הוא רווק. בן 29. מתמחה בעריכת דין –
ומגדיר את עצמו ככה: אוהב לבלות, אופטימי מלידה.
בפוסט שלו היום הוא כותב כך:
שאלו אותי לא פעם איך אתה מגדיר את עצמך ולמי אתה שייך,
שאלות שבמדינה מתוקנת לא היו נשאלות בכלל כי זה מובן מאליו..!
אבל בכל זאת אנחנו עוד לא שם אז שאלות כאלה כן נשאלות
ולדעתי צריך גם לתת תשובות.
כי זה לא פשוט וזה חשוב לכמה אנשים לדעת
למי אתה שייך ולאיזה "מחנה" אתה שייך כדי ל"קטלג" אותך..
ובכן אני קודם כל בן אדם אחר כך ערבי ,אזרח ישראלי ופלסטינאי במקור
כן הסדר לא מקרי, והוא ממשיך ומסביר.
קוראים לו מוחמד חלף והבלוג שלו נמצא בקפה דה מארקר
http://cafe.themarker.com/view.php?t=98874
זה הפוסט מספר 14 שלו. יש לו חמישה כוכבים.
באחד מהמיילים ביננו הוא הסכים לכתוב מעט על עצמו:
בן 29 אח במקצוע אך לא מזמן גם השלמתי תואר במשפטים
וכרגע אני בהתמחות,אני מכפר בצפון הארץ, בן למשפחה בת 7 נפשות,
בן למשפחה קטנה בכפר, הוריי תמיד דגלו בזה שיש ללמוד.
גרתי בת"א 10 שנים, עובד בסופי שבוע. במהלך השבוע אני בהתמחות עו"ד.
אני אוהב לכתוב,
יש מלא נושאים שבוער בי הרצון לכתוב עליהם,
לשתף עוד אנשים במחשבות שלי
ולשבור מעט את הסטיגמות שיש עלינו ערביי ישראל
ובכלל לדבר עם אנשים חדשים להכיר ולהרחיב מעט את האופקים.
אני לא ניתקלתי בהרבה בלוגרים ערבים / ישראלים / פלשתינאים
כמו שהוא מגדיר את עצמו, ואני שמחה שנוצר ביננו קשר –
שנוצרה הזדמנות.
היא לא נוצרה מעצמה. הוא יצר אותה.
ועל האומץ, היוזמה והסקרנות מגיע לו קרדיט :)
הוא גבר נחמד, אינטליגנטי ואדיב במיילים והוא, כמוני לפעמים,
מחפש דרך לתקשר 'איתנו' , הישראלים, העלום הגדול הזה –
בדיוק כמו שאנחנו מחפשים דרך לתקשר 'איתם' הערבים,
העלום הגדול ההוא. – אולי עכשיו זה יותר ברור.
הוא מעניין אותי. הוא איש צעיר ומסקרן וכן, גם ערבי ישראלי,
אין לי הרבה מדי הזדמנויות ליצור דיאלוג פתוח וארוך טווח עם
אזרחים ערבים, יתכן שגם לו אין. אנחנו מעניינים אותו הוא כותב.
הוא רוצה שנכיר אותו. אותו כאדם, כערבי ישראלי וכפלסטינאי.
דיאלוג. דיאלוג זה יופי.
אתם מוזמנים. לדעתי הוא מחכה :)
http://cafe.themarker.com/view.php?t=98874
תקריב 
תגובות
אני דוקא חושבת שהוא היה שמח אם היו קוראים אותו בגלל מי שהוא ולא בגלל שהוא ערבי…
הוא מעניין אותי. אנחנו מעניינים אותו.
הוא מסקרן אותי, אנחנו מסקרנים אותו.
הוא לא עבמ, הוא בנאדם
אהבתיאהבתי
אני חושבת :) שכל מי שפותח בלוג היה שמח שיקראו אותו ואני חושבת שהפניית זרקור או הפניה לבלוגר מסויים שכן, יש לו סיפור אחר, מסקרו ויחודי ובעיקר רצון גדול שמובע והובע באופן ברור להחשף ול'התגלות' על ידי כמה שיותר אנשים וכן, על ידי כמה שיותר 'ישראלים' יש לה צידוק גדול , ואם אני יכולה להפנות אליו פנס קטן ולגרום לעוד אנשים לנסות להכיר אותו אני אעשה את זה ברצון – וכן, הוא ערבי ישראלי פלשטינאי ואין לו בעיה, שם הבלוג שלו – ערבי ברשתתתת וזו נקודת המוצא שלו בבלוג.
בן אדם וערבי ואז היתר.
עולה על דעתך שהיתי כותבת ומפרסמת פוסט כזה בלי אישורו המלא, הסכמתו ושמחתו הרבה?
מה קשור לעב'ם?
אהבתיאהבתי
וחושבת ששורה כמו:
הוא גבר נחמד, אינטליגנטי ואדיב במיילים והוא, כמוני לפעמים,
עושה רושם מחפש דרך לתקשר 'איתנו' העלום הגדול הזה.
היא שורה מתנשאת, מאוד, אוריינטליסטית, במובן המובהק ביותר, ודי מקוממת.
ובמובן הזה, אני חושבת, את מתייחסת אליו כעב"ם, כמישהו ששונה במובהק ממך, ומ"איתנו" "העולם הגדול".
אהבתיאהבתי
כאלה תגובות לא צפיתי לשמוע בשיא הכנות,תמיד גם כשיש כוונות טובות תואשם בסוף שיש לך כוונות אחרות,לא חשתי לרגע שום סוג של התנשאות מצידה של חלי להפך שמתי לב לכנות בכוונותיה ורצונה העז לעזור לי להפיץ את הדעות והמחשבות שלי שיגיעו לכמה שיותר אנשים,התנשאות כנראה הינה דבר יחסי אם כך,מי שחושב ככה כנראה לא הבין במה מדובר,אנחנו שונים בזה אין ספק,דעות שונות וכמובן ללא מעט אנשים דעות אלה הינן חדשות,קיבלתי המון מפרגנות ביותר תגובות חיוביות וכמובן שמעודדות
ללא שום ספק כל המטרה הינה להראות שיש אנשים אחרים מעבר לסטיגמות
בברכה
חלף מוחמד
אהבתיאהבתי
זה לא עניין של כוונות רעות, זה עניין של גישה פטרונית שמאפיינת הרבה פעמים דווקא נסיונות לקירוב לבבות או מה שזה לא יהיה.
אני לא מבינה למה כשחלי מציגה אותך, במקום לתת איזשהו ריוויו של הדעות שלך, מה מייחד אותך ככותב, היא בוחרת לציין שאתה ערבי, שאתה נחמד, ושאתה אינטיליגנטי.
יש בזה משהו, שוב, בעיני, שמסמן את זה שהחיבור בין גבר נחמד ואינטיליגנטי לגבר ערבי זה לא משהו שטבעי עבור חלי.
בוא נגיד ככה, חלי לא הייתה מציגה כך בלוגר ישראלי יהודי. לא בבחירת המלים האלה. היא לא היתה טורחת לציין כל כך הרבה פעמים את יהדותו, היא לא היתה טורחת לציין שהוא נחמד, ואדיב.
ועניין התקשורת עם העולם הגדול. ובכן. מה הופך "אותנו" לעולם הגדול ואותך לעולם פחות גדול? זו למשל סטיגמה בעיני.
אני בוחרת לראות אותך כחלק מהאנחנו. ומשם אשמח לקורא את מה שאתה כותב. לא משום מקום אחר.
ושוב, זוהי רק השקפתי.
מעין
אהבתיאהבתי
מעיין שלום
אני חושב שיקח זמן עד שהדברים שאת מציינת יהיו מובנים מאליהם,כל חטאה של חלי היא שציינה מה אני ,ערבי,כל התיאורים האחרים הם מה שהיא מתרשמת ממני,ולא ראיתי שהיא מופתעת מזה שישנו ערבי אינטלגנטי או מה שלא יהיה,אני לא בא להגן על חלי אך אני בטוח שהמקום שממנו היא מציגה אותי רחוק מלהיות מתנשא או פטרוני,ותסכימי איתי שחלי מציגה אותי כפי שאני ובלי להדגיש יתר המידה את היותי ערבי,דבר שאני כן מדגיש אותי לאורך כל הכתיבה שלי.
אפשר לקחת את ההפנייה של חלי לכל מיני כיוונים ,אני בוחר לקחת את זה ממקום נקי חברי ומפרגן ולא לכיוונים כאלה,זו דעתך אני מכבד אותה אבל לא לעשות עוול לחלי לחינם.
חלף מוחמד
אהבתיאהבתי
אז אני חייבת להיות קטנונית כאן –
לא הבנתי על איזה "עולם" את מדברת –
שוברת את הראש כבר כמה שעות, מה את רוצה ממני בקשר לעולם הגדול הזה –
ועכשיו, קראתי שוב והבנתי:)
קראת מהר והפכת אותיות :)
כתוב העלום הגדול –
לא בכוונת העולם, התבל, שהתערבבו אותיותיו
אלא –
הדבר הנעלם, העלום, המסתורי, הלא מוכר, הלא קרוב וידוע
אולי משם האי הבנה?
אהבתיאהבתי
כמה בלגן וסיבוך במקום כל כך נקי..
בלוג מצוין, ותודה על ההמלצה.
אהבתיאהבתי
זה כמו אפליה מתקנת.
לפני שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתחבר אחד לשני ממקום לא "מתנשא" ולא "אוריינטליסטי", אנחנו צריכים ליזום את החיבור הזה
בכוונה תחילה דווקא כי מדובר בבחור ערבי, דווקא כי מדובר באשה יהודיה
דווקא כי הקשר ביניהם לא מובן מאליו בעולם הכל כך לא מתוקן הזה.
הביקורת כלפי חלי היא ביקורת אקדמית מתוחכמת ומתחכמת
ומלבד זאת: מה זה "הוא בן אדם"?
כולנו בני אדם, אבל האם אפשר שלא להתייחס למין שלנו, למגדר שלנו, לזהות שלנו על כל הבטיה?
אני חושבת על זה הרבה זמן בקשר לחלק גדול מן הפוסטים שלך, חלי.
חלקם לא היו מושכים תשומת לב ומחמאות לולא הייתה זו את, הדוענית שמאפשרת לנו הצצה אל עולמה הפנימי.
כן, חלי היא בן אדם, אבל היא גם חלי גודנברג, השחקנית והדוגמנית, שההצצה אל חייה מפתה מאד. וקשה, קשה להפריד היכן מתחיל העניין באדם "נטו" והיכן העניין הזה הוא עניין בשאר רכיבי הזהות שלו/שלה.
זה לא חטא. אי אפשר אחרת.
אהבתיאהבתי
כבר בשיעורי ספרות בתיכון לימדו אותנו איך לקחת טקסט, לטחון אותו עד דק ולהוציא ממנו את מה שאין בו.
אפשר לעשות את זה גם כאן ואח"כ לקבול בהתנשאות ובפטרוניות מאוסה של חוקר מסות על ההתנשאות והפטרוניות המאוסה של הכותבת.
ניסיתי לקרוא בין השורות. בחיי.
קראתי אפילו פעם שנייה ושלישית.
לא מצאתי כלום.
כנראה שלא סתם הייתי תלמיד גרוע בספרות.
"Of course you can say it backwords which is dociousaliexpi-isticfragicalirupus but that's going a bit too far, don't you think?" (Mary Poppins)
אהבתיאהבתי
אכן הבלוג מעניין, וכן, מעניין גם ואולי במיוחד כי הוא ערבי ישראלי. אודה שנקודת המבט שלו כערבי ישראלי פחות מוכרת לי מזו של יהודים ישראלים.
לחלף, בהצלחה בבלוג.
לחלי, תודה על ההפניה.
אהבתיאהבתי
אם היה מדובר בבלוג שעיקרו ביקורת ספרות ומוסיקה, כמובן שאין משקל לכך שהכותב הינו ערבי.
אבל כשמדובר בבלוגר שבוחר לפתוח לנו חלון לחייו של ערבי ישראלי בחברה שלנו, נו באמת…
חלי,תודה על הקישור לבלוג המעניין
אהבתיאהבתי