.
מה בסה'כ צריך כשחוזרים הבייתה מטיול שנתי שארך שלושה ימים ולילות?
.
.
.
.
.
.
.
אמבטיה חמה וקצף? אולי מקלחת לוהטת, מגבת נקיה ורכה?
פיג'מת פלנל חדשה לאורך הזה?
תה חם כדי לנסות להרגיע את הצרידות?
אמא, אבא, ליד השולחן לשמוע חוויות?
מרק עוף של אמא שלך?
נודל'ס שאת הכי אוהבת גם?
לשנות הודעה במסנג'ר שהיה כיף, שזה נס שהצלחתם ושהכי, אבל הכי שווה בבית?
לישון שתים עשרה שעות?
להתעורר בבוקר ולהתכרבל מול הטלוויזיה לתוכניות שאת הכי אוהבת ולפנקייק?
להכנס בצהרים למיטה שלך עם ספר שחיכה לך, חתולה וצלחת קלמנטינות?
להרדם באמצע הקריאה ולהתעורר לפנות ערב בפנים כל כך מתוקים ושקטים
שהלב של אמא שלך פשוט יוצף? זה מה שצריך?
.
.
.
.
.
.
.
.
כן. כנראה שזה בדיוק מה שצריך. בכל פעם מחדש….
תגובות
אכן הלב מוצף.
אהבתיאהבתי
באמת מציפה
אהבתיאהבתי
האמבטיה והפיג'מה החמה והנעימה. זה מה שאני זוכרת מהטיולים השנתיים (הזוועתיים), וכשבעוד חודש יצא הגדול למחנה החורף הראשון שלו, זה מה שיחכה לו בבית כשיחזור. ואמא אחת, חרדה…
אהבתיאהבתי
ואפשר גם כלב ליד החתולה? ואיזו קוביית שוקולד לצד הקלמנטינות …
אהבתיאהבתי
נכון והמרק עוף שלך באמת מצויין. הכנתי בחורף שעבר על פי המתכון שלך. עשר :)
אהבתיאהבתי
זכרונות ילדות פרטיים מתגלים פתאום כמו של כולם,בעיקר הפיג'מה והמרק..
אהבתיאהבתי
טרקבאקים
[…] ושאר דברים, וסוגרת את הדלת – לא רק מטאפורית – עד הבוקר של היום שהיא חוזרת. […]
אהבתיאהבתי
[…] מפנק ומלא כל טוב אמא […]
אהבתיאהבתי
[…] רבות אחרות, בטח שבזכרון שלי שאוצר אלפי רגעים שמה שהרגיע וניחם וחיזק ואיפשר מנוחה קצרה מעוצמות החיים היו הידיים שלי, […]
אהבתיאהבתי
[…] זוכרת את ההרגשה להגיע הבייתה אחרי העדרות ארוכה […]
אהבתיאהבתי
[…] ולזכור מה בסך הכל צריך כשחוזרים הבייתה […]
אהבתיאהבתי