סלקציה זה מגעיל

 

 

אתמול הלכנו להופעה הראשונה – והמצויינת – בסיבוב החדש לכבוד הדיסק החדש, ובכלל, של גלי.

באיזה שלב ישבתי עם הבת שלי, על הסקיני ג'ינס שלה, הצעיף המשובץ – הילדה בעניינים – כרוך

בקוליות משעשעת ועיניה, נוצצות מעייפות והתרגשות. אנחנו ב"צוותא", השעה כבר קצת אחרי אחת

עשרה ביום בית ספר אבל כידוע במשפחות מסויימות החיים-יותר-חשובים-מבית-ספר.

ישבנו, גלי שרה מעבר לדלת – היינו בהפסקת באסים קטנה לאוזניים רגישות במיוחד –  וחשבתי

איך הזמן עובר, כמה אני שמחה בשביל גלי, כמה הבת שלי מוצאת חן בעיני ועוד משפטים בנאליים

מסוגם. מול דלת הכניסה ל"צוותא" יש מועדון, לא יודעת מה שמו, מעולם לא הייתי בו ויתכן שאני מגלה

כאן בורות בליינית נוראית אבל זה מה יש. כבר היה אחרי אחת עשרה בלילה והמון קטן החל להצטופף

ליד חבלי הכניסה והאנשים העומדים לידם.

– גם יש שם הופעה אמא?

– לא מותק.

– אז למה הם עומדים שם?

– יש שם מועדון והם רוצים להכנס.

– מה יש שם? זה כמו המועדון שהייתה שם בת מצווה ל…..?

– בערך. יש שם מוסיקה וחושך ויין והם רוצים לפגוש אנשים, לרקוד ולשתות לבלות

– אז למה הם לא נכנסים?

– ……

– למה הם לא נכנסים אמא..? המקום בפנים מלא?

– …….

אמא של איה חושבת….אמא של איה לא רגילה לא למצוא מילים מהר מאד.

– אמא….?

– הם לא נכנסים כי צריך לקבל רשות להכנס…..

– למה? צריך לשלם קודם?

– לא מותק.

– אז למה?

– כי…..כי יש סלקציה..

אמא של איה לא מאמינה לטבעיות שהמילה הזו יוצאת לה מהפה ומיד חושבת ומקווה

שסבא- דב -סבא -של -איה -מצד- אבא- ומהצד- של- השואה לא יעלה בשיחה.

מה זה סלקציה?

אנחת רווחה אמהית

מיון וניפוי

– ???

– כשיש הרבה ממשהו וממיינים ומפרידים על פי קנה מידה מסויים…

– אז מה ממיינים כאן – היא צוחקת – אנשים?

– בערך….אני מהססת …..כאן מרשים או לא מרשים לאנשים שבתור להכנס למועדון

– מה זאת אומרת..?!

העינים שלה נפערו והזכירו לי שבעצם, מתחת לסקיני והקוליות היא באמת קטנה.

זאת אומרת שהאנשים בכניסה מחליטים מי נכנס ומי לא….

– לפי מה?

היא שואלת ואני שומעת מתח בקולה.

אמא של איה מנסה להגדיר לעצמה ולבתה את הבנתה בתהליך הזר לה והמכוער הזה.

לפי…אני לא ממש יודעת מה החוקים, אבל אני מתארת לעצמי שלפי הבגדים, הסגנון ומה

  שנראה לאלה שמחליטים קולי מספיק..

– ומי שאומרים לו לא?

– אז הוא לא יכול להכנס.

– לתמיד?

– לא חמודה. הם בעצם לא אומרים לא, הם אומרים כן ומכניסים את מי שמשום מה נראה להם

  מתאים להכנס, אז מי שלא מכניסים, מבין שזה לא..

– לתמיד?

– אולי מאוחר יותר יכניסו אותו ואולי ביום אחר ואולי בכלל לא.

– זה נורא מעליב.

– נכון.

– איכס! זה ממש מגעיל.

– גם נכון.

– אז למה הם באים לכאן בכלל האנשים האלה? ועוד אחרי שלא הכניסו אותם?
– …..

