רגע

 

 

 

איך לפתור תרגיל באלגברה או קשר סבוך עם אחיך,

מהות החיים או איך הקלאץ משתחרר מתחת לכף רגלך,

זה לא באמת משנה.

 

לפעמים מגיע רגע של הבנה.

תחושת חסד ממש.

רגע עומד בריק.

צלול.

פתאום,

ממש פתאום,

נפתח מקום בהבנה, בתודעה,

ומשהו

שלא

היה

ברשותך

קודם

הופך לשלך,

לתמיד.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • א  On 31 במרץ 2008 at 10:03

    .

    אהבתי

  • מיכל  On 31 במרץ 2008 at 10:44

    כתבת אותי

    אהבתי

  • עודד  On 31 במרץ 2008 at 14:37

    אני זוכר רגעים בבית הספר שפתאום הבנתי איך פותרים תרגיל או מחשבים משהו בגיאומטריה והרגשתי ככה בדיוק. להבדיל, גם בלימודים רוחניים יש רגעים כאלה .

    אהבתי

  • מוׁמוׁ  On 31 במרץ 2008 at 19:21

    רואים בעיניים
    מרגישים בלב

    ל ת מ י ד!

    אהבתי

  • ריקי כהן  On 1 באפריל 2008 at 11:35

    מדויק וצלול

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: