זה משהו טבעי שקורה לכל אחד. צריך פשוט לחיות ואז החיים יזמנו לך נושאים חדשים במקום שתנסי לכפות נושאים על החיים. גם אם תקחי הפסקה לא נראה לי שתאבדי את הקוראים שלך.
העשרה יוצרת השראה.
עכשיו זה כנראה הזמן לאכול לשתות ולהתמלא מאחרים.
חשוב גם לא להתעסק במחשובות פילוסופיות טורדניות למה זה קורה,
כי זה סוגר ומשתק עוד יותר.
לפעמים התחושה הזאת היא סימן למיצוי שאחריו יגיע השלב הבא מורכב וחדש יותר.
בעיני זה תהליך מבורך שמוביל להתפתחות.
לא לכעוס על עצמך
ולקרוא את הספר המדהים "דרך האומן"
של ג'וליה קמרון
דרך צלחה
That's a pice of cake:
Go away for 4.5 monthes, lets say to the US and Canada; start traveling around with 2 friends, and after traveling together for 2 monthes send them back home to start their studies, and stay in Toronto all by yourself.
It worked for me.
And "birtzinut": The 'muza' will come back. Give it it's time.
את יכולה לנסות להקליד משהו מול המחשב, למחוק, להקליד שוב ועוד פעם למחוק, לא להבין איך הצלחת לכתוב את כל מה שכתבת עד עכשיו ואחרי שמחקת בפעם השלישית להילחץ… לפחד עד אימה שזה פרח ממך מבלי שוב ולהיבהל ממה תעשי עכשיו אם לא יחזור. אח"כ תוכלי להתעצבן מזה שאף אחד בכלל לא מבין.
בין לבין, כשאת עסוקה ומתרוצצת כדי להספיק את כל המצוין לעיל, פרגני לעצמך ערב חופשי עם Amelie Poulain. עדיף בשפת המקור, עם כוסית אלכוהול (במידה), רגליים על הספה ומישהו שאת אוהבת. קחי אוויר. אח"כ נדבר.
תגובות
זה יעבור מעצמו.
אהבתיאהבתי
זה משהו טבעי שקורה לכל אחד. צריך פשוט לחיות ואז החיים יזמנו לך נושאים חדשים במקום שתנסי לכפות נושאים על החיים. גם אם תקחי הפסקה לא נראה לי שתאבדי את הקוראים שלך.
אהבתיאהבתי
העשרה יוצרת השראה.
עכשיו זה כנראה הזמן לאכול לשתות ולהתמלא מאחרים.
חשוב גם לא להתעסק במחשובות פילוסופיות טורדניות למה זה קורה,
כי זה סוגר ומשתק עוד יותר.
לפעמים התחושה הזאת היא סימן למיצוי שאחריו יגיע השלב הבא מורכב וחדש יותר.
בעיני זה תהליך מבורך שמוביל להתפתחות.
לא לכעוס על עצמך
ולקרוא את הספר המדהים "דרך האומן"
של ג'וליה קמרון
דרך צלחה
אהבתיאהבתי
אבל בכל זאת
צאי מהבית. תתרחקי מהאינטרנט. תכווני את האנטנות מחדש. יגיע הדדליין הראשון ואת תכתבי כמו טטלה :)
אהבתיאהבתי
That's a pice of cake:
Go away for 4.5 monthes, lets say to the US and Canada; start traveling around with 2 friends, and after traveling together for 2 monthes send them back home to start their studies, and stay in Toronto all by yourself.
It worked for me.
And "birtzinut": The 'muza' will come back. Give it it's time.
אהבתיאהבתי
יש לי תרופה מעולה לרייטר'ז בלוק.
אצלי זה תמיד עובד, לא יודע איך זה אצל אחרים
אהבתיאהבתי
לא רעיון נחמד :)
אחרי הכל, כולנו משפחה אחת גדולה כאן.
אהבתיאהבתי
אני חושש שאני מדבק. זה בגללי. כי מצאתי את הבלוג הזה.
אהבתיאהבתי
הבלוג הזה מותק, זו רק ההתחלה,
וגם ענייני רענן הם רק המתאבן מה שנקרא,
מה את לא יודעת לבד?
אהבתיאהבתי
יש לנו סבלנות. את לא חייבת לנו תדירות מסויימת. תכתבי כשיהיה לך מה ויבוא לך.
אהבתיאהבתי
אל תדאגי מנטישה,
זה בסדר שאין לך רעיונות.
וכשיהיו לך הם יקראו כמו שהאחרונים נקראו,
הכל בסדר
אהבתיאהבתי
את יכולה לנסות להקליד משהו מול המחשב, למחוק, להקליד שוב ועוד פעם למחוק, לא להבין איך הצלחת לכתוב את כל מה שכתבת עד עכשיו ואחרי שמחקת בפעם השלישית להילחץ… לפחד עד אימה שזה פרח ממך מבלי שוב ולהיבהל ממה תעשי עכשיו אם לא יחזור. אח"כ תוכלי להתעצבן מזה שאף אחד בכלל לא מבין.
בין לבין, כשאת עסוקה ומתרוצצת כדי להספיק את כל המצוין לעיל, פרגני לעצמך ערב חופשי עם Amelie Poulain. עדיף בשפת המקור, עם כוסית אלכוהול (במידה), רגליים על הספה ומישהו שאת אוהבת. קחי אוויר. אח"כ נדבר.
עקבי אחרי החיצים הכחולים…
אהבתיאהבתי
אני יודע שאמרו זאת לפני -:)
אהבתיאהבתי
פחות להתעסק עם ה"למה", להתרחק, לקרא אחרים, להגיב לאחרים, אולי שם תקבלי השראה.
. זירמי עם החיים. היא תבוא ממקום בלתי צפוי.
אהבתיאהבתי
.
אהבתיאהבתי
את לא חשובה
מה שאת כותבת לא חשוב
מי שקורא אותך לא חשוב
אם לא תכתבי, זה לא חשוב
אם לא יקראו אותך, זה לא חשוב
תפסיקי עכשיו לנסות לכתוב
קצת ענווה לא תזיק
(זה לא אני אמרתי, זה בודהא אמר כבר לפני המון המון זמן)
אהבתיאהבתי
כאן על "חוסר יכולת כתיבתית" שהרי את היכולת את מוכיחה כל העת לקהל הקוראים שלך.
אני מציע שתכתבי על מה שאת חווה בקשר לזה.
תראי איך היכולת 'תשוב' מאליה..
(מניסיון)
שנה טובה
אהבתיאהבתי
ולהקשיב יותר לרוני.
בכל מקרה תיהני (זה כייף לא נורמלי לומר "יש לי writers block").
אהבתיאהבתי
נוחי. :)
אנחנו נחכה בסבלנות.
אהבתיאהבתי
ותסתבני בחלב עזים.
וכמו שרוני כתבה.
קומי צאי אחותי כלה.
החצבים כבר פורחים!
השמיים מתקדרים.
והמילים פשוטות יפלטו להן.
אהבתיאהבתי
ולמה תמיד אני אחרון לדעת הכל?!
אהבתיאהבתי
רחלי
תמיד ידעת למצוא את המילים!!.ר
הן לא ברחו,הן על קצה לשונך,
הרגעי,ואז כתבי את המילה
הראשונה!!!!…ו
ואז תראי איך בלי כונה כל היתר רצות בשורה……כ
אהבתיאהבתי
את לא חשובה
מה שאת כותבת לא חשוב
מי שקורא אותך לא חשוב
אם לא תכתבי, זה לא חשוב
אם לא יקראו אותך, זה לא חשוב
תפסיקי עכשיו לנסות לכתוב
קצת ענווה לא תזיק
זה בודהא אמר אולי מזמן, בתרגום חופשי
וזה מיועד לכל המגיבים שאין להם כלום להגיד
אבל נורא אוהבים להגיב על כלום.
אהבתיאהבתי
התחושה מוכרת..
לפעמים אני אפילו מצליחה
לקבל את זה כמו שזה בא-
להרפות, לשחרר, פשוט להיות – לאפשר למילים אחרות להגיע בזמן שלהן.
גמר חתימה טובה.
אהבתיאהבתי
רוני ואני כתבנו (די) בדיוק אותו דבר.
אהבתיאהבתי
לכתוב איך מרגיש כותב שהמילים הלכו ממנו.
איך מרגיש אמן כשהמוזה שלו הולכת לביקורים ליליים אצל אחרים.
אהבתיאהבתי