ואם נהג הטרקטורון היה יהודי?

 

 

אני בדרך כלל כועסת וזועמת ורותחת על אנשים המזלזלים בחיי ילדים.

בעיקר ילדים שנמצאים תחת אחריותם.

בעיקר הילדים שלהם.

בלי תירוצים. שום תרוץ לא מתקבל.

 

אני רואה ילדים נפגעים מחוסר אחריות וזילות ותחושת – סמוך – לי – זה – לא – יקרה

ודמי רותח –

אני בדרך כלל, כל הזמן, לטובת החלש –

והחלשים,

בדרך כלל הם הילדים.

לא חוכמה,

ממש לא חוכמה על חלשים,

בעיקר אם אתה החזקים.

 

אסעד נאסים שיבלי דרס בערב יום כיפור את טל זינו. היא הייתה בת תשע ורכבה

על אופניים כמו כל החברים שלה, ליד בית הכנסת במקום מגוריה. הוא נהג בפרעות,

בגסות רוח, ביהירות בטרקטורון ופגע בה. טל נפגעה ומתה. הוא ברח.

אסעד נאסים שיבלי דרס בערב יום כיפור ילדה יהודיה ועומד להיות מואשם ברצח.

 

אני רוצה לשאול שאלה –

קשה. מקוממת.

אבל האם מה שנעשה לאסעד נאסים, שהוא על פי כל הסימנים נהג פושע, פושע נתעב

בעיני, שצריך וחייב לעמוד לדין לקבל את העונש המכסימלי כפי שקובע החוק –

האם צודק ונכון ושיוויוני שזה יהיה הוא, דווקא הוא, האזרח הראשון שמדינת ישראל מחליטה,

לראשונה בתולדותיה להעמיד נהג שגרם למוות לדין באשמת רצח?

האם לקחת אותו כדוגמא לכל הנהגים הפרועים, הפושעים, היהירים שמרסקים לנו את הכבישים

ואת החיים יום יום זה הדבר הנכון לעשות?

אותו?

דווקא אותו?

כי הוא ערבי?

כי זה קרה ביום כיפור, מזעזע ככל שיהיה?

האיש פושע נתעב בעיני, הלוואי וירקב בכלא כל חייו,

הלוואי ויסורי המצפון יכו בו כל רגע שיחיה –

אבל

דבר לא קשור בדבר.

זה לא צריך להיות הוא.

זה לא חוכמה על חלשים.

וערבי, חלש מיהודי במדינת ישראל 2007.

הנה שאלתי –

הגבר הזה אם היה חלילה, נוסע במשעולי מושבו, עם ילדיו הלא חגורים על ברכיו

חסרי קסדות והגנה, אם חלילה היו נהרגים, האם אביהם היה מועמד לדין באשמת רצח?

בלשי היחידה המרכזית של משטרת התנועה הארצית תפסו היום אב שנסע בצורה
בלתי זהירה על טרקטורון, עם שני ילדיו: האב אחז את תינוקו בן השנה וחצי ביד
אחת, וביד השניה אחז בהגה, כשמאחור יושבת בתו בת השבע. השלושה רכבו
על הטרקטורון ללא ביטוח, ללא טסט וללא קסדות לראשיהם

 

 

אלה השאלות שהעלתי אז, לפני ארבעה חודשים:

האם המדינה רשאית להעמיד את האב הזה לדין באשמת סיכון חיי ילדיו?

להכניס את המשרד להגנת הילד לתמונה / עובדת סוציאלית שתסביר לו

שהמדינה י כ ו ל ה ורשאית להגן על הילדים שלו אם הם בסכנת חיים?

 

אבל מול הטרקטורון הערבי בכפר תבור, השאלה על הטרקטורון היהודי עולה שוב.

 

ואחרכך

יגידו ששלטי החוצות דרמטיים מדי, והקריינות בכלל, גורמת לסיוטים בלילות –

אי אפשר לקרוא לכל מי שנוסע בלי חגורת בטיחות רוצח יגידו –

לא?

אם אחזיק אקדח טעון, לא נצור ויפלט כדור ויפגע באדם שהיה לידי, שלא נדבר

על ילד, שלא נדבר על ילד שלי, באחריותי, טפוטפוטפו –

אפשר להעמיד אותי לדין על הריגה ברשלנות נכון?

אז מה ההבדל?

הנה –

הצילום שוב –

תביטו טוב. תתרכזו בפרטים הקטנים –

התינוק המוחזק ברישול בתוך יד ימין, הילדה כבר ירדה מהטרקטורון.

