניאל או מורן או עידן. גועל נפש. עדרים עדרים.
אהבתיאהבתי
בדור הילדים של החברים שלנו, ובעיקר בדור שעכשיו מתרוצץ בגני השעשועים, כלומר בני ה5-3
ואיתם יש אורי בהמוניהם, ואיתנים ןנמרודים במספרים הולכים וגדלים. שמות מאד "ישראליים", בניגוד לרבבות השון והתום שקשה לי איתם.
אבל יש שמות שהולכים וכלים – אילנות וחדוות למיניהן (ניסיתי לחשוב על מקבילות גבריות שנעלמות מהשטח ולא הצלחתי. או שהם נופלים אל בין השמות היהודיים שנותרים נחלת הדתיים, או שהם ממשיכים להשתמר גם אצל הדור הבא. מעניין למה דווקא הנשים נעלמות?)
אהבתיאהבתי
דווקא מתן די פופלארי עכשיו – רק אני מכירה שניים בני שנתיים וקצת מתן :-)
לא כל השמות נעלמים, ענת יש, גם אורי, עינת…
האמת שאיתן שם מקסים וחשבתי עליו ברשימה לתינוק העתידי שלי… יש שמות מקסימים שכדאי ורצוי שיישמרו
ויש כאלה שאכן נעלמים, לדעתי בעיקר אלה שלקוחים מזכר – כמו ה"אילנה" ואריאלה וכ'. לא יודעת למה דווקא הם "יצאו מהאופנה", ולכי תדעי, אולי יבוא איזה טרנד חדש בעוד כמה שנים שיחזיר את כל שמות ה"ה" לאופנה..
אהבתיאהבתי
בדיוק אתמול חשבתי לעצמי שאני לא מכיר אף בחורה צעירה שנקראת "אורנה". כמעט כתבתי על זה פוסט
אהבתיאהבתי
לפי הזכור לי, לפני 13 שנים השם איה היה נפוץ מאד
למען האמת אין צורך לאמץ את הזכרון יתר על המידה, יצא לי להכיר לא מעט בחורות בנות עשרים-שלושים העונות לשם זה
בכל מקרה, אני לא חושבת שיש שמות שבאמת נעלמים
מכל השמות ששמעתי עד היום, לא עליתי על אחד בסכנת הכחדה
כולל יהונדב ;) ושלל שמות מוזרים מסוג זה, ששום ילד לא שמח בחלקו עליהם
אהבתיאהבתי
אורית אירית עירית נעלמו.
גם אורלי פשוט נמוג ואיילת ורונית .
כמעט דור של שמות
אהבתיאהבתי
חלק מהשמות עדיין כאן ובגדול, כמו ענת, יפעת, עינת, רוני, עודד, אורי אייל ואחרים. אמנם לא שכיח כמו דניאל ושמות חד הברתיים טרנדיים נוספים. אריאלה ואביבה של פעם הפכו להיות אריאל ואביב. אבל הגרה אפשר למצוא, זה לא נדיר.
מנסיון קצר ולא סטטיסטי למדתי שבסביבת מגוריי רוב האמהות נושאות את טרנד הת"ו בסוף השם שהיה שכיח בשנות השבעים המוקדמות (מירית, שרית, שגית, רינת ודומיהם) ואילו ילדותיהן נושאות שמות בעלי הברה אחת – בדרך כלל שמות שבעבר היו נותנים לבנים, כמו תום, אור, נוי, בר, שי, דור וכל היתר.
אהבתיאהבתי
פוסט מצויין
עלית כאן על התופעה מהמעצבנות והדוחות שיש בארץ, טרנד השמות, האופנה המתחלפת, וזה מדהים שמוצאים איזה עשרה שמות מככבים שנפוצים כמו גרגרי החול שעל שפת הים
אנחנו דור מזויין? הם? עם קלוקל
אנשים שלא יכולים לחשוב שלא כמו כולם, או אנשים שעושים את כל מאמציהם כדי רק לחשוב הכי קיצוני ושהם הכי מיוחדים, שתי תופעות ישראליות דוחות מפה ועד איראן
אהבתיאהבתי
גם בדור שלי שמות חזרו על עצמם, כבכל דור. בכל כיתה כמה ענת, יעל, מיכל, שרון או רונית.
אין שונה מלפני שלושים שנה ומהיום. כמו שבדור שלי כמעט לא היו ילדים בשם ישראל או שאול וילדות בשם יפה. כולנו חלק מאופנה מסוימת (לבן שלי קוראים שחר, אחד השמות היותר נפוצים היום) לטוב ולרע. קשה להיות מקורי וייחודי בלי להיות פלצן או מוזר.
אבחנה יפה עשה א לגבי אביבה שהפכה לאביב ואריאלה שהפכה לאריאל.
חני – הפספוס הגדול ביותר שלך הוא לגבי אורי. כל ילד שלישי, בהנחה שלא קוראים לו י(ה)ונתן, הוא אורי.
ולצד שמות לועזיים נוראיים כמו טום, אנה, אמה (למה לא פשוט ג'ורג' או ג'יין?) מככבים שמות אולטרה ישראליים כמו אבנר, הלל, מתן, וכל הארוכים משתי הברות כמו אבשלום, יהונתן, מיכאל ודניאל, אביתר ואיתמר.
אהבתיאהבתי
שמות שנעלמו: אורנה, דניאלה, מרים (ומירי), דנה, גלית, רינה, ליאת, אילן, רותי, שלמה, ענבל, שני, ברוריה, דקלה, לבנה, יפה, טובה
יש שמות שבאים בגלים כמו דניאל
ושמות שבאים עם אקטואליה כמו שלום או יונת/יונית
ושמות שממש אפשר לדעת באיזה שנים נולדו בעליהם
כמו מיה (מלחמת יום הכיפורים)
או יגאל (בקרב חילונים- כמעט שם בלעדי לילידי תחילת שנות החמישים)
או הבנות שמסתיימות ב'טל'- אורטל חמוטל רויטל, שרובן ילידות שנות השמונים
ורק השם נועה מתגבר על גלי הדניאלים, הנינות, האלמות (מה זה בדיוק אלמה באלף?) וההיללים
(ואיך אפשר בלי יהלי)
בכל כיתה, בכל בי"ס שהגעתי אליו, היו לפחות שלוש נועות מלבדי-
אני הייתי נועה.א
והיו גם נועה.ש
ונועה.ח
ונועה.ס
האימה, האימה.
אהבתיאהבתי
אורלי, מיכל ורותי אני חושב אלה השמות הכי נפוצים במחזור שלי.
ואסתי/אסתר/אתי אין כמעט שלב בחיים שלא פגשתי.
וגם מרדכי-מוטי היה בכל כתה. ומשה.
את השם מיכל אני יודע שנותנים גם היום. שמות הנשים התנ"כיים לדעתי הם הכי יפים.
השם יגאל, אני מניח, אבוד לעולמים בחוגים מסויימים.
(אגב השם שלי הוא אחד השמות שהזכרת בסוף הרשימה).
אהבתיאהבתי
צריך לבדוק את גילאי חמש עשרה עשרים ןמטה, הילדים שעדיין לא כותבים בלוגים ועניינים. שם אין בכלל אורנה ואילן רק אמה ותום ויובל הבת ועומר הבת ועמית הבן
אהבתיאהבתי
עם י' אחת או שתיים.
ואלמה ב-א' לנועה ששאלה היא האלמה מאטר – האם המזינה.
http://en.wikipedia.org/wiki/Alma_mater
ואכן האסוציאציה היא אינה של עלמה נאה ודקת גו אלא של ביג מאמא מחנכת ומעשירה.
אהבתיאהבתי
באתר "טקסט"- בדף הראשי, ישנו פירסום של ספר חדש מאת אינגבורג בכמן.
על כריכת הספר ישנו צילום בשחור לבן, שאני מניחה שהיא הדמות המצולמת.
במבט ראשון הייתי בטוחה שזאת את.
http://www.text.org.il/index.php
:)
שבת שלום.
אהבתיאהבתי
הצחקת אותי עם "איה" שם של קיבוצניקיות בנות 50 כי זה בדיוק המקרה של אימא שלי ;)
ואיזה כיף שהשם הזה נשאר ולא נעלם.
אולי גם אילנה תעשה קאמבק יום אחד.
אהבתיאהבתי
איתן, אייל,איתי,רוני,יותם…………… הם השמות היפים ביותר
אהבתיאהבתי
רחלי ובנות
לא חשובים לי השמות
–הרבה–
יותר חשוב שיהיה לתת אותם
אהבתיאהבתי
פוסט מקסים! את כותבת נפלא.
אגב, כשילדתי את הבת שלי, לפני עשר שנים, התלבטתי בין איה לאביטל. הפור נפל על אביטל (שמכונה בינינו לבין אלפי אוהביה טולה). ככה שיש לי שלושה ילדים עם שמות באותו פרק בשמואל ב': יונתן, אביטל ויואב
אהבתיאהבתי