אין לי מושג מה לעשות עם זה

 

 

אחרי הרבה שנות חיים –

שלושים שנה וקצת מול מצלמות –

שני ספרי ילדים  –

אחד רומן לא גמור בכלל –

לא מעט סרטים, קמפיינים, סרטי פרסומות ומה לא –

אהבות גרנדיוזיות –

פרידות גדולות –

משפחה קטנה מפורקת אחת –

חברות טובות –

אמא אבא אח אחות אהובים –

שנה בדרום אפריקה –

שנתיים בניו יורק –

הרבה נסיעות, הרבה הרפתקאות –

מקומות מוזרים –

הרבה החמצות –

הרבה נצחונות –

אנשים מרתקים בחלקם, משעממים בחלקם –

הרבה עניין וסקרנות באופן כללי –

הרבה לבד, בלי בדידות, פשוט לבד –

 

אין לי כרגע מושג מי אני ומה שמי –

 

הילדה שלי נסעה עכשיו. ממש עכשיו, לימים של חופש והרפתקאה ואבא  –

" איפה זה ב ד י ו ק אפריקה אמא " –

 

ואין לי מושג מה לעשות עם זה.

 

 

 

ועברו יומיים…

 

מאת chellig, בתאריך 11 ביולי 2007 בשעה 01:58, בקטגוריות בעיקר אמא. 10 תגובות
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ח ל י  ביום 11 ביולי 2007 בשעה 02:03
    קישור לתגובה

    .

    אהבתי

  • כרמל  ביום 11 ביולי 2007 בשעה 03:24
    קישור לתגובה

    לכתוב פוסט! :)

    אהבתי

  • ריקי  ביום 11 ביולי 2007 בשעה 05:29
    קישור לתגובה

    את הואקום, אבל זו דווקא הזדמנות טובה בשבילך, למצוא מחדש את הדברים שאת אוהבת לעשות ואינם קשורים אליה או לאמהות. נכון – את אומרת שעשית בחייך הרבה, אבל הרבה עוד לפנייך בתחומים האלו, ועוד יקרו.
    אני בעד זיונים.

    אהבתי

  • א  ביום 11 ביולי 2007 בשעה 08:19
    קישור לתגובה

    חיבוק וירטואלי גדול. כ"כ מזדהה.
    פרגני לה הנאה ולך – שבי עם עצמך, עם חבר/ה ותעשי מה שעושה לך טוב.

    אהבתי

  • דאסטין  ביום 11 ביולי 2007 בשעה 08:45
    קישור לתגובה

    תארבי באיזה בית קפה לבחור צעיר ותשני את חייו מהקצה אל הקצה, מיסיז רובינסון שכמוך.

    אהבתי

  • thglk  ביום 11 ביולי 2007 בשעה 09:08
    קישור לתגובה

    של רגע מלא רגש באמצע הלילה.
    הלילה מעצים רגשות תמיד.

    השם של הבלוג שלך הולם אותו

    שלוותה בשקיעה, זוכרת?

    אהבתי

  • רוני  ביום 11 ביולי 2007 בשעה 10:26
    קישור לתגובה

    זה אמא עם פחדים על האדמה.
    להתרגל. זה ההתרחקויות הקטנות האלה, שנתרגל. אחר כך יבואו גדולות.
    אז תתרגלי, לאט, בזהירות. זה קצת כואב (גם לאיה) אבל משתלם.

    ד"ש חם, יקירתי. long time no speak.

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 11 ביולי 2007 בשעה 12:04
    קישור לתגובה

    בסוף תתרגלי לעניין ועוד תתחילי להנות מזה
    מעל ומעבר ואז תגיע הבת ותפריע לך בחיים

    אהבתי

  • א2  ביום 11 ביולי 2007 בשעה 15:50
    קישור לתגובה

    תוך זמן קצר תמצאי שיש בחופש הזה גם יתרונות.
    ובתוכו יתגלו לך תחומי עניין שלא חשבת עליהם. ויהיה לך כיף.
    רק קצת סבלנות! יום – יומיים והכל יסתדר ויכנס לפרופורציה – אחרת.
    חיוך

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 12 ביולי 2007 בשעה 00:37
    קישור לתגובה

    הטבעי שלי. להזכר איך הגוף שלי ואני התנהלנו בעולם לפני המפץ הגדול. זה יגיע עוד יום יומיים, אני מרגישה. ואז בלי קשר לאהבה שלי אליה אני ארגיש איך אני חוזרת לנשום ולחיות בפשטות. בקצב שלי. להתנהל במרחב הפנימי הפנוי שלי. עוד יום יומיים. איזה כיף.

    אהבתי

כתיבת תגובה