– זה מגעיל. אני פשוט לא הייתי מגיעה לכאן בחיים שלי וגם אומרת לכל מי שאני מכירה שלא יבוא!

– את צודקת איויה, זה באמת מגעיל ….

– קרה לך שלא נתנו לך להכנס אמא?

– ……

אמא של איה חושבת איך להסביר…

קרה לך?

– לא באמת חמודה…אבל אני לא מגיעה ככה ונעמדת בתור….וחוץ מזה אני הולכת למועדונים

  כאלה כבר ממש, ממש לעיתים נדירות מאד …

אמא נאנחת בנוסטלגיה לימים של מועדונים בכלל, וכאלה בלי סלקציה בפרט…

– למה?

– כי אני זקיינה, טוב לך?

– לא משנה, זה ממש מגעיל ומכוער מה שהם עושים!

– מסכימה איתך לגמרי.

– אבל אמא…היא חושבת בקול רם…אמא, למה אנשים ממשיכים לבוא בכל זאת…?

  אמא של איה חושבת עוד…..

מכירה את האחים מארקס?

– לא..

– טוב, הגיע זמן לעלות מדרגה בסרטים שאנחנו רואות….

  ואני מסבירה לה –   Groucho Marx 

 :"I would not join any club that would have someone like me for a member."

 ומתפתחת שיחה והיא מסכמת הילדה שלי:

– זה ממש מגעיל איך שהם מתנהגים וזה גם מה-זה-מטופש איך שהשחקן הזה חושב. 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אודי שרבני  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 14:38

    זה עוד קיים, אבל נראה לי שזה כבר יתמוסס עם הזמן, לא?

    פעם הייתה (עלאק) הילה סביב המקצוע הזה, סלקטור/ית

    ניסיתי עם זה משהו אי פעם בשנות הפעם

    http://www.notes.co.il/sharabani/3101.asp

    אהבתי

  • שרון רז  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 14:49

    ואני הוצאתי מכאן את המשפט שהכי תפס אותי "כמה הבת שלי מוצאת חן בעיניי", כל כך לא משפט בנאלי, משפט עצום

    אהבתי

  • בייביסיטר  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 15:46

    המקסימה הזאת :)

    מי שבוחר לעמוד מול ואנשים שריריים ולחכות שיכניסו אותו כדי לבזבז את כספו הוא אדיוט לא פחות מאלה שעושים במלאכה הבזויה הזאת וכל התירוצים של בעלי המועדונים נמוכים כמותם. שיתביישו.

    אהבתי

  • שמואל חן  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 15:57

    חלי,

    הרשימה שלך נהדרת והבת שלך לגמרי צודקת. בכל מקרה גראוצ'ו היה נהדר ואין לו תחליף…

    לפעמים אני חושב שהעולם שלנו, "הזקיינים" (לא כל כך באמת…בסה"כ באמצע שנות ה-40 שלנו) היה הרבה יותר עשיר ויותר עמוק בצעירותנו.

    אהבתי

  • א.  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 18:21

    הגזענות היא מקור כל רע בעולמנו.
    אולי הילדים שלנו ירפאו את הרוע.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 20 בנובמבר 2008 בשעה 21:49

    מזעזע איך אנשים מקבלים כמובן מאליו את הנוהג הדוחה של סלקציה במועדונים ואיך לא קמה מחאה גדולה ואמיתי ומפסיקה עם זה. המלך הוא ערום צןעקים הילדים ואין מי ששומע

    אהבתי

  • אביבה יובל  ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 01:15

    הילדה שלך מקסימה.
    אני חושבת שאני נתקלתי בזה לראשונה בתיכון, כשארחתי קרובת משפחה ויצאנו באחד הערבים למעין בר, שמעולם לא חשבתי שיש בו דבר כזה
    אבל היא, שכהה ממני יחסית, לא הורשתה להכנס.
    זה לא ריגש אותה במיוחד, אבל אני מאז הפסקתי ללכת לאותו מקום, והזדהתי אז (כמו גם היום) עם הבת שלך.

    אני אוהבת את הפכים הקטנים של היום יום שלך שמוצאים להם ביטוי בכתיבה שלך. יש בה משהו כל כך אנושי, ואמיתי, שנוגע בי.

    אהבתי

  • גולדלבט משה  ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 07:43

    ילדתך נותנת תקווה שהדור הבא יהיה שונה במשהו. אבל האם בעבר לא הייתה סלקציה מסוג אחר?. האם מי שעשה את הסלקציה לא היו המבלים שהעדיפו מועדון אחד על משנהו. האם המבלים עצמם לא הפעילו אותן אמות מידה שמפעילים הסלקטורים.
    אני מניח שבמועדונים יוקרתיים מסוימים [לאו דווקא מועדוני ריקודים],אין בכלל סלקטורים רשמיים וכל מי "שאינו מתאים" ירגיש מיד שזה אינו מקומו-האם העלבון בסלקציה עקיפה הוא פחות?

    אהבתי

  • אייל גרוס  ביום 21 בנובמבר 2008 בשעה 11:06

    מקסים ותמסרי לגלי שגם היא מקסימה

    אהבתי

  • כנרת  ביום 22 בנובמבר 2008 בשעה 13:58

    אני מאוד מקווה שהיא תצליח למצוא שיטה אחרת. אבל גם בלי פרקטיקה הביקורת שווה הרבה.

    אהבתי

  • צביה רובין  ביום 22 בנובמבר 2008 בשעה 16:53

    בפוסט המאוד מעניין הזה באה לידי ביטוי דילמה, שלא הובעה אמנם במפורש אבל נראה לי שהיא מה שעומדת מאחורי הדברים:
    האם לתאר לבתך את האמת המכוערת כדי שתבין את מה שבאמת עומד מאחורי הסלקציה (לא נגד אנשים שלבושים לא קולי, אלא נגד אנשים עם מראה מזרחי) וכדי שתדע שיש בעולם הזה גם דברים מאוד שליליים שיש להתנגד להם. ולגנות את הגזענות ובכך לפתוח נושא חדש לדיון ולהבנה.
    או להגן עליה מהדברים הנוראים הללו ולנסות לעגל את הפינות ולטשטש מעט בקצוות. וכל זאת כמובן כדי לשמור עוד טיפ טיפה על התמימות שלה וכו' וכו'.

    אני מאוד מבינה את הבחירה שלך. היא הבחירה המתבקשת אם המטרה היא להגן על התמימות וכו'. אבל נראה לי שאני הייתי בוחרת בחירה אחרת: הייתי אומרת את האמת כפי שאני מבינה אותה, ואחר מגנה גינוי חמור את התופעה. כלומר, בלי רמזים ובלי טשטושים, as is

    וחשוב לי להבהיר: בדבריי אין ביקורת על הבחירה שלך, שמאוד מאוד מובנת לי. אני הייתי בוחרת בחירה אחרת, וכמובן בהתאם לגיל: הייתי מסבירה זאת אחרת לילדה בת 4 ולילדה בת 8 ולנערה בת 12+.

    וגם אני מאוד נהנתי לקרוא את המשפט על כך שהבת שלך מוצאת חן בעיניך. זה בכלל לא טרויוואלי. אפשר לאהוב בלי שנשוא/ת האהבה י/תמצא חן… איזה יופי שהבת שאת אוהבת גם מוצאת חן בעיניך! :-)

    אהבתי

  • אורח מבית  ביום 22 בנובמבר 2008 בשעה 18:40

    רק אנשים עם חזות מזרחית לא מוכנסים למועדונים, מה פתאום? גם חנונים, לבושים לא על פי קריטריונים אופנתיים, "פרחים" מכל צבע ועדה ומה שנראה לסלקטורים עמך מדי.זה דיון שצריך להיות על סלקציה וחופש ומי שמך בכלל ולאו דווקא על מזרחיות נגד אשכנזיות למרותשזה פופולרי ברגע זה

    אהבתי

  • יפה  ביום 25 בנובמבר 2008 בשעה 23:30

    בעולם שבו נבחר נשיא של המעצמה הגדולה בעולם ועורו כהה – יש תקווה שהקריטריונים של הסלקציה יוותרו על סלקציה לפי צבע העור לא כן? הכתיבה שלך כל כך טובה!

    אהבתי

כתיבת תגובה