אבא הביא אותה לבית הספר, היא בת שבע, תכף מסיימת כיתה א',

היא כבר יודעת לקרוא ותרגילי חשבון ואולי שעורי בלט. והאב הזה, גבר

צעיר, נאה, אולי אפילו מאד על פי הצילום המעט מטושטש, כותונת תכלת

טובה, עם כפתורים – עורך דין? הייטק? מנכלות? –

החיים בטח טובים בסך הכל, הוא בעל ואבא מצויין, הוא מפזר אותם

בבוקר לפני שהוא יוצא לעבודה. הוא כבר מקולח, מגולח, בטח אפטרשייב

נעים, לעבודה הוא ינהג במכונית האמיתית, לא בצעצוע, תכף הוא יצא

ליום עבודה שבסופו יחזור לביתו, לאשתו /שותפתו האהובה ולשני הקטנים

המתוקים האלה שהוא באמת אוהב אהבת נפש –

אם הוא לא יהרוג אותם קודם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ת ת ב ו נ נ ו   ה י ט ב   ב צ י ל ו ם   ה ז ה –

מי חשב שככה הייתה יכולה להראות מה

שנקראת בשפה משפטית: ה ר י ג ה. או שלא.

 

 

הבהרה:

אין ספק שאסעד נאסים הוא נהג פושע. פושע נתעב.

אין ספק שהוא צריך לשלם מחיר מכסימלי, כבד ביותר, מצידי מאסר עולם .

הוא פושע. הוא הרג ילדה. סתם מפזיזות, יהירות, ערלות לב ומה לא –

אבל

יש משהו מקומם, ב א מ ת, בעובדה שדווקא מול צעיר ערבי המשטרה, המדינה

נזכרות שהזילול בחיי אדם, בחיי ילדים כל הכבישים שלנו בלתי נסבל. שאכיפת החוק

או היד הלא קשה שלו מול הנהגים העבריינים היא הפקרות.

אבל האזרח הערבי הזה, לא צריך להיות הנהג הרוצח הרשמי הראשון במדינת ישראל.

כמה שזה מגוחך לדרוש שיוויון בנסיבות כל כך טרגיות, זה מה שצריך לדרוש עכשיו.

דווקא עכשיו.

 

 

והשאלה האם באופן תיאורטי יש הבדל בין שני הנהגים האלה בעיני החוק הישראלי?

 

 

 

1 אוקטובר 02:00 – דיווח מynet

אופנוענים ורוכבי טרקטורונים התפרעו באין מפריע בצהרי יום שישי,
בקטע כביש החוף שבין חיפה לעתלית. ההתפרעות גרמה לנהגים שחלפו
במקום לסטות מהכביש או לבלום בפתאומיות.
המשטרה: "שלחנו ניידת". עדי ראיה: "לא ראינו משטרה"

אחיה ראב"ד 

פורסם:  30.09.07, 23:25

 

 

וגם עו'ד אורון אילון כותב על הכוונה להעמיד את אסעד נאסים לדין באשמת רצח .     

    

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  ביום 28 במאי 2007 בשעה 08:13

    כל אבא אדיוט שמעמיד בסכנת חיים את צאצאיו, הורס את נפשם, מרעיל את מוחם, פוגע בגופם.

    זה כל כך נורא וכל עצוב, אבל יש כל כך הרבה פסיכים.

    אהבתי

  • סנדי ש  ביום 28 במאי 2007 בשעה 08:33

    מזכיר את ההוא שהאכיל את התנין עם התינוק שלו ביד השניה.

    רואים הרבה דברים כאלה. לפעמים אני מעירה ומחזירים לי תנועה מגונה.

    אהבתי

  • מודי  ביום 28 במאי 2007 בשעה 09:58

    אני גר ליד כמה גני ילדים ובכל יום אפשר לראות כיצד הורים (בעיקר אבות) חסרי אחריות מרכיבים ילדים קטנים (4-5) על קטנועים. הילד הקטן מתאמץ לחבק את אביו מאחור כשהקסדה הגדולה על מידותיו מושכת את הראש לאחור.
    פקח עירוני שיעמוד שם כמה ימים ברציפות יוכל אולי (?) להרתיע.

    אהבתי

  • מירי  ביום 28 במאי 2007 בשעה 10:09

    השאלה היותר מעניינת בעיניי, מעבר לצקצוק הטריוויאלי –
    למה האבות יותר חסרי אחריות? כן, אני יודעת. הכללות זה משהו שרצוי להמנע ממנו. ובכל זאת – אבות הם הורים אחראים פחות מאמהות. זוכרת דיבור של עירית לינור אודות אבות במרחב הציבורי – גן ציבורי, אבא, כלבי ענק מסתובבים חופשי. זה לא חייב להיות רק בכביש. אבות הם פחות אחראים. למה?

    אהבתי

  • סנדי ש  ביום 28 במאי 2007 בשעה 11:15

    לא יודעת אם זה נכון שאבות הם פחות אחראים. יש אין ספור סיפורי זוועה גם על אימהות. סטטיסטית למשל יש יותר אמהות מכות מאבות מכים, (מצד שני האמהות נמצאות יותר עם הילדים…)
    נראה לי שלא כדאי לקבוע עובדות רק מרושם חיצוני, או מתצפיות בודדות.

    אהבתי

  • הצועד בנעליו  ביום 28 במאי 2007 בשעה 12:32

    ראויה לבדיקה פסיכיאטרית, לא?

    אהבתי

  • A  ביום 28 במאי 2007 בשעה 13:28

    אוהבים ודואגים להם. קונים להם מכל טוב ומכסים אותם בלילה שלא יצתננו ואז זה…

    אני מקווה שהוא לא ישן עכשיו בלילה מההבנה של מה יכול היה להיות ומרגשי אשם. אדיוט.

    אהבתי

  • רק אני  ביום 28 במאי 2007 בשעה 13:33

    סנדי – אני זוכרת את הסיפור המרתיח הזה. אם אני לא טועה, אותו אחד שהאכיל את התנין וגו' – קיפח את חייו בהמשך, במהלך אחת מההרפתקאות המצולמות שלו עם חיות. מעבר לעצב על העובדה שהוא מת מוות אלים וטראגי, והשאיר יתומים ואלמנה, לא יכולתי לא להזכר שוב בבטחון המזעזע שבו האיש הצהיר שהוא מכיר את החיות שאיתן הוא מתעסק ויודע לצפות כל צעד שלהן, ולעולם לא היה מציב את בתו התינוקת בסכנה הכי קטנה.
    כאילו לא יכול היה למעוד וליפול ולשמוט אותה למלתעות התנין, כאילו התנין לא יכול היה לעשות משהו לא צפוי, כאילו הכל כבר מתוסרט. כאילו לנופף בילדתך התינוקת מול טורף במשקל מאות קילוגרמים מול הקהל המרותק הוא רק אקט תמים של יצירת של הכרות עם עולם החי.
    גם אותו כוכב פופ היה משוכנע שהוא רק עושה טובה למעריציו כשנדנד את התינוק האומלל מעל למעקה המרפסת, הרי "הוא אחז בו חזק ולא נשקפה שום סכנה שהילד ייפול".
    אדם רשאי להיות יהיר, נאיבי, חסר דמיון. אבל כשהוא מערב ילד נטול יכולת בחירה באיוולת שלו, זה פשוט מרתיח את הדם.

    אהבתי

  • רק אני  ביום 28 במאי 2007 בשעה 13:37

    וכמובן, לא רק ילד, אלא כל אדם אחד שעלול לחטוף את הריקושטים ממעשים כאלה, שנעשים מתוך הבטחון הבלתי מוסבר ביכולת שלנו לצפות את העתיד ולמנוע ממנו לקחת סיבוב לא טוב.
    ובדרך כלל זה המצב. מישהו אחר תמיד משלם.

    אהבתי

  • באנדר  ביום 28 במאי 2007 בשעה 13:53

    לא צריכים יותר התערבות של המדינה ביחסים בתוך המשפחה.
    נכון, התמונה והמעשה מזעזעים, אבל הפניה האוטומטית לחוק הפלילי וקריאות בנוסח "קחו לו את הילדים" היא לא בכיוון.
    יתכן מאד שבעזרת חוק כזה יקחו גם לכם יום אחד את הילדים, בצדק או שלא בצדק.
    תחשבו על זה לשניה, לפני שאתם רצים לחוקק.

    נ.ב.
    אני יודע שאיש פה לא יכול באמת לחוקק

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:00

    מדובר על הזנחה פושעת, סיכון חיי אדם חסר אונים הנמצא באחריותך ורצון גדול לצעוק חזק מספיק כדי שמי שיקשיב ויפנים הוא לא מי שכבר יודע ומודע, אלא דווקא זה האוויל, הזחוח בדעתו, שנותן לילדיו מכל טוב העולם, חוגר את עצמו במכונית – כי זה החוק – אבל אם הילד שלו במושב האחורי צועק שהוא לא רוצה חגורה, אין לו כח לצעקות והוא מוותר ונוסע – הרצון הוא ש ה ו א יקשיב ויפנים ומבחינתי אם זה יקרה דרך הרתעה ופחד, שיקרה – המציל נפש וכו'.

    אהבתי

  • טובה  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:00

    בהיריון עושים את כל הבדיקות, עשרה אולטראסאונדים לפחות ומי שפיר ובסוף לא חוגרים מאחור את הילדים.

    אהבתי

  • מירי  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:25

    צר לי חלי, הפרט מעניין אותי פחות מהחברה כולה. כשאדם נפגע בתאונה, צריך לרפא אותו. אם עבר על החוק, צריך להעמיד אותו לדין. כמה אנשים שינו את תרבות הנהיגה שלהם בעקבות קמפיין ההפחדה? כל מי שאני מכירה חושב שהקמפיין הזה עשוי רע ומטופש. אני בעד להתחיל לנקות את המרחב הציבורי מהדם המיותר. יש פה מספיק עוצמות, הכל כל כך טעון, כל כך צועק וגס. לא זו הדרך לחנך, כל מחנך מתחיל יגיד לך שחינוך אפקטיבי נוצר על בסיס הקשבה ואינטרקציה, לא על בסיס נבוט בראש.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:28

    תגידי

    זה לא ברור, בלי קשר להתלהמות, אלא עם קשר ישיר למציאות ולאמת, מרה ככל שתהייה,
    שמי שנוהג עם ילד לא חגור לוקח על עצמו או בעצם מעמיד את ילדו בסכון א מ י תי ומעשי. הוא במו עצמו מעמיד את הילד שלו בסכנה
    א מ י ת ית – איך תסבירי מירי, איך תסבירי פעולה כזו?

    מספיק עם המילים היפות והרצון להיות ב pc כל הזמן. ברצינות. מי שמעמיד ביודעין בחוסר אחריות ובזחיחות הדעת את חיי ילדיו בסכנה הוא חרא של הורה, וזהו. אין מילים יותר יפות, עדינות או מתחשבות להגיד את זה. חרא של הורה.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:30

    השתבש פה משהו לרגע.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:32

    שאם עבר אדם על החוק צריך להעמיד אותו לדין.
    האם צריך להעמיד את האיש הזה בתמונה למעלה לדין? על מה? ואם חלילה הייתה תאונה, על מה היית מעמידה אותו לדין אז? על הריגה? גם אם חלילה, חלילה, דיון תיאורטי בלבד, גם אם היו אלה ילדיו?

    אהבתי

  • מירי  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:42

    אני לא אוהבת את הלינץ' הציבורי שנעשה כאן. זה לא ענייני להעמיד אותו לדין, זה עניינה של המדינה. רטוריקת המה היה אילו היא רטוריקה מסוכנת. פרסום תמונה של מישהו ושיפודו בפרהסיה – לא לרוחי. ואם נסע במהירות של עשרה קמ"ש? ואם יש לו קואורדינציה יוצאת מן הכלל, של טייס קרב נניח, והוא מסוגל לעשות שמונה דברים בו זמנית, וגם כך, כשהוא נוהג, הוא נהג הרבה יותר זהיר מאלף נהגים ונהגות אחרים, שאינם מוכשרים כמוהו? לא אוהבת משפטים פומביים
    בלי להכיר את העובדות לאשורן. אני לא חושבת שאני נוקטת בדיבורי פי.סי., סביר שיימצאו הרבה יותר אנשים שיסכימו איתך מאשר איתי

    אהבתי

  • מירי  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:57

    נכון. ולדעתי אם נוריד ווליום, אם נהפוך את הורדת הווליום לקמפיין לאומי – אולי האנשים יהיו כאן רגועים, אולי תרבות הנהיגה תשתפר. מהתלהמות רק נולדת עוד התלהמות. כשתל אביב תהיה ז'נבה…
    :)

    אהבתי

  • טלי  ביום 28 במאי 2007 בשעה 15:47

    לנסוע ככה עם ילדים, ואגב-גם אורנה בנאי, שהיא אמא ולא אבא, צולמה עם בנה הפעוט עומד על הטוסטוס בלי קסדה ובלי קשירה משום סוג.

    ואני רואה לפעמים ברחוב מצבים כאלה ומתפלצת- תינוקת בת שנה ומשהו יושבת על מושב אחורי בלי שום סוג של כסא או חגורה, ולידה ילד גדול במעט שאמור "להשגיח" עליה בזמן שאבא נוהג, "רק בשכונה".זה מרתיח וזה מסוכן ואין לי ספק שצריך לתת דו"חות וקנסות (בעיקר בכניסה והיציאה לגנים ובתי"ס, מכל הסוגים, האזורים והמגזרים), וצריך לפרסם תמונות כאלה, אבל בכל זאת יש לי שתי הסתייגויות- מה מרגישה הילדה הזאת, אם היא רואה באינטרנט את אבא שלה מוצג כרוצח? (אין לי פתרון חד משמעי לזה, יש תהייה ודאגה)ובעיקר- אני מתנגדת נחרצות לקריאה להוציא ילדים כאלה מהבית.
    המדינה ממהרת מדי להוציא ילדים מהבית, בעיקר אם ההורים שלהם לא מספיק משכילים או מקושרים,ואני כמעט מעיזה להגיד "אשכנזים" (בתור אשכנזיה לבנה משכילה שמאלנית בעצמי).
    כל הוצאה של ילד מהבית היא קרע שלא ניתן לאחות בלב של ילד, כולל, אפילו, ילדים שסובלים מכות קשות ובכל זאת, גם, אוהבים את הוריהם וגם מקבלים מהם אהבה.
    טוב שיש מנגנונ ים להגנה על ילדים ולהוצאתם מהבית, אבל הכלי של "להוציא מהבית" צריך להיות כלי שמשתמשים בו מאוד במשורה, בעדינות, ורק כשבאמת כלו כל הקיצים. בכל שאר המקרים- להתערב, לדבר, להדריך, לתת להורים כלים איך לגדל את ילדיהם אחרת מאיך שגידלו אותם.

    ובטח ובטח שלא צריך לקרוע לגזרים את נשמתם של ילדים שההורים נוהגים איתם בכביש בחוסר אחריות.צריך להתריע, לאיים, לגבות קנסות כבדים, לפרסם (בכל המיגזרים והשפות והסגנונות!)וגם לחנך את הילדים במערכת החינוך על החשיבות של זה. אבל מכאן ועד להוציא ילד מהבית- ארוכה מאוד הדרך…

    אהבתי

  • A  ביום 28 במאי 2007 בשעה 16:54

    בנות שבע קוראות בלוגים וחוץ מזה אם אבא שלה היה מדליק סיגריה לידה היא הייתה יודעת להגיד לו שאסור לו לעשן לידה כי זה לא בריא. חבל שלא לימדו אותה בבית ספר להגיד לאבא שאסור אסור אסור לנסוע בשום אוטו בלי חגורת בטיחות

    אהבתי

  • טלי  ביום 28 במאי 2007 בשעה 18:42

    לא סביר שילדות בנות שבע קוראות את הבלוג של חלי, אבל היא לקחה את התמונה והדיון ממקום ציבורי אחר ברשת ותתפלא- ילדות בנות שבע קוראות באינטרנט הרבה דברים שהן לא אמורות לקרוא,גם דברים מסוכנים ומזיקים בהרבה.

    ולגבי השאר- לכך בדיוק התכוונתי במשפט-לחנך את הילדים במערכת החינוך על החשיבות של זה.

    אהבתי

  • שלום  ביום 29 במאי 2007 בשעה 20:39

    מי שנוהג עם ילד, חגור או לא חגור, מעמיד אותו בסכנה אמיתית. לא חסרים ילדים חגורים שנהרגו בתאונת דרכים.
    אמנם, חגירת חגורת בטיחות מפחיתה את הסיכון, אבל אני לא רואה הבדל מהותי בין שני המצבים. יש למשל מדינות בארה"ב שבהן אין חובה לחגור מאחור.
    אני מקפיד לחגור את הילדים שלי, דרך אגב. אבל יש מקרים שבהם אני מכניס גם שיקולים אחרים למשוואה. לפעמים אני חושב שעדיף ילד שיושב עליך למשך 5 דקות מאשר ילד צורח חגור.
    הסיכוי שיקרה לו משהו באותן חמש הדקות קטן מהסיכוי שיקרה לו משהו בכל אותם חודשים שבהם הוא נוסע חגור.

    אהבתי

  • חיימקה  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 01:13

    ואם היה מדובר בבת שלך???

    אני חושב שכן יש פה משמעות להיותו ערבי- לא יודע אם ביקרת לאחרונה בצפון אבל את מוזמנת לשבת ביערות , להינות מהשלוה וממתקנים ופתאום טרקטורון עם ערבי עליו- כן כן , ערבי- בא לעשות דאווין וכמעט הורג לך את הילדה, לי זה קרה בשבוע שעבר

    לא יתכן שהוא לא ידע שיש יום כיפור, הוא הגיע לתוך המון עם טרקטורון, ר-צ-ח ילדה בת 9, תכניסי את זה לראש טוב, הילדה איננה, מתה, נהרגה, נקברה, א-י-נ-נ-ה
    ואח"כ עוד ניסה לברוח

    כל הפוליטיקלי קורקט צריך להעלם מהמקרה הזה- הנהג צריך לעמוד לדין על רצח ולא על לפחות מזה
    יש יהודים טפשים כמו שיש ערבים טפשים, אבל נדירים המקרים שתראי יהודי רוכב עם טרקטורון לתוך חבורת מתפללים בזמן תפילות יום שישי

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 01:19

    אני מבינה שהוא רצח את הילדה בדיוק כפי שהאבא הזה בפוסט יכול היה לרצוח את ילדיו, וזו טענתי.
    אני מזמינה אותך לחופי הרצליה אל תוך הטרקטורונים הצפוניים, היהירים והפרועים לא פחות שנוסעים אל תוך המוני הילדים, כולל הבת שלי, בת ה11 בלא פחות נהמהרות ויהירות ומה לא. זה לא עניין ערבי, זה עניין אזרחי –
    ובלי קשר לעובדה שמי שהיה פוגע בשערה משערותיה של בתי…יש משהו מקומם, ב א מ ת, בעובדה שדווקא מול צעיר ערבי הם נזכרים שהזילול בחיי אדם, בחיי ילדים כל הכבישים שלנו היא הפקרות.
    בטח שמגיע לו לעמוד לדין, ולרצות עונש, מצידי מאסר עולם, אבל הוא לא צריך להיות הנהג הרוצח הרשמי הראשון במדינת ישראל.
    כמה שזה מגוכח לדרוש שיוויון בנסיבות כל כך טרגיות, זה מה שצריך לדרוש עכשיו. דווקא עכשיו.

    אהבתי

  • ריקי  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 03:24

    ושכל הפוליטיקלי קורקט צריכים להיעלם . ואולי לא לאומיותו עמדה לו לרועץ בהחלטה להעמיד לדין על רצח, אלא דווקא המקרה הקשה? אולי הזעזוע הציבורי?
    אני לא מתחסדת, אולי זה היה קורה גם אם יהודי היה עושה דבר כזה.

    ולגבי האבא בטרקטורון, מסכימה איתך . בניין לידנו גרה אמא שבנה עם בני בגן. היא לעולם לא קושרת אותו, ואומרת בנימה מזלזלת שזה רק פה בשכונה. אני לא מעזה להעיר. אולי זה שמדובר בג'יפ ענק יציל אותו אם יקרה משהו חו"ח. ילד מתוק, חבל נורא.

    אהבתי

  • חנן כהן  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 05:38

    הנה משפטי המחץ ממכתב שמתחיל כנראה להסתובב

    הסיבה שנהג האופנוע כמו גם הרוצח על הטרקטורון נסעו באזור בית הכנסת ביום כיפור בצורה מסוכנת וחסרת מעצורים יכולה לקבל פרשנויות רבות, לי בתור אחד שהיה שם והסתכלו לו בעניים דרך קסדה יש רק אמת אחת.

    הילדה טל נרצחה על רקע לאומני.

    http://www.bsh.co.il/forums/ShowMessage2.asp?id=1170624&Fnumber=172&SunId=0

    אהבתי

  • ימימה  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 08:15

    כתב האישום המחמיר הזה. לא משום שהוא ערבי, אלא משום שכדי לשפוט על רצח צריך שתהיה כוונה.

    אבל כשקראתי שהוא נכנס בתוך חבורת אנשים במכוון, זה כבר נשמע קצת יותר דומה לרצח, לאומני או לא לאומני. לא יודעת מה היה קורה אם זה היה יהודי. מצד שני, וסליחה אם גם אני לא ממש פוליטיקלי קורקט, אני חושבת שבינתיים יהודים לא נכנסים בטרקטורונים בקבוצת אנשים ליד בית כנסת ביום כיפור.

    ולחנן – כדאי להשתמש במירכאות בפעם הבאה. לקח לי קצת זמן להבין שהמשפט שהבאת הוא של מישהו אחר.

    אהבתי

  • זו ש  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 09:34

    בעניין הג'יפ הגדול – לא, העןבדה שזה ג'יפ גדול לא תעזור. ילדים קטנים שאינם קשורים ברכב לרוב נפצעים קשה מבלימות חירום בעת תאונה, לאו דווקא מהנזק שנגרם לרכב, אלא מהעובדה שהם מוטחים קדימה בעוצמה (פיזיקלית, מהירותם היא כמהירות הרכב לפני שבלם. גם עשרים קמ"ש לשעה זו מהירות קטלנית) ומתנגשים בכסאות שלפניהם (במקרה הטוב)
    ובשמשה הקדמית (במקרה הרע).

    ולצערי, כשהייתי נערה (התנדבתי שנים במד"א) יצא לי לראות יותר מפעם אחת את תוצאות התאונות הללו, בשנים בהן עוד לא היתה מודעות או חובה לחגור בכלל ולחגור מאחור בפרט.
    לפעמים חבל לי שאני לא יכולה להדפיס ממוחי קטעים מהמראות הללו, אני חושבת שהם היו משכנעים כמה הורים לגבי "זה רק בשכונה" או "במהירות הזו לא צריך חגורה".

    חוששתני שתרבות הנהיגה בארץ היא שיקוף של התרבות בכלל, ולכן היא אלימה, כוחנית, יהירה, אטומה, מסוכנת ולא מתחשבת. כל הקמפיינים האלה של הזהירות בדרכים הם בבחינת פלסטר, בעיני, לא יותר.

    אהבתי

  • אחת מהצפון  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 10:02

    לא רק ערבים מתפרעים עם טרקטרון. לרבים מהנוער במושבים כאן בגליל יש טרקטרונים ואופנועים והם עושים בדיוק אותו הדבר. אז כן, מה שאמרת זאת גזענות דוחה.

    לגבי הדורס משיבלי (בכפר תבור), שני דברים אני רוצה לציין:
    א) טוקבקיסט משיבלי אמר שלדריסה קדמה זריקת אבנים על נהג הטרקטורון שגרמה לו להכנס לפניקה, לברוח מהר ולגלות מאוחר מדי את הילדה על הכביש.
    ב)חברה מכפר תבור אמרה לי שהיא מזועזעת מהגזענות שהרימה ראש בישוב שלה. אפשר לחשוב ששם אין אבא/אמא שלוקחים את הילדים לבי"ס לא חגורים וכו'.

    אל תהיה בטוח שהדורס ידע שיום כיפור נכנס (זה קרה ממש בתחילת ערב יום כיפור).

    ולכל אלו שקראו לתאונה "פיגוע"- נא לזכור שבית הקברות הצבאי של שיבלי מאוכלס יותר, באופן יחסי, מאשר בתל-אביב. כמה מגעילים נוכל להיות יותר ממה שאנחנו כבר עכשיו?

    אהבתי

  • גל קטן  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 10:13

    צ'מעו, תאונות בכלל במגזר הערבי – ובייחוד בקרב הבדווים בדרום היא בעיה קשה. דיבר על זה לא מזמן ח"כ מוחמד ברכה, [אחיו הרופא נהרג בגיל צעיר מתאונת דרכים ושני ילדיו הקטנים של האח גדלו אצל ברכה ואישתו].
    הוא אמר שזוהי הבעיה הקריטית היום במגזר – הנהיגה הפרועה וחסרת האחריות. חלק מזה – וזה לא ציטוט של ברכה אלא של חבר ערבי שלנו – הוא שחבר'ה ערבים, בעיקר צעירים, רואים בהפרת חוקי התנועה איזושהי מחאה, זריקת …, על המדינה והתיחסותה אליהם.
    בעיני, הבחור משיבלי לקח את זה צעד אחד קדימה. לא שזה חס וחלילה מוצדק, אבל כדאי להתייחס לקונטקסט ולהבין שלהרשיעו ברצח רק יגביר מעשים כאלו ויסלים את המצב…

    אהבתי

  • joy  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 11:01

    זה רצח לכל דבר
    גם אם הוא היה יהודי זה רצח
    יום כיפור הוא יום כיפור
    וביום כיפור
    בין אם אתה סתם יהודי חילוני
    ובין אם אתה לא יהודי בכלל
    אתה מכבד את אלה שכן שומרים
    ולא נוהג
    בטח ולא בפראות
    בטח שלא לייד בית כנסת
    ובטח שלא דורס ילדה למוות
    מצטערת
    לא מסכימה איתך
    זה בהחלט רצח

    נ"ב-
    באותו יום כיפור
    הסתובבתי ברגל בעיר הולדתי
    שמוקפת בכפרים ערביים
    אנשים שאוכלים מידי יום בעיר
    עובדים בעיר
    ומקבלים יחס שווה
    כי ככה זה אצלנו בעיר
    וביום כיפור הם עשו הכל
    אבל הכל
    כדי לנסוע לעיר ולהפריע
    במקרה יצא שנקלעתי לאיזור בזמן ויכוח של שוטר
    (תראי את האבסורד- שוטר ערבי)
    עם חבורת צעירים מכפר סמוך
    שניסתה להכנס לעיר ולעשות "רונדלים"
    וברצינות-
    זה נראה הגיוני מבחינתך שדבר כזה יקרה?

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 11:11

    שנהגה את הטרקטורון שלה עם שתי חברות בלילה באין כניסה,ביום שקבלה רשיון זה רצח?

    חלי, לכי תקראי את הטוקבים בלינק שנתת בynet
    על מאות אנשים שמספרים על צעירים מטורפים על טרקטורונים ביום ובלילה בכל הארץ.

    אהבתי

  • בן  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 11:26

    זאת לא הייתה תאונת דרכים זה היה פיגוע ועל זה הוא צריך לעמוד לדין

    אהבתי

  • בזנ"ט  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 11:35

    ולא נראה לי שיש איזשהו סיכוי שבית משפט יקבע אחרת.
    מה שאנחנו רואים כאן זה, שוב, כניעה של רשויות אכיפת החוק לאספסוף הגזעני. ואנחנו כבר מתחילים להתרגל.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 11:38

    בקפה דה מארקר התפתח אתמול מאוחר בלילה דיון ארוך ביני לבין תמר –
    זו הייתה הטענה שלי –
    אם הוא ערבי שפגע בזדון באזרח יהודי, שיועמד לדין כמחבל
    ואם הוא אזרח ישראלי שפגע בנוולותו והרג בנהיגתו אזרח ישראלי אחר – וסליחה גדולה ויסורי מצפון על הניסוח הקר הזה – שיועמד לדין ככל אזרח ישראלי אחר שנסע בפראות, השתולל,התייהר, הטריד והרג /רצח אדם אחר.

    זו בדיוק הטענה שלי.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 11:39

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=159296

    אהבתי

  • תום  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 11:45

    מה היה קורה אם הנהג הדורס היה יהודי.
    לנצח תרחף מעלינו עננת ה"מה אם". מעניין לראות שגם משפטנים וגם המשטרה עצמה מספרים כי קשה מאוד יהיה להוכיח כוונה תחילה, הנדרשת לרצח.

    אבל אולי אם זה ערבי אז שווה לנסות.

    אהבתי

  • ד.ט  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 13:38

    לא הוגש שום כתב אישום.

    האפשרות שבוצע רצח נבדקת על ידי המשטרה, והיא צריכה להיבדק.

    אהבתי

  • אורח  ביום 1 באוקטובר 2007 בשעה 17:21

    אם אכן יואשם שיבלי בסופה של החקירה ברצח, כפי שמסתמן כעת, תהיה זו הפעם הראשונה שבה נהג המעורב בתאונת דרכים נחקר ומואשם בסעיף זה – ועל כן מדובר בתקדים. את המשטרה מלווה בחקירה עורכת הדין שלווה לוין מפרקליטות מחוז הצפון. בעצה אחת עימה הוחלט לשנות את כיוון החקירה מהריגה לרצח,
    גורמים המעורבים בחקירה אמרו כי ממידע הנמצא בידי המשטרה עולה ששיבלי נכנס ליישוב כפר תבור דווקא בערב כיפור במכוון, כשכל רצונו לעורר מהומה

    אהבתי

  • א  ביום 2 באוקטובר 2007 בשעה 06:46

    וכבר היו מקרים שבעולם התחתון הזמינו רצח של מישהו והרצח בוצע ע"י כך שהמחסלים באו ודרסו אותו. אני לא יודעת אם מעשה חיסול בוצע בדרך זו בישראל, אבל בטוח שהוא אפשרי ושבוצע במדינות שונות.

    לכן, ברמת העיקרון מה שנראה כתאונת דרכים עשוי להיות רצח. עכשיו נשארת השאלה האם הייתה לאדם הספציפי הזה כוונת רצח או לא. את זה לי ולך אין כרגע נתונים לדעת. אני מניחה שחקירה יכולה לשפוך אור על כך, כמו בכל חקירת רצח רגילה (אם הנהג נראה ע"י עדי ראייה כשהוא מביט ישירות בילדה, נראה שהוא רואה אותה תוך נסיעה ונוסע בכל זאת ישירות לכיוונה, למשל, זה דבר אחר מאשר אילו התאונה התרחשה בסיטואציה שבה לא ברור בכלל אם הנהג הבחין בילדה).

    אם לא הייתה לו כוונה ברורה לדרוס את הילדה אז זה לא רצח. אולי הריגה, אבל לא רצח. אם הייתה לו כוונה ברורה לדרוס אותה – זה רצח לכל דבר. יש בעיה עם ההצעה שלך להעמיד אותו לדין כמחבל, כי כל רצח שבו נרצח בארץ יהודי ע"י ערבי יכול להיות מוצג כך.

    יכול להיות שאם הוא היה יהודי לא היו מאשימים אותו ברצח, אבל אם זה כך – מה שלא בסדר כאן זה לא שמאשימים ערבי ברצח בדריסה, אלא שלא מאשימים יהודי ברצח בדריסה.

    אהבתי

  • פרפרית פרא  ביום 18 באוקטובר 2007 בשעה 14:27

    צטט: פרפרית פרא 2007-10-18 13:31:04

    היי חלי ולכל המגיבים

    אני אם לילדה בת כיתתה של טל שנהרגה בתאונה

    ביתי הייתה במפגש וצפתה בכל הטרגדיה המזעזעת

    ולדעתי חלי אכן צודקת

    לאחר המקרה כולנו בישוב צעקנו פיגוע, רצח אבל העובדות הן אחרות

    הנהג נבלה ככל שיהיה (ערבי או יהודי) נכנס ליישוב אכן לפרובוקציה לשמה

    אנחנו מכירים זאת וצופים בזה מידי יום

    הנהג הגיע לישוב להכעיס ולעורר פרובוקציה

    הוא לא יצא מהבית בידיעה וכוונה לדרוס את טל

    ובגלל שהוא ערבי היה הרבה יותר נוח אמוציונלית להסביר את הדבר הנורא כרצח

    הלוואי ויקרב בכלא ויסבול כל דקה בחייו

    אבל מפה עד רצח המרחק הוא רב

    אהבתי

  • מירי  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:04

    דרך ההרתעה והפחד יוצרת התנגדות, לא הקשבה. דרך ההרתעה והפחד מוסיפה להתלהמות הכללית. שאף אחד לא ישלה את עצמו שצעקות עוזרות. ה'רוצח' הזה דמגוגי ומאוס, ה'מחבל' – עוד יותר. דמגוגיה שמכערת עוד יותר את המרחב הציבורי שמכוער ממילא

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 28 במאי 2007 בשעה 14:48

    ואם יש לו קורדינציה אז מותר לו? –
    אבל המטרה היא באמת לא איש אחד, מטרה נייחת אחת אלא ויכוח לגיטימי על הדרך, היעילה ביותר
    להפסיק את ההתנהגות הכמעט קולקטיבית שזו על הכבישים, והדרכים הצדדיות נכון?

    נוסעת להביא את זאתי מבית ספר. במושב האחורי עד שתגיע לגיל או המשקל או הגובה המיוחלים כדי לעבור קדימה.

    אהבתי

טרקבאקים

כתיבת תגובה