ילדים חסרי כל, הראשון בספטמבר והמעט שאפשר לעשות

 

 

את תקציב משרד החינוך ודרכי הפעולה של המדינה הזו אי אפשר לשנות ולתקן עד הראשון לספטמבר-

זה ברור.

אבל לעזור לכמה עשרות ילדים להתחיל את השנה עם תחושה טובה ואופטימית אפשר.

בטוח שאפשר.

 

אני יודעת שזה ברגע האחרון

וצר לי שנזכרתי רק עכשיו –

אבל אנא, עשו מאמץ.

 

כל מה שצריך זה להסתכל סביב בחדר הילדים שלכם ובחדר העבודה/משרד

ולראות מה לא צריך.

עכשיו, שבועיים לפני תחילת הלימודים זה זמן מצויין ומדוייק להפטר ממה שהצטבר כל השנה.

 

אפשר גם לשלוח מייל לכל ילדי הכיתה ולהתארגן.

 

מה שאנחנו צריכים ומבקשים הוא ציוד לבית הספר.

ילקוטים.

תיקי גן.

דפי ציור.

טושים. מוחקים. מחדדים. עפרונות. קלסרים. סרגלים. מחוגות. מחברות. הרבה מחברות.

דפי ציור. דפי טיוטות. לוחות שנה. משחקים.מחשבונים. קלמרים ומה שמסביב.

 

קשה להאמין שיש ילדים שמחברת ריקה היא מתנה עבורם נכון?

שלא נדבר על חוברת עבודה, חוברת צביעה או סתם עטיפה צבעונית למחברת.

קשה אבל אמיתי.

 

אני יודעת שזה ברגע האחרון ואפשר להגיד – נכון, היא צודקת, נחפש.

 

אבל כבר מאוחר. ממש מאוחר.

 

עשו טובה. חפשו עכשיו.

 

עשו ערימה קטנה בשקית או בתוך הילקוט עצמו והעבירו אלי.

 

זו עצירה קטנה מהחיים המטורפים והמהירים והלחוצים של כולנו שיכולה באמת באמת

לעזור ולשמח ובעיקר להועיל לילדים קטנים שחייהם קשים משלנו בהרבה. במאד הרבה.

 

 

טנדר יגיע מהנגב ב20 לחודש עם אנשים טובים לקחת ולחלק למי שבאמת צריך.

 

 

 

ב"כתבו אלי" מתחת לתילום שלי, למעלה מימין, אני אספר לאן להביא את הדברים –

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נחום  On 12 באוגוסט 2008 at 13:15

    לפי מה מחלקים, איפה מחלקים?

    אהבתי

  • ח ל י  On 12 באוגוסט 2008 at 13:21

    למה ככה.

    בפוסט הקודם היה כתוב. הדברים הולכים תמיד לאזרחים השקופים החיים בנגב. בעיקר נשים וילדים זנוחים. אלה שלא שייכים למדינת ישראל, לא למצרים ולא לרשות הפלסטינית. בלי שום רשות הדואגת להם,בלי זכאות לכלום חוץ מחיים קשים בלב המדבר וכמה אנשים טובים הגרים לידם ומנסים לעזור במעט שאפשר.

    אהבתי

  • חנן כהן  On 12 באוגוסט 2008 at 13:26

    אחד במאי

    שלושים וחמישה במאי

    אחד בספטמבר

    וגם כל הכבוד.

    אהבתי

  • נחום  On 12 באוגוסט 2008 at 13:34

    לאלה שמבחירה לא מתיישבים במקום של קבע ומבחירהלא מקבלים שירותים מהמדינה,
    לאלה ששודדים קרקעות ציבור

    לאלה אסור לתרום.

    אהבתי

  • א.  On 12 באוגוסט 2008 at 13:56

    לדעתי נחום צריך פשוט לירות בהם, כמו בפליטים שמנסים להסתנן לישראל ממצרים. להעמיד אותם בשורה באמצע המדבר ופשוט לירות בהם.

    חלי תעשי טובה תמחקי אחרכך גם אותו וגם את התגובה העצבנית שלי שאחר כך אני אצטער שכתבתי. ותמשיכי ככה.

    אהבתי

  • נחום  On 12 באוגוסט 2008 at 14:00

    בעבריינים לא צריך לירות, אלא לגמור אחת ולתמיד את סיפור העבריינות על ידי הסדרת יישובי קבע בכפיה ומי שלא רוצה יועמד לדין על גזל קרקע ציבורית.. ההתלהמות שלך רק מראה שאין לך תשובה עניינית.

    אהבתי

  • גלית חתן  On 12 באוגוסט 2008 at 15:32

    חבל שאין לי כ"כ מה לתרום חוץ מדפים לבנים S:

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On 12 באוגוסט 2008 at 17:24

    אני מתקשה לחשוב על ילדים קטנים כשודדי אדמות. מדובר בילדים. עניים. היום שלהם ומחר חס וחלילה שלנו. כל ילד זכאי לחמלה ואהבה אם אנחנו מסכימים למה שהוריהם עושים או לא. אם נחום מעדיף לזרוק את התיק הישן שלו במקום לתרום אותו לילד עני שיבושם לו. המזבלה בדודאים אליה יגיע התיק גם היא שודדת קרקע לא קטנה. בכל מקרה התיק יגיע לנגב. זה בסדר

    אהבתי

  • נטע  On 14 באוגוסט 2008 at 13:17

    חלי את מלכה!
    מאוד מאוד ריגשת אותי במה שכתבת כאן.
    מקווה שתמשיכי לפעול נכון וצודק כמו שאת
    עושה.
    ממש מזל שיש אנשים כל כך איכפתיים במדינה
    כמוך! כן יירבו.
    נטע

    נ.ב הגבתי קצת כמו פרחה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: