האם פורץ שחודר לבית זקנה ערירית, כופת אותה ושודד את חסכונותיה
האחרונים עונשו שווה לעונשו של פורץ שחודר לבית מפואר בשכונה עשירה,
כופת לכסא את בעל הבית הצעיר ולוקח את תכולת הכספת?
האם למי שאונס באכזריות ואלימות מגיע עונש כבד
יותר מלאדם האונס באיומים, כפיה ושמוש ביתרונו / כוחו הפיזי?
האם למי שמענה את קורבנו לפני שהוא הורג אותו
מגיע עונש כבד יותר מלרוצח שרצח את קורבנו במהירות?
תקריב 
תגובות
הקורבן במקרה הראשון מת בכל מקרה ועל השאלה האם יש הבדל בנזק הרגשי ובסבל שנגרם לשתי הנאנסות, כי שתיהן נאנסו, אני לא יכול לענות. מעניין. אני אחזור בבוקר. תודה לך.
אהבתיאהבתי
מאסר עולם בלי לקצוב את עונשם. מאסר עולם, כלומר עד המוות.
אהבתיאהבתי
היא הפרמטר היחיד לקביעת עונש או שיש מידה מסויימת של התייחסות לדרך בה הוא התבצע –
האם אונס הוא אונס הוא אונס?
אהבתיאהבתי
יש מין מושג כזה.
רצח הוא פשע. הפשע האולטימטיבי.
אונס מיני, בין של נשים ובין של גברים הוא סימפטום של מחלה. סימפטום קשה ומגעיל אבל עדיין רק סמן של מחלה ולא הבעיה עצמה.
כאשר עובר מישהו חולה בשפעת \ דלקת ריאות או צרה אחרת ברחוב, משתעל לכיוונך ומדביק אותך במחלתו. גורם לך לסבל, לכאבים ולעוגמת נפש. האם דינו מוות?
כאשר מדביק מי את מי במחלת מין, מי הפושע ומי הקורבן?
הנטיה לאחרונה להפוך את נושא ההטרדות המיניות לסוגיהן ולרמותיהן השונות לפשע השקול לרצח היא עיוות של כל קנה מידה.
לכל אורך ההיסטוריה האנושית ברובן של התרבויות שאלת הרצח עומדת במקום אחר לגמרי משאר השאלות וכך נכון שגם ימשך.
אהבתיאהבתי
לא שאלתי כדי להשוות בין רצח לאונס, באמת שלא.
שאלתי באמת האם ה'תוצאה הסופית' של הפשע היא הקובעת –
האם פורץ שחודר לבית זקנה ערירית, כופת אותה לכסאה ושודד את חסכונותיה האחרונים עונשו שווה לעונשו של פורץ שחודר לבית מפואר בשכונה עשירה, כופת לכסא את בעל הבית הצעיר ולוקח את תכולת הכספת?
אהבתיאהבתי
ז ה ע ו ב ד ב מ כ ו נ ת כ ת י ב ה א ב ל ל א ב א י נ ט ר נ ט . ה א י נ ט ר נ ט ל א י ו ד ע ל ה צ י ג ש נ י ר ו ו ח י ם ו מ נ ו ע י ח י פ ו ש ל א י ו ד ע י ם ל מ צ ו א מ ל י ם ע ם ר ו ו ח י ם ב י ן ה א ו ת י ו ת .
אהבתיאהבתי
כאשר מדביק מי את מי במחלת מין, מי הפושע ומי הקורבן?
המדביק הוא הפושע והמודבק הוא הקורבן.
אהבתיאהבתי
פתאום נעשינו כולנו מומחי משפט, משום שההתייחסות שלנו אל שרים ונשיאים מחייבת אותנו להתעסק בזה.
כולנו סנגורים או קטגורים, וחלקנו גם מבקרי משפט. ואת זה אנו עושים בדרך כלל בלי להבין דבר בתחום המשפט.
אינני משפטן, אבל כל אדם בר דעת מבין שהשאלה אינה אם "מגיע עונש כבד יותר" למי שרצח וגם התעלל, אלא האם מדובר בעבירה אחת או שתיים? וברור שאלה שתי עבירות נפרדות. ההתעללות היא עבירה שצמוד לה עונש בחוק, ורצח הוא עבירה שצמוד לה עונש בחוק. העובדה שהרצח בוצע אחרי ההתעללות אינה מבטלת את ההתעללות. ולכן השאלה תמוהה.
וכנ"ל לגבי השאלה השנייה.
אהבתיאהבתי
במקרים רבים במערכות חברתיות אין תשובת פשוטות. למרות הנטייה האוטומטית לפסיקה מוחלטת וחד משמעית כשזה נוגע לאחרים, כאשר אנחנו "נופלים" באיזה בור שהחיים מזמנים לנו פתאום הדברים נוטים להראות קצת אחרת. "בחייך…. זה היה רק …." וכל מיני כאלו. נכון שישנו סרגל של חומרות ושל אירועים ולא כל כל אירוע זהה למישנהו.
לכן ישנם שני כללי יסוד שחובה להשען עליהם כאשר באים לדון בשאלות מהסוג הזה:
א. צדק. אין תחליף לעיקרון של צדק הנשען על כללי מוסר יסודיים. לא מבחן התוצאה קובע אלא כללי הצדק. מדוע שוד של גבר צעיר ועשיר נחשב פחות משל זקנה עניה? כיצד עומד חוש הצדק במצב כזה? האם הגבר ראוי להשדד ואילו הזקנה לא? למרות המיתולוגיה הקשורה לעניין, צדק אינו אמור להיות עיוור. צדק חייב להיות נבון ולהתבצע במסגרת הלוקחת בחשבון מרכיבים נוספים מעבר לכללים בסיסיים.
ב. רחמים. לא באופן אוטמטי ולא בכל מחיר. אין לרחם על אכזרים ואין לרחם בטיפשות. אם הצדק הוא פעולתו של השכל, מידת הרחמים היא מעורבתו של הלב. אנחנו אנשים החיים בחברה מורכבת ולא מכונות חשיבה. יש מקום לשקול את עמדתנו בשכל קר אבל עם מתן אפשרות ללב לתרום את חלקו.
יוצא מכך שמבחן התוצאה הוא לפעמים חשוב יותר ולפעמים חשוב פחות. האירוע הנשקל חייב להיבחן בהתאם לתמונת המצב של מקבל ההחלטות בזמן קבלת ההחלטה ורמת הידע שעמדה בפניו כאשר התבצעה הפעולה יחד עם כל שאר הדברים שהיה צריך לקחת בחשבון באותו הרגע.
ל- A: רצית לחשוב יחד? אז מה אתה ממהר לפסוק בלי לחשוב? אתה מבלבל בין אחראי לפושע. לא כל קבלת אחרית אמורה להיות מדורגת כפשע. חלוץ קיבל אחריות על כשלונה של המלחמה האחרונה בה נהרגו עשרות רבות של אנשים. האם זה הופך אותו מיידית לפושע ולרוצח? למרות שידו היא ששלחה את האנשים אל מותם? מחלת מין יכולה להיות גם סתם הרפס פשוט וניתן לריפוי. אם הדבקת את בן\בת זוגך במחלת "הנשיקה", יש פושע וקורבן?
כאמור, הכוונה בעת ביצוע הפעולה והידע שמד בפני האדם, או שהיה צריך לעמוד לרשותו, ברגע ההחלטה הוא המפתח לשיפוט המאוחר יותר. כאשר כבר עולה הצורך בשיפוט, אז קודם לכל נדרש צדק על בסיס מוסרי ולא צדק קר של מכונת חישוב ונדרשת שיקול דעת של הפעלת מידת הרחמים.
אהבתיאהבתי
מפחדת מאלה שיאנסו, שיתעללו, שיגרמו לי לסבול. מאוד לא מפחדת מאלה שירצחו אותי.
אני חושבת שיש להתחשב בדברים שעשה אדם לאדם אחר לפני המוות. נראה לי שאדם המסוגל לענות אדם אחר, המסוגל לצפות בו סובל ולדעת כי הוא זה שגרם לו להגיע לכך, אני חושבת שזהו אדם נורא הרבה יותר מכזה שרצח אדם אחר פשוט כך, מסיבותיו הוא, אבל עשה זאת במהירות וללא טקסים מיותרים.
מסכימה עם נועם מעלי בנוגע להפרדת העבירות.
אהבתיאהבתי
תבדקי עונשים שניתנו לפושעים. בית המשפט מתחשב בחומרת הפגיעה (אם לא עושים עסקת טיעון כמובן). ואם פושעים מתעללים באנשים שאליהם פרצו כמו ב"תפוז המיכני", באכזריות איומה, ממש מענים את הקורבנות, ברור שיהיה כאן עונש חמור יותר. וכך גם ברוב במקרים האחרים, ומין הדין והמוסר שכך יהיה. כי אומנם פושע הוא פושע, אבל בוודאי גם את תודי, אם ניקח את הדןגמה שלך, שאם פורץ רק כופת לכיסא, לעומת פורץ שמתעלל, הפורץ שרק כפת, יחמירו פחות עם עונשו.
סדיסטים תמיד מקבלים יותר, ובצדק.
ולא שאלה שאינם סדיסטים הם צדיקים, אבל הם לפחות לא מתעללים. אם ניקח שוב את דוגמת הםריצה, גם הכוונה נחשבת: הפורץ שרק רוצה לגנוב וכפת אותך בלי להתעלל עוד, לא באמת רוצה לפגןע בגופך אלא רק לגנוב, מכאן שכוונתו פחות רעה, יחסית, מזה שגם מתעלל בך.
האם לדעתך אין הבדל? מעניין אותי לדעת. כי את רק שואלת, לא עונה בעצמך.
אהבתיאהבתי
אם הייתי בטוחה בדעתי לא הייתי מעלה כאן את ההתלבטות שי –
ובכל זאת…עברו כמה ימים
הפורץ פשעו זהה בשני המקרים, ולמרות האמפטיה,
הרחמים, תחושת העוול מול האשה הזקנה עונשו יהיה זהה בשני המקרים –
גם במקרה הרצח עונשו יהיה זהה, הוא יומת.
ואין עונש חמור מזה, ואין עןנש ראוי מזה.
ובקשר לאונס האלים מול האונס הכוחני…אם חייבים להבדיל ביניהם – ולצערי הרב, השכל הישר שלי אומר שיש הבדל. שהאנס המתעלל, האלים יענש בעונש חמור יותר מזה שיענש האונס הכופה, הכוחני, המאיים אך לא המרביץ והכופת.
מאד מאד קשה לי להחליט, אפילו בשקט, ביני לביני שהאחד מעשהו חמור מהשני. איך מודדים אונס? בחדירה לגוף האישה? בסימנים כחולים?
בסימנים רגשיים ונפשיים שלעולם אי אפשר למדוד ו/או למחוק?
הפחד שלי הוא שברגע שהאנס האלים יוגדר כאדם שפשעו חמור י ו ת ר מהאנס הכוחני, המאיים, המנבל פיו והמכריח אבל לזכותו, אפילו הקטנה ביותר תעמוד העובדה שלא הכה, הרביץ וחתך
יש בה סוג של 'אה…הוא לא הכה אותה, או חתך אותה' שבזה תורגש סוג של הקלה בשפוט של פשעו, זה הדבר המפחיד אותי.
כי מה? גבר אונס אשה במשרד, הוא מחזיק את פיה ולוחש לה – אם תתנגדי, את מפוטרת מחר מותק, בואי תני לי…גם את תהני…תכף תראי – ואונס אותה, דינו לא כדין גבר שתופש אשה ברחוב חשוך, גורר אותה לחצר, תוקע לה אגרופים בבטן ואונס אותה –
לא אותו דבר??
לא יודעת יעל. אני לא מצליחה לתת תשובה חד משמעית.
אם תהיה לי …אני אגיד…
אהבתיאהבתי
לפחות לגבי אונס במשפחה, למשל, אב שאנס את ביתו, מחקרים פסיכולוגיים מראים דווקא שאב אלים משאיר טראומה פחותה מזו של אב שלא היה אלים, וזה בגלל שקל לנו, לבני אדם לפצל. קל יותר לילדה לשנוא את אביה אם הכה אותה וכך היא יכולה לחשוב עליו כעל אדם רע. אחרת, היא תשאר מבולבלת ועם תחושות אשמה קשות.
כנראה שניצול פסיכולוגי חמור באותה מידה ואף יותר מאלימות.
אהבתיאהבתי