שאלה פשוטה במתמיטיקה

 

 

 

לכמה מורים, לכמה שנים, שעות לימוד, כיתות לימוד במבנים  הגיוניים,

שלא נדבר על ממוגנים, ממוזגים בקיץ, מחוממים בחורף, חונכים לילדים

נכים, מורים להוראה מתקנת, שיעורי אומנות, מוסיקה, העשרה, 

כיתות מצויידות במחשבים, ספריות, אולמות ספורט בנויים כהלכה עם ציוד

בטיחותי, ארוחת צהרים חמה למי שצריך, יועצות שנמצאות בבית הספר,

אחיות שנמצאות בבית הספר יותר מיומיים בשבוע, כיתות לימוד עם מספר

ילדים הגיוני שיאפשר למורה להתמודד, ללמד, להכיר ממש, להשקיע

ולהיות גאה ושבע רצון במקצועו – לכמה מכל אלה היה מספיק הכסף

שהושקע ומושקע למשל ב……פרוייקט הגרנדיוזי, המיותר, המזיק והפוצע

הנקרא כביש חוצה ישראל?

 

ואני משוכנעת שיש עוד כמה דוגמאות שימחישו את ההגיון המעוות

והמדיניות הכסילה בסדר העדיפויות הלאומי ולתפארת מדינת ישראל.

 

 

במוצאי שבת, 20:00 , כיכר רבין, הפגנת הזדהות עם העתיד שלנו.

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נועם  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 09:41

    אבל דווקא הדוגמא של כביש חוצה ישראל היא לא דוגמא כל כך טובה, כיוון שהכביש מומן ע"י דרך ארץ שהיא חברה פרטית ולא על ידי המדינה.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 09:57

    מתמטיקה.

    אהבתי

  • חנן כהן  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 10:04

    השאלה הנכונה היא "איפה הכסף". כי יש כסף. המון.

    רק שלא רוצים לתת אותו לחינוך.

    http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=248943&blogcode=6105540

    אהבתי

  • איילת  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 10:08

    החברה הפרטית "דרך ארץ" מקבלת מהמדינה כיסוי על הפסדים פוטנציאלים בכביש.

    חלי, לי בא לצרוח בכל פעם שחברי הכנסת מצביעים על תוספות השכר של עצמם ביהירות שכולה בורות וזחיחות. ביום שישי שמעתי כמה משתכרת מחנכת כיתה א' של הפרטית שלי. מורה ותיקה, משכילה ומטופלת בשני קטנטנים. לבכות.

    אהבתי

  • מרק ק.  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 10:30

    יש לך בכלל מושג מה העלות של כביש חוצה ישראל ומה העלות של הוספת מורים, שעות הוראה ושיפוץ מבנים?

    בכלל, זה מאוד יפה בעיני איך שתל אביבים תמיד שמחים לוותר על דברים שאנשים אחרים צריכים. יש לך מושג כמה משרות הוראה יכלו להיווצר רק מאפסקת התחזוקה של פארק הירקון ודחיית שיפוץ הכבישים והמדרכות בעיר ב10 שנים?

    אהבתי

  • צאובר  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 11:58

    יש עודף עצום בתקציב:

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3467937,00.html

    צריך רק להפנות אותו למקומות הנכונים, כמו משכורות למורים ועדכון סל התרופות, במקום להשתמש בו להטבות לעשירים, להפחתת מס הרכישה על דירות או לביטול מס הקנייה על מכוניות.

    אהבתי

  • ענב  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 12:07

    ראה ירוקה בדיוק כמו פארק דרום ופארק אשקלון ופארקים אחרים בארץ. העובדה שאנחנו תל אביבים זה לא נתון שאנחנו חייבים לטעמך להענש עליו בחוסר פארק או באיזה קנס אחר.וזה שאתה לא תל אביבי לא מחייב אותי לפצות אותך על משהו.

    כביש ישראל הוא נזק סביבתי איום ונורא,
    פרוייקט מיותר במדינה שגודלה כמדינת ישראל

    אהבתי

  • מרק ק.  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 14:32

    ריאות ירוקות הן בעיקר ירוקות, כלומר חסרות פיתוח. אין שום הגיון שפעמיים ביום יעברו מנקים וינקו אותן, ויציבו בהן מתקני כושר ויקימו בהן גשרים כל 500 מטר. כלומר אין הגיון אלא אם אותה ריאה ירוקה משמשת בעצם גם כאיזור בילוי.

    אזור ראש ציפור של פארק הירקון שנמצא בתחומי רמת גן לא רואה כמעט שום השקעה מצד העיריה.

    כביש חוצה ישראל אינו נזק מיותר לאנשים שגרים במודיעין וצריכים להגיע לעבודה ברעננה. אבל אני מבין שהרעיון שלא כל המדינה עובדת בתל אביב הוא חדשני מדי.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 16:00

    שהרעיון שטובת האקולוגיה ועתיד אדמתנו וילדנו הוא אידיאולוגי מדי. העיקר האני והעכשיו .

    אהבתי

  • הגר שקד  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 16:11

    כדאי להזכיר שהחברה סוללת כבישים על קרקעות של כולנו, ואנחנו בתמורה משלמים לה…
    צודקת חלי. כסף יש, זה רק שהראש היהודי שכח חשבון פשוט של סדרי עדיפויות.

    אהבתי

  • איל  ביום 11 בנובמבר 2007 בשעה 23:47

    הגר, אני מבין שלדעתך "דרך ארץ" צריכה לשלם לנו על הזכות לסלול כבישים.
    האמת, זה רעיון מצוין. ברשותך אקח אותו צעד אחד קדימה: המורים צריכים לשלם לנו על הזכות לחנך את ילדינו.

    אהבתי

  • הגר שקד  ביום 12 בנובמבר 2007 בשעה 02:15

    לדעתי המדינה לא צריכה לחלק אדמות מדינה במתנה ליזמים פרטיים. יותר ברור?

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 12 בנובמבר 2007 בשעה 09:08

    צריכה לתכנן את עתידה ועתיד אזרחיה לטווח ארוך יותר מהקדנציה של הממשלה הנוכחית, או הקודמת או הקודמת לקודמת…

    אהבתי

  • נועם  ביום 12 בנובמבר 2007 בשעה 11:06

    כביש חוצה ישראל נבנה בשיטת BOT (ראשי תיבות של Build Operate Transfer). חברה פרטית סללה את הכביש על חשבונה, בתמורה היא קיבלה מהמדינה את הזכות לתפעל את הכביש ולגבות דמי שימוש לתקופה מוסכמת שבסופה עליה להעביר את הכביש למדינה. למעשה מי שמקבל פה מתנה זאת המדינה שלא צריכה להשקיע בפיתוח, תשתיות וכו' ולא להפך. מן הסתם חברה פרטית לא תכנס לכזה פרויקט אם אין לה מינימום רווח מובטח ולכן המדינה משלמת היום על הפסדים פוטנציאלים. אני לא בטוחה שזה היה יותר זול למדינה ולמשלם המיסים אם היה מדובר בפרויקט ממשלתי ובטח לא יותר מהר. בלי שום קשר אני תומכת במאבק המורים, אבל לצערי מדובר בציבור לא אלים שמנהל מאבק שקט ועם יושב ראש דגנרט שכנראה גם לא מנוהל טוב מבחינת יחסי ציבור וככה הדברים נמרחים ונמרחים. יש לי אחות קטנה שכבר מעל 4 חודשים (חופש גדול, חגים ושביתה) אין לה שגרה ולא נראה לי שאנשים מודעים לזה מספיק.

    אהבתי

  • הגר שקד  ביום 12 בנובמבר 2007 בשעה 12:37

    אני מכירה את שיטת "חוצה ישראל". מכירה אבל לא מקבלת כמובן מאליו. התפיסה שחברות פרטיות תמיד טובות ויעילות יותר מגופים ממשלתיים הובילה אותנו להפרטה המונית וחסרת פיקוח של בנקים, חברות ממשלתיות כגון מקורות, הנמלים, חופי הים, אדמות מדינה ועוד.
    לא כל דבר אפשר וצריך למדוד בגישת העלות והתועלת. קחי לדוגמה את מערכות הבריאות והרווחה, שגם הן בשלבי הפרטה מתקדמים. תפיסת העלות והתועלת סוגרת את הברזים לחולים, נכים, קשישים וחסרי אמצעים. מי מרוויח מזה די ברור. גם די ברור מי מפסיד מזה – כולנו!
    מדינה אינה חברה פרטית הנסחרת על סמך רווחיה. ב"בורסה" בה נסחרות מדינות הפרמטרים המרכזיים הם זכויות אזרח ואחריות המדינה לכלל תושביה, וכפועל יוצא מכך – שמירה על נכסי המדינה והגנה על אזרחיה.

    אהבתי

  • רון ינאי  ביום 12 בנובמבר 2007 בשעה 12:59

    לסגור את בתי הספר ולתת לילדים לסלול כבישים. זה בטח יותר יעיל משיטת החינוך הנוכחית גם חינוכית וגם כלכלית.

    אהבתי

  • נחמן  ביום 12 בנובמבר 2007 בשעה 15:15

    לצערי אני נאלץ לנסוע בכביש המקולל הזה לפעמים כי הכסף הלך לשם במקום לשילוב של רכבת + אוטובוס. מבחינה סביבתית היה אפשר להרחיב את כביש 40 בעלות זולה בהרבה, ונועם – תסביר לי מי הגאון שחישב מה צריך להיות הרווח של "דרך ארץ" אם כרגע כל פעם שאני נוסע שם (פעמיים בשבוע) יש פקקים שמתחילים בכביש עצמו בכניסה וביציאה, ואני עולה עליו בפריפריה הרחוקה שלו. זה אומר שני דברים :
    יש הרבה פחות תנועה על הכביש הזה ממה שציפו.
    מישהו עשה עבודה מאוד לא רצינית בתחשיב העלות לנהג אם המצב הוא שעד שכל הכביש לא יהיה פקוק לפחות שעתיים ביום מדינת ישראל תמשיך לשלם פיצויים.
    אתה אומר "מן הסתם חברה פרטית לא תכנס לכזה פרויקט אם אין לה מינימום רווח מובטח" ??? אני מבין שהמשפט "מי שלא מסתכן לא מרוויח" לא רלוונטי בפרוייקט במימון ציבורי אלא רק בעסקים פרטיים. לא רווחי? אל תכנס לפרוייקט. אולי אם אף חברה לא הייתה מסכימה הכסף היה הולך לרכבות ואוטובוסים, שם ידוע ומקובל שהמדינה תמיד תסבסד ולא תראה רווח אף פעם, אבל זה נכנס תחת שירות לאזרח, בניגוד לכביש שהוא שירות לעשיר/בעל רכב חברה.
    כנראה שבדרך ארץ עשו את החישובים ולכן פיתו את המדינה להסכים לכזה חוזה ללא סיכון לעצמם. לעומת זאת הפקידים הרלוונטיים כנראה לא מתייחסים לתקציב המדינה כאל הכסף שלהם, אז לא הייתה להם בעיה לתת כאלה מתנות ל"דרך ארץ" , להשקיע אפס כסף בכבישי הגישה הלא יעילים (גם אם אין פקק אתה עובר את הקטע על הכביש במהירות של רכבת ונתקע שעה בדרך לת"א) ועוד להשוויץ בתחילת הפרוייקט שלמדינה זה לא יעלה כלום בסופו של דבר והיא אפילו תצא ברווח. אופס, טעינו, לא נורא, משלם המיסים ישלם.

    אהבתי

  • לולה  ביום 16 בנובמבר 2007 בשעה 22:31

    כל כך ברור שאני באה להפגנה הזאת בתור תלמידת כיתה י"א שנדפקו לי כל הבגרויות מהשביתה בהתחלה זה היה כיף אך לבסוף זה נמאס מאוד
    נמאס במיוחד שהמדינה לא עושה כלום ולאף אחד לא אכפת אף אחד לא מקשיב למורים להורים לראש הממשלה לא אכפת גם לא לשר האוצר הרי אנחנו העתיד של המדינה הזאת ומי שיבחר שיהיה רוב בה בעוד כמה שנים אנחנו צריכים את החינוך הזה
    צריך להביא כמה שיותר אנשים לעצרת צריך לבוא ולהראות שאכפת לנו כי אם לנו לא יהיה אכפת מהחינוך שלנו למי כן?

    אהבתי

כתיבת תגובה