בין דב וביני הפריד קיר

 

 

הערב, אצל הורי דברנו על מי ומה בבחירות.

אמרתי שאני אצביע כמובן למרץ – צריך נציג ממש מאכזב כדי שלא אצביע לנציגי מרץ,

כמעט בכל סוג של בחירות, ומיטל להבי היא נציגת מרץ מצטיינת במועצת העיר כפי שהצלחתי

להבין ולקרוא ולהתרשם.

– ולראש העיר?

– אני כמעט בטוחה שלחנין אמרתי.

– טוב, אמרה אימי יקירתי שהמרחק בינה ובין השמאל, מכל סוג, הולך וגדל מבחירות לבחירות,

  לפחות אנחנו יודעים שהוא בא מבית טוב.

– ואיך אנחנו יודעים את זה, שאלתי בנימה השמורה רק לשולחן יום שישי בבית הוריך.

– מה זאת אומרת ענה אבי מולידי, הם היו החצי השני שלנו.

– מה ואיפה שאלנו אני והקטנה שבכורה שומר על שלושה קרוונים באמצע חברון ברגעים אלה ממש,

  הוא אפילו צלצל באמצע ארוחת שישי להגיד לסבא וסבתא שבת שלום הנחמד הזה –   דבר המעלה

  לדודתו את סף החרדה והכעס בכל רגע נוסף שהוא מבזבז את נעוריו כדי לשמור על נערים ואנשים

  פורעי חוק ומוסר.

– בבית הקודם שלנו הוא אמר.

  לפני שעברנו לכאן – לפני כמעט חמישים שנה אבל מי סופר – גרנו בבית אחרברמת החי"ל, זוכרות?

– כן….

– אז השכנים בדו משפחתי שלנו היו משפחת חנין.

– ואיך אנחנו לא זוכרות אותם …?

– הם עזבו אחרי כמה שנים.

  טוב. הבנו והתחלנו.

  אז ככה. 

לאחר שעה ארוכה של דיבורים, נאומים וקצת צעקות, המסקנה הייתה שגם מי שאינו ציוני מובהק ואף

סמל הקומוניזם מודבק שלא נדע לכובעו יכול להיות ראש עיר מצויין – התפקיד אינו פוליטי, כך על כל

פנים אנחנו מקווים. מאמינים.

יש סיכוי שלדעות ולאידיאלים והעקרונות הנובעים מחיק הק' – הס מלהזכיר מילה זו בקול – באפיונן 

החברתי, לא הפוליטי מדיני כמובן – תהיה השפעה מצויינת על השינויים והשיפורים בעיר.

  לתמוך ולחזק את החלש לעולם יעבוד לטובת הכלל –

  בניגוד לתמיכת וחיזוק החזק, דבר שמגדיל ומגביר ומעצים את הפער בין שניהם.

אני בניגוד להרבה צעקני אינטרנט לא מתעבת ופוסלת בצעקנות ותיעוב את רון חולדאי – ועוד יגיע

הפוסט על שטף המלל והפוסטים והנדנוד והכמעט אנטגוניזם שהצליחו לעורר בי בחודש האחרון –

גם אגב בעליהום ההיסטרי נגד חולדאי – אבל התעשתתי ונרגעתי והחלטתי שלמרות שהייתי מצביעה

כמחאה נגד אנשי חנין, אין טעם להעניש אותו ואותי והשכל הישר ינצח – מי היה מאמין.

אני מעדיפה לתת לעיר הזו, אהובתי משכבר, סיכוי חדש עם אדם הנראה לי ראוי והולם.

עושה רושם שהוא אדם נאמן לעקרונותיו, ישר, מבריק וענייני.

אז הוחלט,

אחרי לא מעט לבטים וכמובן שלא בגלל הרכילות המשפחתית שהתגלתה הערב ברמת החיל –

השכונה שלי הולכת ומקבלת חשיפה בזמן האחרון – שדב, הבן של סשה  ושולה חנין מרחוב הל"ה

ברמת החי"ל יקבל ביום שלישי לפחות שני קולות ממשפחת גולדנברג.  

 היתר, עליכם.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אסתי  ביום 7 בנובמבר 2008 בשעה 22:40

    שהמרחק ביני לבין דב היה מרחק של בניין
    כי כשגרתי בלואי מרשל הוא היה השכן בבית התאום, באותה קומה ממש כשלי
    החלטתי להצביע בעדו בגלל אותן סיבות אותן את מציינת ולא בגלל שכנותנו ארוכת השנים…
    בדיוק כמו אצלך

    לדעתי הופרדנו בלידתנו (-:

    אהבתי

  • בייביסיטר  ביום 7 בנובמבר 2008 בשעה 23:04

    קמפיין האינטרנט של חנין היה היסטרי בטירוף. צודקת. וזה שהוא שווה סיכוי זה גם נכון. וואלה צודקת.

    אהבתי

  • איתמר  ביום 7 בנובמבר 2008 בשעה 23:32

    יופי חלי, הוכחת בגרות רבה ועכשיו סוף סוף יקבלו אותך לקהילת הבלוגרים הנפלאה והמקבלת דעות בפתיחות ובמגוון רחב

    ממש מרשים שהחלטת לבחור דוקא בחנין, לאור מה שקורה פה ברשימות בחודשים האחרונים

    אהבתי

  • שוקי  ביום 8 בנובמבר 2008 בשעה 03:16

    פוליטיקה היא דבר מעיק וקמפיינים פוליטיים הם דבר מעיק עוד יותר. בך הפעילות ברשת עוררה אנטגוניזם, וישנם – מניסיון – אנשים שמתעצבנים כשפונים אליהם ברחוב עם פלאייר של עיר לכולנו. אבל בשורה התחתונה לפני חודשיים איש לא האמין שהוא יכול לנצח וחצי מתושבי העיר לא ידעו מיהו. המטרה הייתה ליצור באזז, זה הצליח, ועכשיו נשאר להביא את כל מי שאנחנו מכירים כדי להצביע.

    לגבי העליהום על חולדאי – זה מרמור של שנים, של אנשים שנמאס להם מההתעמרות של העירייה, ועל זה אני יכול לתת הרצאה בת שעתיים (מנסיוני האישי) אז נעצור כאן.

    אהבתי

  • אורח בבית  ביום 8 בנובמבר 2008 בשעה 09:41

    נדמה לכם שהרעש והבאז באינטרנט הוא העניין וההורים שלי אול חלי קראו מילה על דב חנין באינטרנט?אתם חיים באשליה. הצעירים כאן. המבוגרים קוראים עיתונים ופליירים וקוראים אותם ומצביעים על פי הרגלים של שנים.
    ואתם סתם מתפעלים מעצמכם.

    אהבתי

  • גרי  ביום 8 בנובמבר 2008 בשעה 12:32

    ומצחיק: אם כל מי שגם ליד חנין פעם יצביע לו יכולים להיות לו עוד 10 קולות.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 8 בנובמבר 2008 בשעה 12:50

    ככה זה בדמוקרטיה, לא שמעת?

    כל קול קובע.

    אהבתי

  • פריז במאי  ביום 8 בנובמבר 2008 בשעה 13:57

    שמת לב שאת לא רואה פליירים ושלטי חוצות ומודעות שלו על אוטובוסים בכל חור? בניגוד ל"ירוקים" שמלכלכים את הסביבה בלי סוף. שלא לדבר על הדמגוג מחרחר המלחמה אורן שחור.
    לגבי מרצ… ובכן – מאז ומעולם נתתי להם את הקול שלי (וגם את של בעלי שדי אדיש לבחירות המקומיות, והולך אחרי אשתו). הפעם אני שוקלת לתת את הקול שלי למפלגה של בעלי החיים… כמה שמצבי לא מזהיר בעיר הזאת – מצבם מזהיר עוד פחות…

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: