נאמנות למדינה ולאמת בדרך אל חופש הביטוי – אייל סיון – ציטוטים.
talkback – טוקבק ב Y N E T –
| |
 |
62. קולנוע ישראלי=שונאי ישראל |
 |
| |
|
|
| בתור סטודנטית לקולנוע באוניברסיטת ת"א אני מופתעת כל פעם מחדש מההסתה כנגד כל מה שהוא ציוני או יהודי וההתרפסות הנוראית כלפי הערבים (שאצלנו קוראים להם בלי בושה בתואר שהם בדו מליבם לפני כמה שנים – פלשתינים).
מאמרים על קולנוע ערבי וסרטים אנטי ציוניים הם חלק אינטגרלי מתכנית הלימוד שלנו וזה מקומם.
לא מדובר על מרצה זה או אחר, אלא על מדיניות של החוג ואולי גם הפקולטה והאוניברסיטה.
למזלי אני יודעת כי מדובר באי של חוסר שפיות ושניגוד לכך הדעות של הציבור השפוי והקשוב (מחובר למציאות) בישראל הולכות ומתפקחות.
אנו מבינים כי אין לנו "חבר" לעשות איתו שלם ומדובר באויב של ממש החי בקירבנו!
לא עוד לערבית כשפה רשמית!
לא עוד לאפליה מתקנת בקבלה לאוניברסיטאות!
לא עוד ליד קלה כלפי פשע ערבי: נהיגה רצחנית, עבירות רכוש וכל מה שהם התמחו בו, בזמן שאנו מימנו להם את החיים.
די לעשות מעצמנו בדיחה!
בואו נחזור לערכים עליהם הקמנו את המדינה!
|
| סטודנטית לקולנוע ,
|
| אוניברסיטת תל-אביב
|
| (30.04.07)
| |
|
מירב יודילביץ על פרשת אייל סיון –
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3393792,00.html
במכתב חריף להנהלת קרן רבינוביץ' עליו חתומים חברי הנהלות
האיגודים המקצועיים בקולנוע הם מבקשים: "אל תתנו להשתלחות
התקשורתית והקמפניה האלימה נגד אייל סיון להשפיע על ההחלטה
לתמוך בסרטו". עשרות אנשי רוח חתמו על עצומה המזהירה מפני
התערבות בעבודת הוועדה .
|
* * * * *
במקביל לגילויי התמיכה של האיגודים המקצועיים ויוזמות פרטיות של יוצרים,
פורסמה היום באינטרנט עצומה עליה חתומים עשרות אנשי רוח, יוצרים
ואזרחים בטענה כי התערבות של גורמים פוליטיים ותקשורתיים בעבודה
של ועדה מקצועית בקרן ציבורית מסכנת את חופש הביטוי, העיסוק והיצירה.
http://www.kibush.co.il/show_file.asp?num=19787 – הנה הקישור לעצומה.
אני מוסיפה תגובה נוספת מהיום:
| 99. הבוקר פרשתי מחברותי באיגוד התסריטאים והבמאים עקב תמיכתם |
|
| |
|
|
| הבלתי מסוייגת באייל סיוון וסירובם לכלול הצהרה בצורך של נאמנות למדינה ולאמת בדרך אל חופש הביטוי. כששאלתי עם היו חברי איגוד נוספים שמחו כך או אחרת על צעדם של האיגודים נענתי בשלילה. מתוך כ-1000 חברי איגודים הייתי אני הפורש היחידי במחאה על הקול האחיד והקיצוני שיצא מקרב היוצרים. נדמה לי שזה אומר דרשני. למישהו יש עבודה להציע לי?!? |
|
גם תסריטאי וגם לא מצליח לאתר את הפרדוקס שבדבריו?
ועוד גזענות, הפעם מטעם כולנו. גורלם של ששה פליטים מאריתריאה.
מאת
chellig, בתאריך
5 במאי 2007 בשעה 16:39, בקטגוריות
בינתיים. 8 תגובות
או השאר עקבות:
Trackback URL.
תקריב 
תגובות
טוב שהזכרת. המהומות במדינה הזאת משכיחות דברים חשובים תוך שעות ואסור לשכוח. חופש הבטוי והיצירה הם התנאים הבסיסיים ליצירה. לסטודנטית החשוכה הזו אין יסוד וסיכוי לההפך ליוצרת טובה.
אהבתיאהבתי
רוב הסיכויים שזה מגיב מטעם, תחביב ומקצוע אהוב של הפשיסטים.
אהבתיאהבתי
נאיבי מצידי? אולי.
אם זאת סטודנטית אמיתית, אני מקוה א. שיש לה אומץ לומר את הדברים שלה בקול רם למרצים ולחבריה ללימודים (למען הסר כל ספק- הדברים שלה אבסורדיים ומזוויעים בעיניי)וב. שיש לה מרצים מספיק טובים שישכילו לקיים איתה דיאלוג פתוח ואמיתי וגם לחשוף אותה לסרטים אחרים, לגישות שונות ולנרטיבים שונים.
אני לא חושבת שכל הקולנוענים "צריכים" להיות שמלאנים. כלומר-הייתי שמחה אם כולם היו "רואים את האור", מסכימים עם דעותיי ומתחילים, סוףסוף, לעשות שלום במקום להשקיע אנרגיה מיותרת בהרס ודם, אבל כיוון שיש גם עמדות שונות, בהחלט לגיטימי שהן יתקיימו גם בקרב סטודנטים לקולנוע.
אגב, יש קישור לעצומה ממש? הקישור הזה הביא אותי רק לשליחת מייל, ואני ,בעיקרון, לא חותמת על שום טקסט שלא קראתי קודם…
אני משתדלת להתעלם מטוקבקים מהסוג הזה לגמרי. זה מחריד שיש אנשים שחושבים ככה, אבל טוקבקים בוואינט ודומיו הם לרוב סתם מתלהמים ואלימים ומחרחרי ריב- חבל לקרוא אותם, ועוד יותר חבל לתת להם במה נוספת כאן, למרות שברור לי שכוונתך היתה הפוכה… (-:
אהבתיאהבתי
ולדבריה, ואם לדבר באופן כללי ולא לגופו של אדם – שכן אין לי מושג מי זה אותו אייל סיוון ומה פועלו – יש היגיון רב שקרן ששייכת למשרד ממשלתי תסרב לתמוך ביצירה אנטי ישראלית פוגעת (ושוב, אין לי מושג מה עשה אייל סיוון).
אין בכך סתימת פיות או פגיעה בחופש הביטוי כפי שכתבו היוצרים. אף אחד לא אמר לו לא לצלם את הסרט שלו. רק סירבו לתת לו תמיכה מקרן ממשלתית.
ואגב קטן, מניסיוני הדל כלקטורית: פעם ראיתי ידיעה בחדשות חדשותית על סירוב של שחקן לשחק במחזה שקראתי והיה קצת פרו ערבי. והשחקן התפתל עם כל מיני הסברים למה הוא לא רוצה, אבל לא אמר את המובן מאליו: המחזה – לפחות כפי שאני קיבלתי אותו – היה מחזה רע מאוד מבחינה אמנותית. הרבה פעמים קורה שמרוב שהיצירה מנסה להעביר מסר פוליטי היא משתעבדת אליו ויוצאת גרועה במיוחד מהצד האמנותי שלה – וכתבתי על כך כאן (וזה עוד מקרה קל):
http://www.notes.co.il/yemima/24306.asp
ואז מרוב רצון להתייחס למסר הפוליטי המקומם יש ליקוי מאורות קל בהתייחסות לצד האמנותי, וכך גם הנימוקים נגד היצירה זולגים לעתים לצד הלא נכון. נדמה לי שזה מה שקרה לאותו שחקן דלעיל.
יכול להיות, אם יותר לי להניח בזהירות, שזה גם המקרה של אייל סיוון?
אהבתיאהבתי
שלא יובן לא נכון – בדוגמה שהבאתי מהבלוג שלי המסר הפוליטי לא מקומם, מה שמקומם הוא ההתגייסות של הטקסט.
אהבתיאהבתי
אייל סיון מייצג עמדה של קיצוני הקיצונים. מין ברוך מרזל של השמאל. נאמנות קיצונית לצד השני. עיוורון מוחלט למציאות. האם איגוד התסריטאים היה קם כדי להגן על ברוך מרזל ? אשמח להבהיר שברוך מרזל, הוא בעיני אדם נתעב.
אייל סיון לא מדבר עם מדינת ישראל, כי החברה פה בארץ בזה לדעותיו. רואה את עיוורונו. אייל סיוון מדבר עם העולם ומספר שכדאי להחרים אותנו. שותפים לדעותיו מעט שבמעט, אבל המעט שבמעט הזה, עם הדעות המשונות והראויות לרחמים, יושב במקום טוב למעלה ומחלק את הכספים שלנו.
כפי ששמעתי בזמן האחרון, פורום היוצרים הדוקומנטרים (אתר אינטרנט אין להם, אבל פורום זה פורום) יצא כנגד תמיכת קרנות בסרטים של יוצרת מן הימין, ואפילו לא הימין ההזוי מדי.
אני לעומתם חושב שלא צריך להחרים, אבל גם לא צריך לעודד. יש כאן יוצרים מעולים. בהם שמאלנים רבים ואפילו מקצועיים. לתת את הסרט על חגיגות השישים- זאת גאונות. פרי חיפוש מדוקדק אחר הפרובוקציה המכוערת. זה לא במקרה, זה בכוונת מכוון. לתת לנו נא בעין, קקה בצלחת עם התשיעית של בטהובן ברקע, ולבקש מאיתנו לאכול בנימוס ולשלם את המחיר.
אהבתיאהבתי
http://www.kibush.co.il/show_file.asp?num=19787
אהבתיאהבתי
הניסון הנלעג לצייר את הביקורת על אייל סיון כניסיון לפגיעה בחופש היצירה – איננו במקום.
ממילא היוצרים האנטישמיים ימשיכו לייצר.
השאלה היא אם אנחנו צריכים לסבול אותם או לממן אותם.
חבל מאד שלהיות ציוני זו בושה בבראנז'ה.
יש חופש לשקר, להונות, לאחז עיניים ולהפיק תעמולה במסווה של אומנות.
יש במקביל חופש להסיר את המסווה מעל פניהם של האנטישמים הקטנים הללו, לחשוף את שקריהם ולדחות את עתמולתם הזולה.
אהבתיאהבתי