אבל אם ביבי יבוא? –

 

 

חשבתי פתאום שמה יקרה אם ביבי יבוא וינאם כאילו

העצרת מחאה הזו ביום חמישי –

כישלונרים הבייתה –

היא בכלל יוזמה שלו ושל הליכוד.

הוא הרי יכול לעשות ב ק ל ו ת מחטף כזה –

וראיתי את אחד ממארגני העצרת רומז / אומר שהוא כנראה יגיע –

וגם אם אהוד ברק יגיע ועמי איילון יבוא

ביבי יהיה שם, יזיע, ויתן נאום בחירות כמו שרק הוא יודע –

ויהיו אנשים שיראו בטלוויזיה כל כך הרבה אנשים

ויחשבו ויאמינו

שכל האנשים בעצרת הזו, שצועקים ומוחים נגד אולמרט ופרץ

מעדיפים את ביבי,

לא אתן לפוליטיקאי שלא לרוחי ותפישתי לתפוס טרמפ על הרצון והלהט

לצעוק שמספיק. שנמאסתם. ששגיתם ועכשיו תודו ותעשו מה שצריך.

ת ת פ ט ר ו.

ואני מאד רוצה ללכת להגיד שדי. שעד כאן. שאיך אתם לא מתביישים.

אבל אם ביבי יהיה שם על הבמה?

שווה לקרוא את מה שכותב אסי סיקורל  ולהזכר במה שהיה.

ואם ככה ,

אני לא יודעת מה לעשות.

כי אני –

יש גבול. יש עד כאן. ויש עד ביבי.

זה לא.

 

 

אז לא ללכת?

 

עדכון : יום רביעי  – 21:00

המארגנים החליטו: פוליטיקאים לא ינאמו בכיכר

בעצרת בכיכר רבין יופיעו רק אמנים, ולא פוליטיקאים המזוהים

 עם מפלגה זו או אחרת. המארגנים הזמינו את הפוליטיקאים

התומכים בהתפטרות ההנהגה לקחת חלק בעצרת ככל אזרח

 

 

עדכון נוסף: יום חמישי – 18:00

אחרי הרבה לבטים וחישובים החלטתי לא ללכת –

למה סוס הפגנות ותיר כמוני יעדר מההפגנה הערב – פוסט מבריק

ומדוייק ומדבר כמעט בשמי של בני ברבש, שכנע אותי סופית.

שמחת האיכפתיות, תחושת ההנה אנחנו עושים משהו סוף סוף וקובעים

את גורלנו במו פינו שלחה אנדרופינים למוחי הדמוקרטי והניחה בצד

מחשבות צלולות. חזרתי בי ונשארתי בבית.

 

 
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • דרורית  ביום 1 במאי 2007 בשעה 21:07

    כמוני כמוך. רוצה מאוד לבוא, אבל מפחדת. האיש הזה לא סתם לא מייצג אותי, הוא האנטי של מה שאני רוצה. מתלבטת גם.

    אהבתי

  • שמנת מוקצפת  ביום 1 במאי 2007 בשעה 21:27

    מין מצב בלתי אפשרי.
    בכל מצב יוצא שההיפך ממה שההפגנה הזאת רוצה להשיג, מרוויח. נשאר רק להחליט מהו הרע במיעוטו.

    אהבתי

  • נינה  ביום 1 במאי 2007 בשעה 21:27

    ואהוד ברק לא היה כשלון?

    אהבתי

  • עמי  ביום 1 במאי 2007 בשעה 21:28

    החשש שאת מעלה הוא די מבוסס. ואם אנחנו קצת מכירים היסטוריה, זה בדיוק המקום שבו מנצל המנהיג הפופוליסט, שלא לומר הפאשיסט, את יכולותיו הרטוריות כדי להפוך את עצמו למייצג המחאה הכאילו אותנטי.
    אסור ללכת לעצרת הזאת כדי לא להרשות לביבי להפוך לנציגנו. אין לאיש הזה במה להתגאות. בית החרושת שניפק לנו את אולמרט הוא אותו אחד שהוציא גם את ביבי.

    אהבתי

  • לא קצין לא בועל חיות  ביום 1 במאי 2007 בשעה 21:34

    הקץ הוא אולי בלתי נמנע, אבל אפשר לא לתת לו יד.

    אהבתי

  • דב  ביום 2 במאי 2007 בשעה 00:40

    .אי אפשר לדעת מה ייצא

    אהבתי

  • ערדי  ביום 2 במאי 2007 בשעה 03:24

    אוי, כמה נורא
    האיש הזה
    שחצי מהעם תומך בו
    עוד עלול להיות ראש ממשלה
    אם יתברר שבאמת חצי העם תומך בו

    והוא היה כבר פעם
    שלוש שנים
    העתונאים נכלאו בבתי המעצר
    והאמנים נשלחו לעבודות פרך
    ופרצה מיד מלחמה נוראית
    ואוטובוסים התפוצצו בבתי קפה
    (או להיפך?)
    והעולם כולו החרים את ישראל

    או שזה קרה בזמן ברק?
    או שרון?
    או פרס?
    או אולמרט?
    כל כך מבלבל

    כמה נוראית הדמוקרטיה
    היא יכולה להעלות לשלטון גם אנשים
    שאנחנו לא מסכימים אתם
    אנשים לא יפים כמונו
    אנשים שלא גרים ברחוב שלנו
    לא קוראים את "רשימות" אפילו
    ומותר להם להצביע בבחירות?!

    אסון

    זוועה

    מחדל

    אוי

    !

    אהבתי

  • לא קצין לא בועל חיות  ביום 2 במאי 2007 בשעה 07:34

    פרך. תודה רבה.
    וגם מלחמה – בגלל צירוף נסיבות טוב (אה, רגע, תזכיר לי מה היה עם המנהרה ההיא?) – לא היתה במקרה, באותן שנים.
    אבל היה חרא. והיה לא נעים להיות פה סמולני.
    ואחרי ארבע שנים, כשהוא היה שר אוצר, חיים של הרבה אנשים ירדו פה לזבל.
    וזה שהעם נסחף עכשיו בגל של זעם (צודק, יש לומר) נגד אולמרט, לא אומר שצריך לעזור לו ולהשתתף בכנס של הליכוד אליו תהפוך ההפגנה מחר, אחרי שהוא יישא את מיטב נאומו הדמגוגי, מחוזק בתמיכתם הטיפשה של הרכרכים ממרצ וכל היתר שהיו הכי מהירים לשכוח את הממשלה החברתית שלא קמה פה.

    ומה זה "אנשים לא יפים כמונו/אנשים שלא גרים ברחוב שלנו", איפה ביבי גר בדיוק? בשכונת התקוה?

    אהבתי

  • אנחנו או ההם  ביום 2 במאי 2007 בשעה 07:42

    ערדי. יש זכות להרתע ולהגיד ולכתוב, אפילו ברשימות וממש לא לרצות שמועמד יבחר אם לדעתך אסור לו להיות שוב ראש ממשלה.
    ואם יש אנשים שחושבים שהוא היה אסון למדינת ישראל, בניגוד לדעתך כנראה, זכותם. דמוקרטיה, אתה אמרת.
    ואם הוא יבחר, הוא יהיה ראש ממשלה כמובן.
    מה העניינים איתך. היא לא רוצה אותו וזה מפחיד אותה, זכותה, בלי הנימה המתנשאת .
    והסמי צינית שלך. בדיוק כמו שזכותך.

    אהבתי

  • מיכל  ביום 2 במאי 2007 בשעה 08:44

    שילך זה שצריך ללכת, ואחרי כן ננסה לראות מי יכול לבוא.
    אז ביבי ינאם בככר. סו וואט? זה עדיין לא מעמיד אותו בראש הממשלה.
    זה ש'מתפקד' עכשיו כראש ממשלה צריך לעוף. ומכיוון שאחריות או מוסר אין לו, וגם לא בושה, אבל חוצפה מעולם לא היתה חסרה לו, צריך להראות לו את הדלת, בכל האמצעים.

    אהבתי

  • הצועד בנעליו  ביום 2 במאי 2007 בשעה 08:53

    ראי הפוסט שכתבתי בנושא.

    אהבתי

  • אליהו כוס קקאו  ביום 2 במאי 2007 בשעה 09:40

    אם באמת תתמלא הכיכר, ואולמרט יעוף, ונניח שבאמת ביבי יעלה "בגלל זה" אז ההגיון אומר שנוכל לצאת לכיכר ולהעיף גם אותו…
    אבל אנחנו מגזימים בכוחנו לנבא את העתיד, לכן מי שחושב שצריך לבא, (ואני בינהם) שיבא, ואם נחשוב שצריך לצאת כדי כדי שביבי לא יעלה, נצא שוב, עד שנתעייף…

    אהבתי

  • יוחאי  ביום 2 במאי 2007 בשעה 09:54

    כתבתי את זה גם אצל שוקי, אבל זה רלוונטי גם פה. סליחה על הקופי פייסט.

    גם אני פוחד מביבי, אבל:

    1. בשביל שביבי יהיה ראש ממשלה דרשות בחירות. חברי הכנסת ממש לא ממהרים להתפזר. גם לציבור, על פי סקר שמתפרסם כעת בגלי צה"ל אין התלהבות ללכת לבחירות.
    2. אני מעדיף את ביבי שמפחד מועדת חקירה ומציבור שלא מוכן לשתוק, מאשר את אולמרט. אם אולמרט לא יודח, הוא יידע שהוא יכול להמשיך לעשות ככל העולה על רוחו.

    אולמרט הוא ראש ממשלה נורא: המשך מדיניות כלכלית רעה ואכזרית, פזיזות בימציאה למלחמה וניהול כושל שלה, ושחיתות ברמה מדהימה.

    אהבתי

  • dfl  ביום 2 במאי 2007 בשעה 11:35

    זה באמת כיף להפוך מישהו לאבי כל חטאת, יש בזה משהו משחרר. הבעיה היא שקשה להבדיל בין התחביב לבין המציאות ובאיזשהו שלב, האדם מתחיל לפחד מהאגדה שהוא יצר. ורדה רזיאל ז'קונט אומרת שכדורים יכולים לעזור במצבים כאלה.

