ההגיון של עירית תל אביב

 

 

אני גרה בשכונה צפון תל אביבית קטנה ושקטה –

מאד קטנה. מאד שקטה.

בתים בודדים. אוכלוסיה מבוגרת. מעט מאד ילדים.

עשר בלילה. יום ראשון.

פולשים שלושה כלים כבדים, מכבש הוא היחיד שאני מזהה,

חמישה ששה פועלים, מנהל אחד, שוטר בשכר אחד

ומתחילים להרעיד את הרחוב –

לקרצף את האספלט –

הבית רועד. הרעש מחריד אוזניים, רעש אלים.

אני יוצאת.

טלפונים למוקד 106

טלפונים למשטרה

טלפונים לפניות הציבור בעיריה.

והמסקנות –

זה נכון גב' גולדנברג, את צודקת. אכן יש הגיון בסגירת רחובות מרכזיים

בתוך עיר וצירי תנועה המובילים אליה וממנה רק בשעות הלילה כשתנועת

הרכבים דלילה מאד –

זה גם נכון גב' גולדנברג, שאנחנו לא ממש יכולים כרגע להבין את הסיבה

שבגללה אישרה העיריה שהעבודה תעשה דווקא בשעות הלילה המאוחרות. 

אין מניעה לעשות את העבודה בשעות היום –

חוץ מכמה מורי נהיגה, מובילי חלב למכולת השכונתית של יוסי, שכנים

מועטים ומכוניות בודדות, התנועה המוטורית בשכונה דלילה במיוחד –

אין סיבה מתקבלת על הדעת, להפוך ליל קיץ מהביל ורגיל בשכונת מגורים

נידחת ושקטה לליל שימורים רועש ובלתי אפשרי –

ואולי, אם היו מודיעים מראש שהלילה יהיה רועש ובלתי אפשרי להרדמות,

הייתי בוחרת לישון במקום אחר –

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 ולמה בכל זאת זה קורה כמו  שקורה?

 בגסות, במפתיע, בחוסר כבוד  מינימלי לתושבי העיר?

 בזמן אווילי וחוסר נוחות  מכסימלי?

 ככה.

 שלומיאלים, רשעים או אדיוטים?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ואנחנו לא גרות ברחוב בלאומילך.

 

 

העתק – מחר בבוקר-  עירית תל אביב –

נשלחה בקשה להסבר הן לראש העיר והם לדוברו – נראה מה יקרה.

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ח ל י  ביום 9 ביולי 2007 בשעה 00:21

    את מקום מגורי –
    אם תכבד את את רמת הפרטיות שאני בוחרת בקשר לחיי, אני אכבד את התגובות שלך.

    אהבתי

  • איגל  ביום 9 ביולי 2007 בשעה 00:45

    :וראש קטן של מישהו. אבל ראיתי ששמת במדור שטויות אבל מעצבנות וזה בטח בדיוק ככה בשעת לילה כזו :)

    אהבתי

  • ריקי  ביום 9 ביולי 2007 בשעה 05:15

    לדעת שמישהו ציין את שם הרחוב שאת גרה בו. זה מפלצתי בעיני

    אהבתי

  • הלה, סידני, אוסטרליה  ביום 9 ביולי 2007 בשעה 07:15

    במדינה מתוקנת כשעובד המכבש
    הוא עובד בשעות היום
    מבקשים מאנשים לחנות ברחוב אחר
    מודיעים שבוע מראש
    הדברים האלה הם שהופכים את החיים בישראל לכל כך קשים
    לא אף אחד מהדברים האחרים

    אבל כמובן כותבים שזו שטות, זה פשוט מנגנון הגנה
    אי אפשר לשרוף את העצבים על דברים כאלה.

    אז כן, זו שטות.

    אהבתי

  • עזי  ביום 9 ביולי 2007 בשעה 09:50

    רק אחת: כסף!
    תחשבי על זה!
    לא, לא טעות, לא שיקול-דעת מוטעה, לא טמטום.
    רק כסף!

    אהבתי

  • אביבית  ביום 9 ביולי 2007 בשעה 12:10

    אני קוראת סמויה של הבלוג שלך כבר לא מעט זמן, היום יצא לי לצפות בך בבוקר (בתוכנית שצולמה מי יודע מתי, ושודרה כנראה בשידור ראשון לפחות יום אחד לפני) מספרת על ההבדל בין הפרטי לאישי, ומתארת את הבחירה שלך לכתוב בלוג כל כך אישי כשאת אישיות ציבורית מוכרת. ורציתי להגיד לך שאני פה, שאני קוראת, ולא טוקבקית, והעובדה שאני לא מגיבה, היא בעיקר כי הדיונים שמתעוררים בתגובות שלך נראים לי מספקים ברוב המקרים, ואין צורך גם במילים שלי.

    כן, אין לזה שום קשר לנושא הרשומה של היום.

    אהבתי

  • A  ביום 9 ביולי 2007 בשעה 17:17

    זה נראה לרגע כמו טרוניה מתפנקת חסרת חשיבות במציאות הקשה שלנו אבל צודקת הלה מאוסטרליה שהדבר מראה על חוסר כבוד בסיסי לנו, האזרחים. זה אולי מתחיל בעיריה אבל אין ספק שזה לא נגמר
    שם. המדינה הזו לא מכבדת את אזרחיה. פשוט לא.

    אהבתי

  • א  ביום 9 ביולי 2007 בשעה 20:48

    שלפני שנים גרנו במרכז תל אביב, אני בהריון מתקדם, ראמצע יולי מהביל כמו היום. בחצות הלילה התחילו לעבוד עם פטישי אוויר בכביש. אין לתאר את הסבל, הרעש, זה היה גיהינום. האיש ירד לבדוק, חזר עם ממצאים, ובדיוק כמוך, התחיל סבב של טלפונים. מהנדס העיר ענה לטלפון שלו בביתו רק בגלל ששמו של האיש שלי נשמע כמו של איזה תורם אמריקאי ידוע. כולם ללא יוצא מן הכלל, בדיוק כמו במקרה שלך, נתנו נימוקים שלא עוזרים במיל. את יודעת מי הציל אותנו אז? חבר המועצה אריה צוקר. האיש היקר הזה נרתם למשימה הזאת אחרי חצות וגרם להפסקת הרעש הנורא. עצתי: בפעם הבאה כשזה קורה, חפשי לך אריה צוקר :)

    אהבתי

  • טלי  ביום 10 ביולי 2007 בשעה 11:47

    אני כל כך מבינה ומזדהה בתור מי שסובלת כל לילה רעשים של בית קפה עד אמצע הלילה ומתגובות מזלזלות ומתעלמות של הרשויות – זה קיים גם בחיפה,לא רק בת"א…
    אני מסכימה שיש כאן עניין בסיסי של זלזול באזרחים ובזכויותיהם הפשוטות והבסיסיות. בעיריות, במשטרה, בצבא, בממשלה- אצל מי לא?
    כל מה שאפשר לעשות זה מה שאת עושה- לצעוק ולזעוק ולהתלונן בקול רם ורשמי.
    בהצלחה ושינה עריבה!

    אהבתי

  • שקט אקוסטיקאים  ביום 27 באוגוסט 2007 בשעה 12:10

    נושא מטרדי רעש נושא מקצועי שעדיף מעורבות של מקצוען מיומן. אנו כבר 27 שנים עוזרים במקרי תלונות לכל כל סוגי הרעש האפשריים בכל שעות היממה ובכל מקום בארץ: בייעוץ בטלפון, במדידות הרעש ובחיבור חוות דעת מומחה על עבירה על החוק נגד המוטרד,
    ומייעצים לאמצעי מיגון מרעש מכל סוג רעש ולכל סיטואציה
    035274106

    אהבתי

כתיבת תגובה