לא חוכמה על חלשים

 
 
 
     עיריית ירושלים הרסה מרכז לילדים נכים
   

   עיריית ירושלים ה ר ס ה שלשום מבנה בשכונת ואדי ג'וז
  במ ז ר ח ירושלים, המשמש מרכז ל י ל ד י ם נ כ י ם.
  את המרכז הפעילו
איאת ו'כוכבי ירושלים' עמותות לילדים חוסים.

      

 אנשי הוועד נגד הריסת בתים אמרו אתמול ש ש ב ע ה ילדים  
 ושתי מטפלות י ש נ ו במרכז כאשר הגיעו אליו, ב ח מ ש וחצי בבוקר,
 ש ו ט ר י ם והורו למטפלות ל פ נ ו ת את הילדים.
 לדברי הוועד, השוטרים ס י רב ו לאפשר למנהל המרכז להתקשר
 ל ה ו ר י ם ולפנות את הילדים, והחלו להוציא את הילדים בעצמם.

 במשטרת ירושלים הכחישו את הטענות

 

פורסם היום 10 מאי 2007 – יונתן ליס "הארץ"

ידיעה קטנה, צדדית בעיתון.

לא מעוררת מהומה. עוברת כלא הייתה.

איש לא שם לב. איש לא מזנק ממקומו. אף אחד לא דורש דין וחשבון.

אף אחד לא תובע הסבר על העלבון, הבזוי, הבושה.

שבעה ילדים, שתי מטפלות ועיריה אחת גדולה. אין אלוהים.

 במשטרת ירושלים ה כ ח י ש ו את הטענות.

 

הכחישו מה?

מה הכחישה המשטרה ופקידים מנופפי מסמכים וצווי הריסה מאחוריה?

שהרסו מבנה ?

שהוא במזרח ירושלים?

שהעירו בחמש וחצי בבוקר שבעה ילדים, באמצע שנת לילה עמוקה,

שבעה ילדים שישנו 'לא בבית' כנראה מטעמי מצב בריאותם ונכותם.

ברור שאלו לא ילדים 'רגילים' , שגדלים בבית –

אותם הערתם בבוקר ופיניתם מחדרם בלי לאפשר להוריהם להגיע

ולהיות לידם כשדבר אלים ומוזר קורה במקום הבטוח שלהם?

לנסות להרגיע ולהסביר כמה שאפשר, כמה שהם מסוגלים להבין?

אותם?

חמש וחצי בבוקר?

השעה הכי מתוקה של הלילה, השינה הכי עמוקה, הרגעים הכי שקטים

ובטוחים של החיים ופתאם רעש, מהומה, אנשים זרים, בהלה ובולדוזרים.

חמש וחצי בבוקר.

בולדוזרים מול שבעה ילדים ושתי מטפלות?

איפה העצירה לרגע? החשיבה?

איפה ה ח מ ל ה תגידו, איפה הח מ ל ה?

מה עוד אתם מכחישים, שאם המבנה היה של אק'ום וילדים ישראלים/

יהודים היו ישנים בו עם המטפלות שלהם, לא היה עולה על דעתכם

לבצע פעולה אלימה ואכזרית וערלת לב כזו, וגם אם היה צו בית משפט

ואם הייתם הורסים אותו זה בודאי לא היה מתנהל בדרך כל כך, כל כך

אטומה ואכזרית, מה אתם מכחישים?

 

מה אתם מכחישים, שהפכתם חסרי לב ?

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איתי אשר  ביום 10 במאי 2007 בשעה 09:07

    והעתק אלינו
    תודה.

    אהבתי

  • A  ביום 10 במאי 2007 בשעה 09:26

    ברצינות. זה אי אפשר להאמין למה הפכנו. אטומי לב ואכזריים. ואיפה החמלה באמת.

    אהבתי

  • לאה  ביום 10 במאי 2007 בשעה 10:07

    העולם פשוט מטורף לפעמים.

    אהבתי

  • בועז כהן  ביום 10 במאי 2007 בשעה 10:56

    מדינת ישראל מטורפת ואכזרית.

    מתאכזרת לעובדים הזרים שלה, מגרשת את הילדים שלהם – שנולדו כאן(!)

    ומתאכזרת לעניים, ולנכים, ולשכירים שלא מקבלים משכורות

    ומתאכזרת לערבים.

    אהבתי

  • אייל גרוס  ביום 10 במאי 2007 בשעה 11:10

    אני חוזר על תגובה שכתבתי פעם בהקשר אחר וגם היא בעצם היתה בהשראת מאמר של אביעד קליינברג:

    כן. אם רק מפלגת העבודה היתה בממשלה. אם רק אנשים ערכיים, מוסריים, כמו עמיר פרץ ויולי תמיר היו בממשלה, בתפקידים בעלי השפעה. אז דברים כאלו לא היו קורים!

    וחוץ מזה – עוד תזכורת לפשעים שנערכים תחת הסיסמה הנבובה "מדינה יהודית ודמוקרטית"

    אהבתי

  • מיכל  ביום 10 במאי 2007 בשעה 11:54

    וחשוב מאוד שהעלית את המידע.

    את יודעת, אמא שלי אמרה לי תמיד, שכשמישהו מכחיש משהו שעשה, זה אומר שהוא מצטער על כך. אני חוששת שהיא טעתה.

    אהבתי

  • נולי  ביום 10 במאי 2007 בשעה 16:22

    הזדעזעתי. לא ידעתי. אני מתביישת (שוב) במדינה החשוכה הזאת, שמתיימרת להיות נאורה. והגירוש, בחמש וחצי בבוקר… אלוהים.
    " אל מלא רחמים, אלמלא האל מלא רחמים היו הרחמים בעולם ולא רק בו"

    עמיחי

    אהבתי

  • בייביסיטר  ביום 10 במאי 2007 בשעה 22:07

    חוץ מלהשפיל עיניים בבושה. חבל שאלה שצריכים להתבייש לא יודעים להתבייש. חרפה למה שהפכנו.
    צודקת את. ידיעה קטנה בקצה העיתון לא מזיזה לאף אחד. כלא היה. חוץ מהילדים הנכים האלה, שעברו מול הקגלסים שלנו מה שעברו שלשום בבוקר ועכשיו נכותם פלוס הטראומה שלהם זרוקים מי יודע איפה. העיקר ששומרים על החוק.

    אהבתי

  • ריקי כהן  ביום 10 במאי 2007 בשעה 23:55

    זה כואב, מקומם ומזעזע.

    אהבתי

כתיבת תגובה