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 2 במאי 2007 בשעה 11:42

    קשור בהרגשה ואמונה ובלוג פרטיים לגמרי.
    א נ י לא רוצה,
    מאד לא רוצה שביבי נתניהו יהיה שוב ראש הממשלה שלי ולא אתן ידי לשום צעד שיקדם אותו. לא יותר לא פחות.

    אהבתי

  • טלי  ביום 2 במאי 2007 בשעה 15:07

    ואם הוא יבוא לכיכר?
    אז תצעקי בוז בכל הכוח ותקוי ותשתדלי שזה יהיה מדבק….(-:

    אהבתי

  • A  ביום 2 במאי 2007 בשעה 18:52

    ואסור להגיד בקול רם ש..ש שלא יברחו החבר'ה הטובים בחזרה לעבודה ולמרץ. שישארו כאן, בכיכר ויעזרו לביבי ולליכוד ולאביגדור לכבוש שוב את המדינה.

    אהבתי

  • אורן  ביום 2 במאי 2007 בשעה 20:34

    באימפוטנטיות – מתכוונים בדיוק לזה.

    אז מה אם ביבי יהיה. אולמרט צריך ללכת בלי קשר לביבי ומוטב שביבי (או כל אלטרנטיבה) ידע שהעם לא שותק על מחדלים. עדיף לדמוקרטיה.

    אהבתי

  • קוועץ'  ביום 2 במאי 2007 בשעה 20:43

    בעצרת יופיעו רק אמנים, והפוליטקאים מוזמנים לקחת חלק ככל אזרח:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/576/474.html

    אהבתי

  • ערדי  ביום 2 במאי 2007 בשעה 21:15

    אני חושב שכל זמן שמי שבראש הליכוד נחשב מוקצה ואסון, אין כאן דמוקרטיה אמיתית. וזה לגמרי בלי קשר לדעות הפרטיות שלי. יש אדם שמיצג חצי מהעם, הוא היה כבר ראש ממשלה בעבר, העולם לא התהפך והמדינה לא טבעה בים, ובראיה לאחור הוא כנראה גם היה פחות מושחת מכל אלו
    שבאו אחריו. אז מה ההיסטריה?

    דמוקרטיה משמעה שגם הצד השני מנצח מדי פעם. אמנם, כנראה שאם אולמרט יפול ראש הממשלה הבא לא יהיה ממרצ. אפשר לנסות לחשוב למה התמיכה בשמאל כל כך נמוכה. יכול להיות בגלל שכולם מטומטמים (ואז באמת אין טעם בדמוקרטיה מלכתחילה) ואולי בגלל שהמצב שלנו היום נראה מפחיד בהרבה מאשר טרם תהליך אוסלו? מוזר לי שאנשים כותבים ש"לא היה נעים להיות שמאלני" בתקופת ביבי. נראה לי שהיה הרבה פחות נעים בתקופת המחבלים המתאבדים של 2001-2002, אולי?

    אהבתי

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום 2 במאי 2007 בשעה 21:55

    פחות מושחת מהאחרים. זה לא עושה אותו מועמד ראוי או מתאים יותר להיות ראש ממשלה. הסיבה שהוא מסוכן בעיני היא בדעות והאידיאלים שלו הקיצוניות, הלאומניות, הכוחניות, זחיחות הדעת והשקרים וההתחמקויות והאופן שהוא מנסה להוציא אותם לפועל.

    עניין השחיתות בכלל לא מגיע לשולחן הדיונים השבוע. אבל אל תדאג, הוא בטח יגיע מאוחר יותר.

    אהבתי

  • הצועד בנעליו  ביום 3 במאי 2007 בשעה 09:21

    עדיין זו לא הפגנה מהסיבות הנכונות – עדיין העם מוכה העווית המיליטריסטית (וכולל, ובעיקר "אליטות הרוח" שישתתפו בהפגנה) לא מוכן לבדוק את עצמו – איך הוא נגרר אחרי חלוץ ומרעיו ואיך הוא תמיד נגרר אחרי התעמולה הבטחוניסטית והמיליטריסטית לכל מקום שהיא רוצה לקחת אותו, וכדי להתחמק גם הפעם מהבדיקה העצמית – הוא משליך כשעיר לעזאזל את הפוליטיקאים שאיתרע מזלם בשעה אומללה זו להיות אלה שלא סיפקו לו את האורגזמה של נצחון, החסרה כל כך מאז 1967.
    (בהערה מוסגרת: ביום שבו העם יבוא בהמוניו להפגין נגד היחס הרע של החברה לחלשים – ודוגמה רק מהיום שקראתי על מסירתו לאימוץ של ילד של עובד פיליפיני שנאלץ לנסוע לחודש לקבורת אמו – אז אני אגיד שיש שינוי בעם הזה).
    ועדיין – התוצאה תהיה ביבי וצריך להיזהר מאד מלתת לזה יד.

    אהבתי

כתיבת תגובה