צלום עצמי – איך ומה אני רואה.

 
 
 
                                                            
 
 
 

מצלמת את עצמי ממסך המחשב –

שמראה אותי דרך מצלמת הסקייפ המונחת עליו –

ומשם אני רואה אותי על מסך הדיגיטלית הקטנה –

או הגדולה-

תלוי באיזה יום אני מצלמת –

לפחות שלושה מסננים רואים אותי עד שאני.

אני מחפשת עוד.

אני ממציאה ספור ומקפיאה 'פריימים' –

 

 

אם רק הייתי מצליחה לסדר את

הצילומים בסדר הנכון, גם אתם

הייתם מבינים.

 

אפשר שתסריט יתחיל מצילום?

שתפקיד יתחיל מהרגשה?

 

 

יורם אומר שבמילים שלי אני מאד ברורה,

ובצילומים מטושטשת. אני מנסה לבדוק אם הוא צודק.

 
 
 
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • רוני  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 11:42

    אמיתית. זה לא טריוויאלי.

    אהבתי

  • בשיאו  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 13:24

    גברת רובינסון היא מרגלית צנעני לידך.

    אהבתי

  • שלומית  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 13:48

    פשוט מקסים. מדויק ומהודק, אין מילה חסרה או מיותרת , נוגע ויפה.

    אהבתי

  • נולי  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 14:41

    מאד יפה. מקסים.

    אהבתי

  • עלמה  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 16:43

    זה יפה אבל אני רואה את זה דרך המראה , או פילטר אם רוצה, שהניח השכן שלך אייל גרוס כאן
    http://www.notes.co.il/gross/28737.asp
    ההיקשר הזה, רצף ההסתכלות שלי אצלו, אחר כך אצלך ואחר כך אולי שכנים אחרים, יוצר צירוף שלא כיוונת אליו אני מניחה, אבל עבורי, ואני מקוה שלעוד כמה, גם טורד מאד מאד .

    אהבתי

  • מישהו  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 17:03

    למה חלי צריכה לחשוב מה עושים השכנים שלה ולמה זה טורד אותך

    אהבתי

  • מוטי סגרון  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 19:11

    חלי תנסי מצלמה דיגיטלית .מאחורי הראש מול המראה תוצאות מפתיעות. שההבזק של פלאש לא יפגע במראה.לאחר מכן פוטושופ.

    אהבתי

  • A  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 21:01

    זה נראה שאת באמת מנסה ומתקרבת
    אל משהו קרוב אצל עצמך. בצילומים החיפוש שלך אחרי החלי הפרטית בניגוד לחלי החיצונית שאנחנו מכירים הוא מעניין, מכיוון שאת מתעקשת לחפש אותו במקום לכאורה בנאלי ולמעשה מסוכן מאד מבחינתך, אם אני קורא ומתבונן נכון. במקום שמעמיד אותך בדיוק מול העבר שלך, מול הדימוי שלך,את מתעמתת עם הפחד בכלים שלו. מצלמה.
    נראה שהיא גם החברה הכי טובה שלך וגם הסוכן הכפול ונראה שאת נחושה בדעתך לנצח. צודק?

    אהבתי

  • אביבה  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 21:52

    השלב הבא הוא כמובן להציב את הצילומים מול המחשב.

    אהבתי

  • אמירה הס  ביום 12 בפברואר 2007 בשעה 23:27

    אגיד לך מה אני רואה
    אשה נאה עם יכולת משחק
    שמודעת לעצמה
    אשה עם מודעות ואגו לא קטן, זה לא על דרך השלילה
    אני מאמינה שהסדר הנכון הוא הסדר המתארע באותו הזמן וכל פעם הסדר הוא אחר בהתאם לסיטואציה הנפשית או למהלך הדברים

    אהבתי

  • ח ל י  ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 08:15

    וA , המילים שאני משתמשת בהן שונות כמובן משלך
    והתהליך הוא הרבה יותר אינטואיטיבי משכלתני,
    ונמשך כבר איזה זמן.
    אבל יש שם משהו שאני מחפשת ואולי מתחילה
    למצוא, שכן, כנראה קשור, כמובן קשור, לכל כך הרבה שנות מול מצלמה שיש לי. משהו בצילומי הסטילס מאפשר להקפיא שברירי, משהו בצילומי תקריב מראה אמת שלא תמיד רואים בתנועה וברעש.
    אני בתוך תהליך חדש ומסקרן מבחינתי ולא ממש בטוחה שאני צריכה להביא אותו לכאן, אבל לפעמים אני לא מצליחה להתאפק :)
    ובנגוד לדעתה של אמירה, לאגו שלי, שכבודו במקומו מונח, אין חלק בתהליך הזה, למרות שעל פניו יש אנשים שיפרשו אותו ככזה.

    אביבה :) תסבירי איך, ומוטי, אין פוטושופ כאן וגם לא יהיה, אחרת מה עשיתי?

    אהבתי

  • אביבה  ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 08:26

    מה זה איך – במקום שאת תשבי מול המחשב ותצטלמי, הצילום יישב ויצטלם :-)

    אהבתי

  • מכיר אותך מפעם  ביום 13 בפברואר 2007 בשעה 11:39

    בשביל המחמאות העלת לכאן את התמונות האלה. יש לך מקומות עם רייטינג יותר גבוה ובטח עם צ'ק מצורף, אבל רעבאק רחל, את כל כך יפה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: