סוף פברואר 1996.
כשעצרנו ביציאה מבית החולים לרשום אותה כאזרחית ולקבל עבורה את המתנה הראשונה
שהמדינה העניקה לה, ארגז לשעת חירום לתינוקות, שאלה הרשמנית, נציגת משרד הפנים,
מה יהיה שם המשפחה שלה.
אביה הצהיר שהוא אביה, הוריה אומנם לא היו נשואים על פי צוו הרבנים אלא רק על פי צו ליבם
וההסכם שחתמו עליו בנוכחות משפחותיהם אבל את הזכות לקבוע מה יהיה שמה, קיבלנו. שנינו.
מה יהיה שמה של התינוקת הזו, הבת שלי, שלנו?
לאביה שני שמות משפחה – האחד הגיע מברטיסלבה והשני הגיע מלשכת גל"צ.
אני נושאת את שם משפחתי מאז ומעולם והוא כמובן נשאר שמי גם כשהפכתי למשפחה.
– גלעד גולדנברג?
– גלעד קווסטלר?
– נהדר – אמר אביה – ואם היא תתחתן עם שמולביץ – כהן? לכי תדעי לאן זה יגיע בעוד שני דורות.
גלעד – גולדנברג – שמולביץ – כהן?
או בקיצור גגש'כ?
ההחלטה התקבלה מיד.
לא זה ולא זה.
איה גלעד.
אחרכך גילינו שמחשב משרד הפנים עשה את שלו בלי קשר לכלום והיא קיבלה את שמו המלא
של אביה, על גרורותיו הלועזיות. השנים עברו בלי להתעכב על מי רשום איך ולמה. ואז, החיים
התחלפו והשתנו, וחזרו בשניים ולא בשלושה. חזרו באמא ובת ולא באמא אבא ובת.
הופתעתי לגלות את מספר הפעמים והמצבים שבהם היינו נוכחות רק שתינו, ללא נוכחות אביה
שבהם הייתי צריכה / התבקשתי להוכיח שאני אמה. שהיא הבת שלי.
תשעה חודשים ועוד שבועיים שלי. כל כולה.
עכבו אותי, שאלו אותי, בקשו הוכחות שהיא אכן שלי באופן חוקי ואמיתי.
שיש לי אחיזה חוקית בה. יכולת "להחליט" עליה, לקחת אותה איתי לאן שארצה.
נקודת החן הזהה שלנו על יד שמאל לא משכנעת משום מה אף אחד בבקורת דרכונים.
אני לא יכולה לעבור איתה גבול ללא אישור בכתב – יפוי כח – מאביה המאשר שאני אמה.
שמאשר לי להוציא אותה מחוץ לגבולות המדינה. הוא מעולם לא מתבקש להראות מסמך דומה
כשהוא נוסע איתה. לא קשור חלילה לענייני גירושים וצווים אלא לעובדה הפשוטה ששמה ושמי,
אינם זהים ובדרכון שלה רשום רק שם האב.
הזמן עמד מלכת בעניינים מסויימים.
כל צאצאי התנ"כ רשומים על פי רוב על שם אביהם.
ממיכל בת שאול עד איה בת אברהם.
אבל עכשיו זה משתנה. עכשיו ילד משוייך להוריו באופן שווה –
כמו שבאמת. כמו שצריך.
ציטוט: הדורש מאדם לציין במסמך או טופס אחר, את שם הורהו, ידרוש בו כי יצויינו
שמותיהם של שני ההורים, ככל שאלה ידועים לאותו אדם.
הייתי שמחה לדעת מי יזם את השינוי הנכון הזה.
תקריב 
תגובות
טוב לשמוע, טוב לדעת.
אהבתיאהבתי
חברת התעופה (אל על) הציעו פתרון עוקף – חתמתי שאני המלווה של הקטינה הנ"ל ברשות הוריה.
הוריה הנוכחים במקום – אני ובן זוגי אישרנו בפני ראש צוות הקרקע שאכן כך הדבר…
מכעיס. יותר ממכעיס מפחיד. כאילו ויתרתי על אמהותי.
אני מתכוונת בהמשך להוסיף את שם משפחתו של בן זוגי לתעודת הזהות רק בשביל להמנע מהשטות הזאת.
הפחד הגדול הוא להגיע לאיזו מדינה זרה ולהזדקק להוכחה שהיא שלי.
אהבתיאהבתי
ושוב – חמש וחצי שנים מאוחר יותר. לא נשואים, כמובן.
שם ילדי הוא בית הלחמי עמיר: קודם אמא, שנשאה ברחמה, ואז אבא, ומתוך זכות וחובה מלאה של שני ההורים ושל הילדים לשאת את שמות שני הוריהם. מעולם לא הועלתה על ידינו דילמה – כשפקידים לא נתקלים בדילמה מצד לקוחותיהם, עבודתם קלה: הם עושים מה שמבקשים מהם…האמת היא שלא עלה בדעתנו בכלל, שיכול להיות חוק בעולם שיסתור את זכותנו הבסיסית להחליט מה יהיה שמם של הילדים, לא חשבנו על אפשרות כזו בכלל. תום מוחלט. אני מכירה גם מקרים ותיקים ממני, שהגיעו עם גישה דומה ורשמו אותם איך שהם רצו.
אהבתיאהבתי
לי זה קרה בשדה התעופה בפריז
שאלו אותי מי הילדה הזאת ואמרו שהכינו לה דיילת מלווה כי הם קיבלו את הרושם שהיא ילדה שטסה לבד.
מכיוון שלא בא לי להעמיס עליה עוד שם (את השם שלי) כבר חשבתי לאמץ את השם של אבא שלה על אף שהתגרשתי ממנו…. אבל זה רעיון כל כך מופרך שבנתיים לא עשיתי כלום בנדון.
מאוד מתיש את הרשויות שהמצאנו צורות חיים חדשות
אהבתיאהבתי
ולשמחתי מעולם לא נתקלתי בבעיה שאת מתארת.
כיף לשמוע על החוק החדש.
אהבתיאהבתי
כידוע בחלם, גלגלי הצדק טוחנים לאט.
אהבתיאהבתי
שהרי כאשר זוג הורים מתגרשים משתמשים במושג "אם חד הורית" במקום משפחה חד הורית כפי שבא במקור מארה"ב
ואפילו הנשים מתקוממות סביב זה. גם אלמנות אך ביחוד נשים שהביאו ילדים לבד ושינוי את שמם ל" אם יחידנית".
אם חד הורית היא אמא שאחד מהוריה הלך לעולמו.
והרי אתן לא רוצות באמת שיוויון.
גרושתי בזמן שהיינו נשואים עבדה יותר ממני וטיפלה הרבה פחות בילדים או בבית. בישולים נקיונות כביסה טיפול חוגים לילדים מקלחות וכל השאר
באופן אוטומטי היא קבלה את הילדים כאשר התגרשנו
אהבתיאהבתי
לאחרונה הלכתי עם הילדים לעיריה לרשום אותם לגנים
בלי בושה שאלה אותי הפקידה אם גרושתי היא חד הורית
השבתי שתודה לאל כי שני ההורים שלה בחיים וכך יש מי שידאג לילדים
היא לא הבינה ושאלה שוב אז התחכמתי שוב ועניתי שהיא רואה שלילדים יש גם אבא שעומד מולה
גם לא הבינה.
אהבתיאהבתי
גם לי זה קרה. לא הצלחתי לתקן.
נסי לחפש את הפוסט בגוגל, אולי הוא שמון בזכרון המטמון שלהם.
אהבתיאהבתי
אני נזכר שבילדותי, הייתי (כבר) פמיניסט והייתי כותב את שמי עם שם המשפחה של אמי ואחר כך של אבי.
אהבתיאהבתי
שלפחות היהדות נקבעת על פי האם? אין כאן איזה עניין פמיניסטי, זה פשוט פרקטי – אין ספק שיודעים מי היא האם. אמא זה עובדה חד משמעית בטוחה וידועה. האב קצת פחות. מה זה חשוב מה השם.
(נקודות חן עוברות בתורשה?)
גם לי שם שונה משל בנותי. עדיין לא יצאתי איתן מהארץ, בטח לא לבד. בכל מקרה, טוב לדעת על הבעיה הזו וטוב לדעת שהיא כנראה נפתרת.
אהבתיאהבתי
מצחיק, אבל תמיד הייתי שחר גם כשהתחתנתי שמרתי על שם נעורי. ודווקא כשהתגרשתי הבנתי שלילדי יהיה שם שונה משלי ואז הוספתי א שם המשפחה
המעוברת שבני בחר לי ולאקס כשעוד היינו נשואים..
(רצינו שם מעוברת לכולנו, משום שלאקס היה שם שסרסו אותו הפקידים כשהוריו עלו לארץ)
וכך יש לי הוכחה שאני האימא שלהם..
אהבתיאהבתי
לאחר החתונה הגיע עדכון באופן אוטומטי ממשרד הפנים עם שם משפחתי החדש בלבד.מזועזעת הגעתי למשרד הפנים לעדכן :שני שמות המשפחה יתנוססו בגאון על תעודת הזהות וכך היה.לאחר שנים כשהתגרשנו מצאתי שזה פתרון טוב ויעיל גם למצב החדש,לילדים,אותם אני מגדלת לבד (האבא גר בארץ אחרת…)ולי יש אותו שם משפחה ואצלי יש שם נוסף,שם נעורי.
במשך שנים טסתי עם הילדים כשלהם שם משפחה אחד ולי השם הזה עם שם נוסף וזה לא עורר בעיות.מסורבל להיות עם שני שמות משפחה אך זה מונע את כל הבעיות שתארתם במעבר הגבולות…
אהבתיאהבתי
יפה, זה באמת שיפור הוגן ומתבקש
עכשיו באמת נשאר לטפל במושג הזה "חד הורית" כשמשתמשים בו לתאר נשים גרושות וכמו כן לטפל בעניין שני כרטיסי קופת חולים לילד אחד כדי שגם לאב וגם לאם יהיה כרטיס שיוכלו להשתמש בו במקרה הצורך (רופא, מוקד, מיון…)
אהבתיאהבתי
כשבתי נולדה לפני 6 שנים, בבית החולים חתם אביב על מסמך כי הוא מוותר על כך ששמו יופיע ראשון ולכן בתנו מופיעה עם שם משפחתי ראשון ומאז עושה שימוש רק בו. בבן השני, 5 וחצי שנים מאוחר יותר כבר לא נתבקש אביו לחתום או לאשר, השם שנרשם הוא השם שאמרתי אני, האב לא נכח בשעת רישום השם בבי"ח, לא נתבקש כל אישור מטעמו כך שיכולתי לבחור שני שמות שאינם דומים למי מאתנו והיו רושמים. שוב הבן נרשם על שמי. למי מאתנו שרגישות לעניים שם המשפחה זה חשוב שהילדים יישאו, כך לדעתי, דווקא את שם האם. .
אהבתיאהבתי
סליחה שאני ככה מתפרץ בלי קשר לנושא המדובר.
אני מעלה יותר מאוחר אחר הצהריים נושא חם בנושא רטאלין בעד ונגד בעקבות השידור החוזר של הסרט של אושרת קוטלר משנת 2005 ואני רוצה
לקשר לפוסט ההוא שלך למרות שאת לא מישרא
אני מניח שזה בסדר מבחינתך,רק רציתי ליידע אותך
אוקיי?
תודה
טליק.
אהבתיאהבתי
כתבת: יעודד אותך אולי לדעת שלפחות היהדות נקבעת על פי האם? אין כאן איזה עניין פמיניסטי, זה פשוט פרקטי – אין ספק שיודעים מי היא האם. אמא זה עובדה חד משמעית בטוחה וידועה. האב קצת פחות.
זה לא לגמרי מדוייק. הולכים על פי הפסוק
שמע, בני, מוסר אביך, ואל תיטוש תורת אימך
ילדים נמצאים יותר בקרבת אימם וכך היהדות בטוחה שהילדים יגדלו להיות יהודים באם האם יהודיה.
ראי למשל כי אין גיור לילדים אלא רק למבוגרים.
על מנת שאמא עם ילדים יתגיירו הילדים לא צריכים לעבור גיור אלא רק האמא שלהם.
אהבתיאהבתי
יוזמת החוק היא ח"כ עמירה דותן. אופיר פינס, בועדת הפנים, דאג להרחיב אותו מטפסים ממשלתיים לכל הטפסים בכלל.
אהבתיאהבתי
ב א מ ת?
עמירה היא הבת הגדולה של משה'לה, אחד החברים הכי טובים של אבא'שלי בשישים שנה האחרונות והיא באמת דמות טובה מנוף ילדותי. נעים לדעת.
אהבתיאהבתי
לא תוכלי לחטוף את הילדה לחו"ל ולהרחיקה מאביה, אני מאד משתתף בצערך.
אולי אתן גם רוצות את הורידים שלנו ?
אהבתיאהבתי
בדרכון שלי שם משפחתי, בדרכון של בני שם משפחתו (של אביו). אנחנו נוסעים לקפריסין. האם החוק החדש מאפשר לנו מעבר חלק של הגבול, גם בחו"ל?
אהבתיאהבתי
אם רק שניכם נוסעים,
לדעתי, כדאי לך מכתב נוטריון מאביו המאשר שאת מוציאה את הילד מהארץ בידיעתו או משהו כזה…
אבל תבררי
אהבתיאהבתי