ב"בריאות" מתפרסם סיפור שקרה בבית חולים פוריה.
ילד בן 12 הגיע במוצאי שבת במצב אנוש.
מאג'ד אריידה הגיע במצב של אי ספיקה נשימתית קשה ודלקת ראות,
עם דימום לראותיו שלא נפסק למרות מאמצי רופאיו –
הוא היה בסכנת חיים ממשית.
דר' סעיד אבו-זייאד ודר' מוהנה חטיב מנהל החטיבה לטיפול נמרץ כללי.
רופאיו ידעו שעקב מצבו הקשה גם להעביר אותו לבית חולים אחר היה בלתי אפשרי,
הם אמרו להוריו שהמצב בכי רע ושיתחילו להתכונן לרע מכל,
ולאחר כמה שעות אמרו להם להכנס להפרד ממנו – איך אפשר בכלל –
אבל דר' חטיב לא הרים ידיים :)
הוא נכנס לרשת, שוטט, חיפש, התייעץ עם המטולוג והחליט להשתמש בתרופה שכנראה,
כפי שאני מבינה ממה שכתוב, משמשת לחולי הומופיליה
ולאחרונה גם במקרי פצעים מדממים תוך מוחיים.
תרופה שכנראה מעולם לא נוסתה במקרי דימום תוך ראתיים.
הדר' החליט לאחר קבלת אישור מיוחד להשתמש בתרופה במקרה הזה כיוון ש –
"לא היה לנו מה להפסיד" – למרות הסיכון הגבוה שבשמוש בתרופה.
ואכן, שיפור משמעותי, הדימום נפסק, הילד כבר אוכל בכוחות עצמו,
חייו ניצלו בזכות היוזמה של הרופא הזה.
יופי.
ספור יפה נכון?
שווה אייטם באינטרנט לא?
הרופא מרוויח קצת קרדיט לעצמו ולבית החולים שלו,
אולי גם יצרני התרופה מרוויחים משהו –
מה רע?
להצלחה אבות רבים לא?
העיקר שניצלו חיים. חיי ילד.
סוף טוב.
הכל טוב?
ו ב כ ן
הציצו נא בתגובה מספר 2 לידיעה זו בnrg
| 2. חבל אלברט, כרמיאל, 27/09/07 10:16 | |
|
|
 |
|
 חבל שאתה טורח בכלל לפרסם תגובה כזאת. ל"ת חבל, תא, 27/09/07 10:51 | |
|
|
|
|
| למה? ציפורה, כפר תבור, 27/09/07 11:54 | |
|
מי העורך התורן ב NRG היום?
והאם לדעתכם נכונה החלטתו לפרסם את התגובות שפורסמו?
תקריב 
תגובות
חבל שעוד לא מצאו שיטה להשתיל מוח. עושה רושם שאלברט מטוקבק מספר 2, היה יכול לתרום את שלו ולהמשיך בשגרת חייו ללא שינוי.
אהבתיאהבתי
שאישר. אין שאלה. ושלא יבואו עכשיו אנשים עם צנזורה באינטרנט וחופש הדיבור. זו גזענות טהורה.
אהבתיאהבתי
כשקראתי על נהג הטרקטורון שדרס למוות את טל זינו בת התשע מכפר תבור כתבתי תגובה ב"הארץ" שלו אני אביה הייתי מתכנן כעת איך אני מסיים את חייו שלו, של הנג הדורס כי הרי חיי לא יהיו חיים מרגע זה.כשאתה רואה תמונה שלה אתה רואה את ילדתך ויוצא מדעתך."הארץ" בחכמתו לא פרסם את התגובה.
אהבתיאהבתי
המון רוע נשפך באינטרנט מאנשים שרע להם
ושרוצים לעשות רע לאחרים.
אהבתיאהבתי
In communication studies they call it the silence spiral, when a small group of people get heard much more than its actual size in the public. If normal people will continue not to write talkbacks in place like NRG the only talkbacks there will be of extreemists, and eventually will take effect on other people.
אהבתיאהבתי
השאלה איפה לעצור את הטוקבקים. בכינוי גנאי? קללות? איפה מתחילה הסתה? באיזה מילה בדיוק אפשר להצביע על הסתה? האם אפשר לעצור מישהו על גזענות? היא מחוץ לחוק? לכתוב ערבי מטונף אסור ומרוקאי סכין מותר? רוסי נאצי מותר בגלל הנערים האלה משבוע שעבר? משתמט הומו מותר?
אם מותר, אז כנראה מותר הכל וזה עדיף ממציאות שבה יהיה אסור הכל. מי יודע….ימים יגידו
אבל הרצון להרביץ לאדיוט הגזען שכתב קיים.
אהבתיאהבתי
יצאה מכל פרופורציה. אני כמעט לא קורה טוקבקים לכתבות שאינן שלי כי רובן כתובות בשפה ירודה/קללות/וכו'. לדעתי צריכה להיות עריכה מאסיבית של טוקבקים שרק מי שכותב בצורה עניינית ומשהו משמעותי יתפרסם. כל אלו שמתלוננים על הצנזורה כביכול לא יודעים מה הם מדברים. אף אחד לא מונע מאף אחד אחר לכתוב כל דבר במקומות אחרים ברשת. זה לא אומר שמותר לכתוב דברי נאצה בכל מקום. הבעייה העיקרית נובעת מהאנונימיות של הכותבים וההסתתרות הפחדנית מאחוריה. אני בעד שכל מי שרוצה לכתוב טוקבט יזדהה בשם מלא ולמערכת יהיו הפרטים שלו. ברגע שזה יעשה, אין לי ספק שרוב ההכפשות יעלמו.
אהבתיאהבתי
אין לזה שום קשר לחוק אלא לתרבות דיון וכתיבה עניינית. צריך פשוט לערוך טוקבקים שלא כותבים שום דבר משמעותי (זה נכון גם לכאלו שסתם משבחים בלי סיבה). למה יש עריכה בעיתונות היומית, או מפרסמים רק חלק מהמכתבים למערכת, ואף אחד לא מתלונן על זה? משום מה, כשזה מגיע לאינטרנט יש את הערך הקדוש שמותר לכתוב הכל וזה ממש לא חייב להיות ככה.
אהבתיאהבתי
שאישר את הטוקבק. ראוי להבהיר לו זאת, ואני מקווה שיהיה מי שיעשה כן.
אהבתיאהבתי
אוסף הטוקבקים הנלוזים המתפרסמים תחת כל כתבה כמעט באתרים הגדולים היא מנהג בזוי
זה לא "קול העם" ולא "חופש ביטוי" אלא סתם ניצול לרעה וחופש הביזוי והשיסוי
אהבתיאהבתי
אני בדרך כלל לא מגיב, כי אין לי יותר מדי מה להגיד.
אבל בנושא הזה אני מסכים שצריך לערוך את הטוקבקים.
ועל הדרך (גם אם זה לא המקום) חלי את כותבת נפלא.
שבוע טוב לכולם.
אהבתיאהבתי
לא הייתי בונה יותר מידי על עורכים. את העורכים הלשוניים פיטרו כבר מזמן וגם עורכי התוכן עמוסים לעייפה, אבל מלבד עומס העבודה בסינון טוקבקים (שאין בהם שום ערך חוץ מיצירת תנועת גולשים ובאינטרנט זו הרי חזות הכל) – צנזור טוקסקים מציב בעיה של גבולות וגם כאן, חוסר המקצועיות זועק לשמיים. אפילו חלי נזדעקה לתגובה כזו שנכתבה בגזענות נגד ערבי, אבל תגובות דומות מתפרסמות למאות נגד חרדים ושם זה אולי נמוך ומלוכלך אבל כנראה שלא מצריך פוסט עם כותרת: "האם ההחלטה לאשר טוקבק כזה הייתה נכונה".
יש לי גם איזה רעיון שקשור לסינון אוטומטי של טוקבקים על פי תוכן, זה איכשהו קשור לדוקטורט אבל עוד אין לי את הזמן לשחק עם זה קצת. אולי כשתיגמר תקופת הדד-ליינים אני אדווח.
אהבתיאהבתי
שנדע מי אנחנו ומה אנחנו. שנדע איזה רוע יש בעולם ושנוכל להראות לכל מיני חסידים ומתחסדים מה הוא הרוע. שום דבר טוב לא יצא מעולם מנסיונות להסתיר את הרוע את השנאה ואת הכוח האדיר של השנים להרוס את העולם.
זה מה שיש. כאן אני חי. כאן אני צריך להחליט מה אני עושה בנידון ולו באמירה לידי או ידידה לילד או תלמיד או חבר ולו במבט מחמיר ולו בהחרמת הרעים וחבריהם. כיסוי לא יעזור.
אהבתיאהבתי
מה עוד שיש הבדל די גדול בין מחשבות שמובעות בצורה אנונימית, ואולי אפילו על ילדים, לבין מעשים בפועל. צריך לשים גבולות לכמות הרפש אונליין. ההצעה שלך תהיה נכונה רק אם באמת נדע מי כתב את הדברים. אני בטוח שויתור על האנונימיות יפחית במידה ניכרת את הזוועה.
אהבתיאהבתי
כאמא ילד עם צרכים מיוחדים שקראה בשנתיים האחרונות הרבה טוקבקים של אנשים בורים ורעים אני דווקא נוטה, בלב כבד להסכים עם חצבני
כדי שנגע מי אנחנו ומה אנחנו כפי שכתב.
כדי שלא אחיה באשליות. כדי שאהיה מחוברת למציאות הלגמרי לא פשוטה שלי.
אהבתיאהבתי
וגם הזדמנות לשנות את דעתי ההפכפכת.
כאלו טוקבקים אני לא מעוניינת שיתפרסמו. מטעמים אינטרסנטים לחלוטין אני מעוניינת למנוע מצב בו בני נוער יקראו את
התגובות הללו ויאמצו אותן כלגיטימיות.
לא להאמין לאן הגענו
דווקא אנחנו
והמבין יבין כמובן
אהבתיאהבתי