תקריב

 

 

אם,

זה תמיד משחק טוב, משחק שמתחיל באם נגיד…

אם נגיד

החיים היו כאלה

שלא היו ילדים להעיר

והייתה עבודה שאפשר להתחיל כשרוצים

וחובות היומיום והסידורים יכלו להתמהמה מעט –

מה הייתה השעה האידיאלית, המושלמת ממש להתחיל בה את היום?

*              *              *

כשהילדה שלי נעלמה בתחילת הקיץ לערבות אפריקה, והזמן שלי היה שלי,

כתבתי פוסט הקצב שלי משתלט על טריטוריות נטושות –

ומאז שנכתב, הוא לא מרפה.

הגעגוע לשעה הטובה שלי. הפשוטה.

השעה שמאפשרת לי לחיות את הלילה כרצוני, כרצון גופי ונפשי,

ומאפשרת לי להתחיל את יומי באופן פשוט, טבעי, נכון לי ולקצב הטבעי שלי.

 

היה קיץ טוב, לשתינו.

החופש הגדול מסתיים ממש בעוד עשרים וארבע שעות –

ואני חושבת הרבה על הבקרים המחכים לי.

על השעה שבה יצלצל השעון.

עוד אין החלטה סופית,

אבל השעון יכוון ויעמוד על השעה המיועדת לאורך זמן,

עד סוף חודש יוני 2008,

עם הפסקות קטנות פה ושם.

הדיון הפנימי נע בין שש וחמישים – 06:50  לשבע ועשרה – .07:10 –

אני אקום בשמחה, בפשטות ואתחיל בשיגרת בוקר רגילה, מוכרת, מעט רובוטית,

שתוך שבוע / שבועיים תִתַקתֵק בלי משים – 

וכבר בלי כריך שוקולד – שלש שכבות – סוכריות יומולדת – מה פתאום –

אמא. אני ווניקית. מה פתאם סוכריות יומולדת?!

 

ובכל זאת, בתוך האהבה האין סופית, הפשטות שבה אני אקום יום יום, יום יום 

למלאכת יומי האהובה בעולם, הבת שלי, ובתוך מלאכות יומי האחרות שכל כך הייתי

שמחה לעשותן אל תוך הלילה, בעיקר את החלק הכתיבתי שלהן –

התגנב פנימה, וזה חדש, געגוע חדש וקטן ולא מציק –

שאם לא היה כאן בלוג עומד לרשותי, קרוב לודאי שאפילו לא היה מורגש.

געגוע חדש לקצב ההוא, הפשוט, הטבעי.

לקצב שאני, או אני ו זכרון החושים שלי זוכרים כל כך טוב.

*           *               *

פעם, מזמן. בחיים שהייתי לפני המפץ הגדול –

הייתה לי שעה קבועה.

השעון האמיתי והשעון הפנימי היו מעירים אותי באותה שעה.

היו גם ימים אחרים כמובן.

ימים של מצלמות והרבה אנשים ממהרים ולחוצים מאד בזמן.

אבל ברגיל, בקצב הנכון, הייתי מתעוררת על פי השעון שלי, הקצב הטבעי שלי –

תשע ועשרים בבוקר.

תראו, היא אפילו ניראת טוב השעה הזו:

09:20

מושלמת.

אפשר ללכת לישון בשתיים שלוש בלי לחשוב על איך ומה יהיה מחר –

אפשר להתעורר בלי רגשות אשם על איך התממס כל היום,

ואפילו לא הספקתי לעשות משהו.

קפה, עיתונים, מיילים, בלוג, עוד כמה,טלפונים – ונגמר היום.

אבל אם מתעוררים ב 09:20  –

באחריות, אפשר להספיק הכל.

שעה מושלמת.

 

*            *              *

 

מחר שבת. מתערבת שאתעורר בתשע ועשרים. עונג שבת :)