הגופה שלי שייכת לי, בדיוק כמו הגוף שלי

 

השר יצחק כהן (ש"ס), הממונה על ענייני דתות, הודיע כי מפלגתו תגבש בדחיפות

הצעת חוק שתוציא אל מחוץ לחוק את פעילותה של עמותת "עלי שלכת" המפעילה

קרמטוריום לשריפת גופות. לדברי כהן "יש להוציא מחוץ לחוק את העמותה וראשיה

היונקים את מורשתם ממשמידי העם היהודי באין מפריע. אני אעשה סוף לתופעה

שבה אנשים מיישמים כאן פתרון סופי מחודש". 

 

*         *         *          *        *

 

יו'ר ועדת השרים לענייני קבורה – איזה תואר מכובד –  מר יצחק כהן

מי אתה שתתערב לי במותי ובדרך שבה אבחר להעלים את גופי מהעולם הזה?

גם על התערבותך והיכולת שלך להתערב לי בחיי האמיתיים אני מבליגה בקושי רב.

אנשים חשוכים –

"היונקים את מורשתם ממשמידי העם היהודי"? –

"פתרון סופי מחודש"? –

"לא ירחק היום ועם ישראל ישמח לפזר את אפרם האידיאולוגי של שטנים אלו"

תגיד, יצאת מדעתך?

בפולשנות מזעזעת ושמוש מעליב, מניפולטיבי וירוד בזכרונות שואה קולקטיביים אתה

מנסה לפלוש לפרטיות של חיי ושל מנוחתי האחרונה?

מי אתה? מי אתה חושב שאתה?

 

אבל, מצד שני יש לזכור שאתה הוא זה שהצעת לסגור את המים לרצועת עזה נכון? 

וגם, בענייני האינטרנט והצנזורה, נדמה לי שזה היית אתה שהבעת את דעתך?

או שלא, זה היה אמנון כהן, חבר מפלגתך ש'ס? אתה, פשוט הצבעת בעד ההצעה שלו.

בקיצור, כפי שהבת שלי הייתה אומרת בגיל שש:

אתם רוצים להחליט עלינו ב ה כ ל כל הזמן, נכון?

 

אין לכם סיכוי, אתה שומע? אין לכם סיכוי.

צאו לי מהחיים ומהמוות שלי – ושלא תעיזו לגעת לי בגופה. ח צ ו פ י ם!

 

 

עלי שלכת הינה בית לוויות מודרני העוסק בקבורה אזרחית, שריפה, טקסי לוויה ואזכרה, מפעלי הנצחה, אדמיניסטרציה וטיפול בירוקרטי, יעוץ בתחומים שונים ושירותים נלווים נוספים. אנו מטפלים בכל הנושאים, קטנים כגדולים כאחד ועד הפרט האחרון, תוך שימת דגש על התאמה אישית לרצון האדם ולאורח חייו.

אנו מספקים שירותים כוללים (חבילות) בתחום הקבורה, השריפה, הלוויה והאזכרה,
לאחרונה השקנו שירות חדש בישראל – שריפת גופה ושירותים נלווים –
פיזור האפר וקבורתו.

עלי שלכת נותנת מענה אישי ומקצועי בתחום רגיש זה, שקט נפשי, סיפוק הצורך בביטחון,
הפחתת הנטל על יקיריכם, הקניית שליטה ויכולת תכנון מהלכם של הדברים. כל זאת,
תוך מתן דגש על קיום רצונות הנפטר או יקיריו, ביצוע יעיל ותקין של התהליך הבטחת
קיומו של טקס מכובד אשר הולם את השקפת עולמכם והעדפותיכם האישיות.

עומדים לשירותך בכל עת – עלי שלכת . 

 

*        *        *        *        *

 

ומבחינתי, גם ככה מותר, אולי אפילו עדיף:

 

 

 

 

 

 

 

 

ואבשלום וילן :) – אבו היקר והחכם מקדם לאחרונה חוק, אשר כבר זכה
לאישורה של וועדת השרים לענייני חקיקה, ויאפשר קבלת דמי ביטוח לאומי
של הנפטר לצורך שריפת הגופה. "על שולחן הכנסת מונחת הצעת חוק באישור
וועדת השרים לענייני חקיקה שמטרתה להבטיח כי כל אדם יוכל לבחור אם
ברצונו לקבל את דמי הנפטר מהביטוח הלאומי. יש להשלים את הליך החקיקה
ולהעמיד לדין את האשמים בהצתה", אמר וילן.

בנוגע לדבריו של כהן אמר וילן  –
"מדובר בזכות יסוד בסיסית של האדם על גופו ובכוונתי להילחם על המשך החקיקה".

 

 

  ויורם קניוק רק רצה למות בשלווה ולהישרף בשקט וכותב על זה בy net

 

ואני רק רציתי לספר לכם על הספר האחרון שלו: על החיים ועל המוות –

 

נ.ב. רשומת ה בלוגינג, כתיבה ומיקום עדיין לא מיצתה את עצמה –

      מונה הצפיות זז והתגובות ממשיכות להכתב – אבל אני 'בוערת' על האיש הזה

 

 

נ.ב.ב. ה i p של "טל" מהתגובה הראשונה 217.132.38.194

         האם אני יכולה לבקש על סמך האיחול הנעים שלו שיאתרו מי הוא?

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • טל  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 13:12

    הוא שייך לריבונו של עולם.

    אבל אם את כל כך מתעקשת לממש את זכותך להישרף, אני מאחל לך שתזכי בקרוב לממש את זכותך זו

    אהבתי

  • נופלת מגרייס  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 13:13

    איך כבוד,
    את מדברת על הזכות על גופה כמו זכות על גוף
    (למרות שזה בכלל, בכלל לא אותו הדבר)
    ואז שמה תמונה עם ארון קבורה של קרוב שלך.
    גם למתים יש פרטיות מכאן שישנה גם חדירה לפרטיות המת.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 13:42

    על זה ככה….מיד מוחקת טכסט. תודה :)

    האם תכתבי לי מייל, רוצה לשאול אותך משהו :)

    אהבתי

  • אורחת ממש  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 14:00

    האנשים האיומים האלה שמנסים לכפות את דעותיהם על כולנו. פשוט אין סיכוי.

    אהבתי

  • עומר  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 14:47

    אפשר להתווכח (כי קניין הוא מושג משפטי).
    אך פשיטא היא שבעולם הזה גופת אינה שייכת לך.
    שכן אם מוטלת לפנינו גופתך הרי שאת אינך, ואם את הינך איה היא גופתך?!

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 15:06

    במובן שזכותי להביע את דעתי ולקבוע מה יעשה איתה/איתי אחרי מותי וגם ליורשי יש זכות חוקית להחליט מה יעשה איתי – במובן הזה, גופתי שייכת לי –
    כפי שאני רשאית היום להחליט להקבר בבית קברות אזרחי, בלי טכס דתי, בתוך ארון, כך זכותי להחליט ולקבוע מראש שרצוני לסיים את החלק הגשמי של חיי כאפר ועפר. זכותי המוסרית והחוקית ל"החליט על גופי/גופתי" יכולה להמשיך עד שבאמת לא ישאר ממני זכר.

    טפוטפוטפו כמובן.

    אהבתי

  • גדי שמשון  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 15:27

    שנשמעו לאחרונה בתקשורת אפרופו איחולי המוות של פרופ' וייס, לומר למישהו הלוואי שתמות זו לא עבירה פלילית.
    אבל אם את יודעת מה ה-IP שלו, פרסמי כאן בתגובות. מהר מאוד אפשר יהיה, אולי, לדעת מאיזה אזור בארץ הוא. ואולי זה אפילו שייך לחברה מסחרית כלשהי, ואז סתם תוכלי לפנות אליהם ולתעד כאן את תגובתם.
    מי שיוכל לאתר במדוייק את המחשב שממנו נכתבה התגובה הם ספקי החיבור, וכרגע אין להם עילה – וגם לא עילה למשטרה / בית משפט לדרוש אותו.
    מצד שני, כאמור, אין בעיה שתפרסמי אותו.

    אהבתי

  • מוֹמוֹ  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 17:31

    דברי עם ה"אח הגדול"

    אהבתי

  • אני  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 19:39

    שמור לנטויז'ן, כנראה אדם פרטי שמחובר דרכם.

    את יכולה לנסות את מזלך פה:
    abuse@netvision.net.il

    אהבתי

  • עומר  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 22:29

    שבנוסף ללימודי המשחק לא למדת גם קצת לוגיקה. אולי זה היה מקהה במעט את הכאב…

    אהבתי

  • A  ביום 23 באוגוסט 2007 בשעה 23:21

    אני מקווה להשאר אחראי על עצמי ועל גופי עד שלא ישאר גם ממני זכר.

    אהבתי

  • אורי  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 02:30

    תגידי ואם אנשים דתיים יגידו שצריך להשוות בין זכויות של גברים ונשים, גם אז תצאי נגד

    אהבתי

  • ד"ר אוֹרי אמיתי  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 08:17

    ראשית, אני לא מאמין שכבוד השׂר כהן אכן מוטרד מהקשר בין שׂריפת גופות לבין השואה. אילו היה מוטרד באמת מהשואה ומלקחיה, היה נושׂא קול על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן נגד השמדת העם בדרפור. או לפחות היה אומר משהו בעניין הטיפול בפליטים שמוצאים דרכם אלינו בארץ.

    שנית, נדמה לי שהעצם של הכלב היא עניין תחיית המתים. כל יהודי מאמין צריך להאמין גם בתחיית המתים. ואם אין גופה – מה יחזור לחיים?
    אם אני צודק בהשערה שלי, הרי שאין מקום לדאגה, משתי סיבות:
    (א) יחזקאל כבר החיה מתים מעצמות בלבד, ומאז הטכנולוגיא רק צועדת קדימה.
    (ב) אם רבש"ע יכול להרים כל אבן שהוא יכול לברוא, ודאי שהוא יכול להחזיר לחיים ערמות אפר.

    אהבתי

  • תום  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 08:27

    זה לא אנטי אוטומטי, זה אנטי עקרוני על התערבות בוטה של אוכלוסיה אחת בזכותה של אוכלוסיה אחרת לחיים (ומוות) כפי שהם בוחרים בה.

    וד"ר אמיתי -הרי גם גופות קבורות כהלכה נאכלות, לא עלינו, ועצמות מתפוררות. השריפה רק מקצרת תהליכים.

    אהבתי

  • מיכל  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 10:22

    אולי ננגעה כאן השאלה האמיתית: האם האמונה היא עבור הדת ועבור האל, או שאולי היא עבור האדם עצמו.
    לכן, הדיון במתי ובאיזו דרגה עצמות נרקבות, נשרפות, נאכלות, מתפוררות – וממה אפשר להקים או לא להקים מתים ולהחיותם הופך להיות מעט לא רלוונטי.
    אבל כנראה שגם מה שכתבתי עכשיו הוא עניין של אמונה.
    על כל פנים, שילוב של ענייני ביולוגיה בענייני דת הוא בעייתי. בהקשר של האמונה אני מתכוונת :)
    אמונה, מעצם הגדרתה, אינה נדרשת להסברים ביולוגיים, מדעיים, כאלו או אחרים. היא פשוט שם, או לא.

    אהבתי

  • תום  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 14:58

    השאלה היא אם האמונה שלי צריכה להיות מושפעת מאמונה של אנשים אחרים, או שכדרכה של אמונה – היא פשוט שם.

    השאלה היא אם האמונה שלי צריכה להכתיב את הכבוד שאני רוכש (או לא) לאמונות אחרות.

    השאלה היא אם האמונה שלי צריכה להשתלט על האמונות האחרות.

    אהבתי

  • נעמי  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 18:21

    אין מה לומר – אני מסכימה איתך לגמרי חלי. ושהמשי זהב הצדקני הזה יקח את השר כהן אתו ויצא לנו מהחיים. שילטפו איש את גופת רעהו וינחו לנו.

    אהבתי

  • ד"ר א.  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 18:52

    תום –
    הבשׂר נרקב, אין ויכוח. אבל עצמות נשארות כמו שהן במשך הרבה מאד זמן. ודאי שאינן מגיעות למצב של "אפר ואבק" כמו בשׂריפה.

    מיכל –
    אני מסכים שהשילוב של דת וביולוגיא הוא לא פשוט בכלל (ותעיד המחלוקת העכשווית בארה"ב על creationism).

    כמובן, יש כאן עוד גורמים, מעבר לתחיית המתים (שאני לא מאמין בה, אגב).
    למשל, שאופי הטיפול בגופה הוא אחד המאפיינים המובהקים ביותר של תרבויות. ארכיאולוגים נסמכים על ההבדלים הללו כל הזמן. בפרה-הסטוריא של איטליא, למשל, זהו האמצעי המרכזי להבחין בין אוכלוסיות שונות. אני מאמין שחלק מההתנגדות לשׂריפת גופות בארץ נובע ממשהו שטבוע עמוק מאד בגנים שלנו כעם.
    מאידך, יש כאן משהו ארצי ומיידי הרבה יותר. משׂרפות הן תחרות ישירה לחברה קדישא, ויש להן יתרון כביר על בתי קברות חילוניים – לא צריך בשבילן קרקע, או היתר קבורה.

    שתהיה שבת שלום לכולנו.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 19:38

    לביולוגיה או לכמה זמן עד שמתפוררות עצמות,
    ואפילו לא לאמונה.
    זה קשור לחופש. לחרות, ולזכות שלי להחליט החלטות בלי שיתערבו לי בחיים, או במוות.

    אהבתי

  • יאנה  ביום 24 באוגוסט 2007 בשעה 20:42

    אני מקווה שמי שעשה את זה באמת יענש, כנגד כל הסיכויים.

    http://whois.domaintools.com/217.132.38.194
    ואולי זה יעזור לך. האביוזר מירושלים, ואולי יש שם עוד פרטים שיעניינו אותך.

    אהבתי

  • כרמל  ביום 25 באוגוסט 2007 בשעה 13:33

    במערכת ניהול הטוקבקים החדשה שלנו במערכת הניהול כשלוחצים על שם המגיב מופיע האייפי שלו.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 25 באוגוסט 2007 בשעה 16:58

    האייפי שלו מוכר וכתוב, תהיתי אם אני יכולה ללכת צעד אחד קדימה עם הזיהוי שלו ויאנה, תגובה מעליך, כבר הוליכה אותי לירושלים …נראה הלאה

    אהבתי

  • מישהי  ביום 29 באוגוסט 2007 בשעה 07:31

    ומה לגבי הסביבה והשטחים העצומים שמתבזבזים על בתי קברות ואינם מאפשרים לחיים להתרווח ולבנות, למשל בירושלים??

    אהבתי

כתיבת תגובה