פ ר ק י ם 5 – 12

.

.

אוקטובר 2006

קבלתי את פרקים 5 – 12 בסידרה החדשה שבה אני לוקחת חלק.

"עד החתונה"

ושוב ישבתי לקרוא ושוב מצאתי את עצמי קוראת בעיקר את השורות של איה –  'הבחורה' –

עד שנזכרתי.

וחזרתי לקרוא את השורות של דידי –  'האמא של הבחורה' –

.

מתי זה קרה ולמה אף אחד לא סִפר לי?!

.

.

.

אוגוסט 2010

עונה שניה מסתיימת היום. אני האמא. הכל בסדר. הכל טוב.

אני מאחלת לדידיות שבחיים לאזוראומץ ושמחה וחיים טובים באמת.

מגיע להן.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • יעל ישראל  On 10 באוקטובר 2006 at 17:24

    יפה ומרגש. הצלחת בכמה מילים להביע הרבה. כוחו של הצמצום.

    אהבתי

  • ד  On 10 באוקטובר 2006 at 19:54

    .

    אהבתי

  • רוני ק.  On 10 באוקטובר 2006 at 20:10

    מה זה MILF. או שזה שייך לאנשי הקולנע

    אהבתי

  • ריקי כהן  On 10 באוקטובר 2006 at 21:25

    ממה שרואי םבשנים האחרונות, תפקידי האימהות דווקא מעניינים מאוד. למשל אורלי זילברשץ, בכנפיים שבורות וגם במדורת השבט. ראי מריל סטריפ בהשעות, אם להיתלות באילנות גבוהים.

    אהבתי

  • אודי שרבני  On 11 באוקטובר 2006 at 00:06

    יפה, האינסטינקט הזה ,
    האנושי, אבל רק אחרי שאתה שם לב אליו הוא מקבל זווית אחרת של בדיחה, על עצמו

    אגב, רוני ק' מילפ זה ראשי תיבות של
    MOM I LIKE TO F…
    יעני גירסת הפורנו (התחיל נראה לי באמריקן פאי) האדיפאלית. אני מתכנן לעשות קומיקס- פורנו שיתבסס על
    MILFHUNTER
    בגירסה ישראלית
    דמות הזויה (אמריקאית) שתוכלי למצוא אותה באינטרנט

    אהבתי

  • שרון  On 12 באוקטובר 2006 at 10:50

    בשיא הכנות. ולא אכביר פה מילים על "החכמה העצובה והמנחמת" של הקמטוטים סביב העיניים
    ו"הרפיון המרגיע והמפוייס של הצלוליטיס" כי את זה אני לא ממש אוהבת. את הניסיון לעשות דווקא לתרבות הסגידה לנעורים ולהגיד שנפלא לאישה להתבגר. אין שום דבר מקסים בכל החורבנים הקטנים האלה, אבל את , חלי, נראה שהם לא שמעו עלייך בכלל. הם עוברים לידך ופשוט חוצים את הכביש

    חמישים זה השלושים החדש? בהחלט אפשרי. יותר ויותר נשים שנושקות לחמישים (מה שפעם נחשב נשיקת מוות) נראות לי קורנות ומאושרות, כאילו לגמו עתה ממעיין הבוטוקס של הנעורים
    ועושות "נא נא נא" לכל מי שמעז לדבר איתם במונחים של גיל המעבר

    אבל עם התסכול המתומצת שלך אני יכולה להזדהות
    ולכאוב

    אהבתי

  • ורד  On 25 באוקטובר 2006 at 00:16

    לחזור אחורה בשנים, לחזור לגיל שבו את יכולה לגלם את הבת, היית באמת מוותרת על תובנות החיים שרכשת בדרך? (חוץ מזה שאת נראית נפלא מספיק כדי להמשיך ולגלם את הבת ואני מקנאה :))

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: