סופית:
אין סייעות אישיות לתלמידים מוגבלים.
למרות הפגנות של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים והוריהם,
החליט משרד החינוך שלא לתקצב בשנת הלימודים הקרובה סייעות לאותם ילדים במוסדות
החינוך. במקום זה הכינו במשרד תוכנית חלופית – סיוע בתורנויות.
היום (ה') החליט המשרד סופית שלא לספק גם השנה סייעות צמודות ואישיות ל-136 ילדים בעלי צרכים מיוחדים הלומדים במסגרות החינוך המיוחד. בעבר היו זכאים הילדים לסייעת אישית, אולם זכאות זו בוטלה בשנה שעברה.
136 התלמידים הזקוקים לסיוע בהשגחה על נשימתם, בעת אכילה, בהליכה לשירותים
ובחזרה. ילדים הזקוקים לדמות חונכת קבועה לידם בשעות בית הספר וילדים שנשקפת
סכנה אמיתית לחייהם. אמא של דקל מספרת – קראו כדי להבין.
תתביישו.
מאה שלושים וששה ילדים.
נספור שוב: מאה שלושים וששה ילדים.
מדינה, שרת חינוך ומשרד החינוך, משרד הרווחה –
למי איכפת מי ימצא את התקציב המגוחך הזה, האפסי הזה,
ויאפשר ל136 ילדים להיות מטופלים, מוגנים, שמורים לחצי יום,
ולהוריהם להתפנות למלאכת החיים?
חסרי חמלה.
136
על זה יקום ויפול דבר? תקציב?
136 ילדים?
תתביישו.
וגם הילדים עדיין זקוקים נואשות לילקוטים, קלמרים וכל היתר…
תקריב 
תגובות
אין גבול במדינה הזאת. פשוט ככה.
הייתי שמח לדעת איך אפשר לשלוח שאילתא לכבוד השרה ההומנית?
אהבתיאהבתי
דון קישוט, זה מה שאת. מתי תביני שאין מי לנהל כאן דיאלוג, מדינה?
אהבתיאהבתי
אבל אני לא מופתעת. זאת אותה יולי תמיר שעמדנו מתחת לביתה לפני שנה בדיוק כאשר ניסתה לגזול סיוע מילדים אוטיסטים שרוצים להשתלב במערכת החינוך הרגילה ועכשיו זה.
אותה יולי תמיר שאין לה שום שמץ של מושג בקשר למה שעובר על הילדים שלנו או מה הם צריכים והיא ובכירות במשרדה שכבר מזמן היו צריכות להישלח לפנסיה מוקדמת מחליטות, קובעות גורלות באופן שרירותי ובלתי מקצועי. שיתביישו!
חלי, תודה על הפוסט. אני אשמח אם תצרפי גם קישור לאתר המאבק בו
http://www.nachim.org.il/Front/Pages/pages.asp?id=178416
אהבתיאהבתי
ו ה ז ד ע ז ע ת י !!!
בתור מישהי שהתנדבה בעבר בגן לילדים פגועים, אני יכולה לומר שזה כל כך כל כך קשה. קשה להורים, קשה לצוות, לקדם את הילדים האלה בפסיעות קטנטנות שכמעט לא ניתן לראות. ואז בא משרד החינוך ויורק על כולם. על הילדים שרק רוצים לצמוח, על ההורים שרק רוצים את הטוב ביותר לילדיהם, על אנשי החינוך המיוחד העמלים לקדם את הילדים האלה. וכל העבודה הקשה, הסיזיפית, היומיומית, המתישה של כולם נרמסת כי דוחפים את הילדים הללו למוסדות לא-מתאימים רק מטעמי תקציב.
בושה וחרפה.
אהבתיאהבתי
שאת מוצאת את האנרגיות גם לכתוב על זה וגם – בכלל – להתעצבן על זה. באמת מקומם בטירוף, אך בגלל ששכיח לחוש זאת במקומותינו, פיתחתי קהות מסוימת, פשוט כבר עייפתי מלרגוז באמת
אהבתיאהבתי
וכל מילה באמת מיותרת
אהבתיאהבתי
כתבתי על כך לפני חמש שנים במקומון בשפלה, כאילו לא עבר הזמן, כאילו זה היה אתמול. אותן תשובות של אין תקציב שקוצבות חיים ואמורות לסתום את הפה לאנשים שחייהם גם ככה קשים. ישבתי פעם עם אב לשני ילדים אוטיסטים בביתו בראשון לציון, שסיפר לי על סדר היום הבלתי אפשרי שכל המשפחה מנהלת סביב הילדים ואיך שעד שזה קורה לך, אתה לא יכול באמת להבין.
זו בושה וחרפה שהכול נשאר בידיים של הגופים הפרטיים, ורק מי שיש לו כסף יכול לאפשר לעצמו הסעות פרטיות ומטפלים צמודים ולהתפנות קצת לחיות חיים נורמלים.
אהבתיאהבתי
חלי אני מקווה שתקראי את ההודעה הזו
ראיתי אותך משחקת בחשופים וכל כך התלהבתי מכישורי המשחק שרצתי לחפש מידע עליך בויקיפדיה (ומצאתי המון).
את שחקנית מוכשרת ואמינה,מביאה טאצ' אישי לכל טקסט ומבצעת אותו בצורה מענגת.
כאן באשקלון יש לך מעריצה שאוהבת.
טל.
אהבתיאהבתי
באמת, זה אחד מהמקרים שכל מילה תהיה אנדרסטייטמנט. מזעזע? מושחתים? פוגעים בילדים פגועים? חוצפנים? ויש עוד. וכל מילה היא אנדרסטייטמנט. מושחתים אמרתי? כל שנה הם לוקחים לעצמם מיליונים עבור הלשכות המפוארות והרכבים המפוארים והנסיעות לחו"ל, והכל על חשבון משלמי/ות המיסים. באמת חוצפה גדולה.
אהבתיאהבתי
זה אפילו גרוע מזה, זוכרים את שביתת המורים? זוכרים את הבטחות האוצר לרפורמה והוספת שעות לימוד והוספת כיתות? בפועל יש קיצוצים.
אין מילים על הזוועה, אגב, אני מורה לחינוך מיוחד.
אהבתיאהבתי