עמודים, זהו אורכו של "בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד.
632 עמודים מופלאים כתב דויד גרוסמן ב"אשה בורחת מבשורה".
ולא חסרות דוגמאות.
את גוטפרוינד התחלתי רק עכשיו וכבר עטיפתו בלויה ומקומטת.
עטיפה בעובי וחוזק המקובלים היום אינה יכולה לשאת ספר בגודל, עובי ומשקל כזה.
אפילו מחברות מוחזקות היום בכריכות חזקות, עשו סיבוב בכל האופיס דיפו למיניהן,
כל פנקס, מחברת שלושה נושאים כרוכה בכריכה קשה ומסיבית –
ואנחנו מחזיקים ספרים כבדים וגדולים במעטפת סימלית.
כשאני שוכבת על הגב במיטה ומנסה להחזיק אותו על הבטן זה לא מצליח,
כשאני מנסה לקרוא בלי להחזיק את החצי הימני של דפיו פתוח, הוא נסגר מיד.
הכריכה מתבלה ומתקמטת ונקרעת במהירות כמעט מעליבה,
שלא נדבר, על העונג.
העונג בלהחזיק ספר. פשוט לחפון ולהחזיק את הנייר הזה. המילים האלה.
וכל מה שמחכה לי בתוכו.
אפשר להציע / לבקש / לאיים / להתחנן להוצאות הספרים –
אנא,
ספרים שאורכם, עוביים גדול מארבע מאות (400) עמודים כרכו בכריכה קשה.
אני משוכנעת שיש בימינו אפשרות להשתמש בנייר ממוחזר אם לא לכל הספר, לפחות לכריכתו,
אני משוכנעת גם שאתם מסוגלים לספוג את העלויות –
ובטוחה שתרוויחו הרבה תודות ועונג מקוראים אסירי תודה.
ומי, מי פתחה קבוצה, מטרה טובה בפייסבוק לצורך העניין, מי?
תקריב 
תגובות
שכריכה קשה מייקרת את ההפקה וגם ככה ההוצאות נלחמות על חייהן. נראה לי שתחינתך לא תיענה, אלא אם כן את פונה להוצאות שמחוברות לצומת ספרים – זמורה ביתן ו – מודן.
אהבתיאהבתי
עיין ערך אהבה יצא בכינון "הספריה החדשה"
הוציאו אותו בשתי ורסיות כריכה רכה (שבלויה אצלי על המדף ושסועה כבר אחרי קראה אחת)וכריכה קשה (שעברה קריאות רבות והשאלות והיא יציבה כמיום קנייתה.)
אני מצטרף לקריאתך לא אכפת לי לשלם יותר על כריכה קשה
אהבתיאהבתי
ובשני חלקים כמו פעם, עדיפה בעיני. הרי יש להתחשב גם במי שאינו יכול לשאת כובד כזה בשעת קריאה
אהבתיאהבתי
בעד כריכה קשה. או שני חלקים, גם טוב.
למרות שסיימתי את הספר הזה והתענגתי על כל דף, אני מסכימה איתך שיש מקום לעיבוי הכריכה ויש פתרונות, ונייר ממוחזר בא בחשבון (בכלל, גם כנייר עליו מדפיסים את הספר עצמו) ויש ספרים ל"הארד קאבר" ויש ספרים שאפשר להשאיר בכריכה רכה – "פייפר-בק", וממילא מחירי הספרים גבוהים, כך שתהיה לי תחושה נעימה יותר אם אדע ששילמתי מחיר מלא אבל הספר לפחות ישאר גם אח"כ בצורתו המקורית עם קצת
Dignity
אהבתיאהבתי
מעטים הספרים שזקוקים ליותר מזה.
אני לא יכולה לקחת אותם איתי לנסיעות, זה כבד, תופס המון מקום בתיק, קשה נורא לקרוא אותם במיטה. הם נופלים עלי, אני נפצעת בקלות.
כריכה קשה, זה אפילו כבד יותר וקשה יותר.
אני מציעה לשקול מילים.
אהבתיאהבתי
מה שהכי מצחיק זה שיש חנויות בהן אפשר למצוא גירסאות מתורגמות (אנגלית, גרמנית, צרפתית) של ספרות ישראלית, ואפילו אם גם הם בגירסת הכריכה הרכה, הם עדיין נראים יפים ומכובדים יותר משהם נראים בהוצאה המקורית שלהם, בעברית, כאן.
אהבתיאהבתי
הן בגירסה הרכה, הן עדיין נראות יפות ומכובדות וכו' וכו'. סליחה על הטעות.
אהבתיאהבתי
http://www.thumbthing.com/index_e.htm
אהבתיאהבתי
על הספר, מבקרים ומגיבים, התייחסו לאורכו, ולהיעדר יד עורך.
אהבתיאהבתי
על אשה בורחת או על גוטפרוינד החדש?
אהבתיאהבתי
http://www.easy-read.com/
יש לי כזה. פטנט מצוין.
אהבתיאהבתי
כריכה קשה זה ניג'וז עוד יותר גדול. קראתי פעמיים בזמן היריון והנקה את ההארי פוטרים בכריכה קשה (סליחה, גילי) וזה היה בלתי אפשרי. בעיקר בהנקה, בהיריון לפחות יש לך מדף טבעי.
שני כרכים. מה שהיה טוב למרגרט מיצ'ל, לטולסטוי, לתומאס מאן טוב גם לגרוסמן. נכון, זה קצת יותר קצר. אז מה?
(ואם כבר ספרים ארוכים ומשובחים – האבודים.)
אהבתיאהבתי
מדובר בגוטפרוינד.
ומודה בכללית, סינדרום 600 העמודים חשוד בעיניי.
אהבתיאהבתי
הספרים הכבדים באמת צריכים כריכה קשה
וגם ההרגשה אם להגיד את האמת, אחרת.
בטח אין עם מי לדבר.
אהבתיאהבתי
הי חלי,
מאד נהנית מכתיבתך ואוהבת את הכותרות שאת מעניקה לרשימותיך. תמיד אני קוראת אותן פעמיים ו..פעם שלישית אחרי הקריאה של הרשימה. המשיכי לעניין את קוראיך ואותי ביניהם.
בהצלחה!
אהבתיאהבתי