. בחוץ, ברוח שעוצמתה פשוט העלימה הכל חוץ מהצורך לנשום ולצחוק בקול רם גם את לבד על שפת הים . או בבית שלך. עם הסערות הפנימיות, או בשקט, איך שתבחרי. תמיד איך שתבחרי. וזה בקטן כי אין לי סבלנות עד לבחירות או למשהו אקטואלי אחר כדי להעלות את הצילום הנפלא הזה כתזכורת בעיקר לנשים שביננו, [...]
ארכיון תג: צילומים
דוגמנית, מצלמה והמון נעלים
. . הכי קשה זה לזכור שפעם זה היה המקצוע שלי. חלק מהמקצוע שלי. דוגמנות מסלול לא היה חלק משמעותי בשנותי הרבות – עשרים שנה בדיוק -בעבודה ההיא שלי. דוגמנית צילום כן, בטח. להצטלם היה המקצוע שלי ומה שאהבתי, מאד. פעם אולי נברר מה היה שם כל כך מרגיע בשיקוף העצמי, במה שמתקבע לתמיד. אבל [...]
מה שהיה
. בדרך ראיתי את העבר, ההווה והעתיד בפריים אחד. מה שהיה, מה שהורס, ובאופק, מה שכנראה יהיה. אז צלמתי קצת, ממש קצת כי בעוד כמה ימים,גם זה לא יהיה… . .
רִוְיוֹן ורגע פרטי מול המצלמה
. . הפייסבוק ארגן מסיבת מחזור בדף שלי היום. אמנון גרוף שלח לי תמונה של מודעה ישנה שלי ושאל: יש לך? העלתי אותה לפייסבוק, כמות האנשים שזכרו אותה הפתיעה אותי באמת. מודעה ופוסטר מדיה. בלי שלטי חוצות, בלי טלוויזיה, ובכל זאת חרוטה באיזו דרך בזכרון הקולקטיבי של בני גיל מסויים, דור ספציפי. ונזכרתי בנסיון שהתחלתי [...]
שומרות הסף
. . מיכאל שאל אותי בדרך אם אני חושבת שזה משנה אם נגיע או לא ואמרתי לו שחשוב שהתחושה תהיה שהגיעו הרבה אנשים ושחשוב שיבינו שהגיעו הרבה אנשים. ודווקא אנשים שהדבר הזה לא נוגע – עדיין? – ביוםיום שלהם, כאלה כמונו, שנשמו עמוק היום ועזבו את חייהם לכמה שעות בערב צונן כדי להגיד שאכפת להם [...]
אפורה
. . . בעיני הוא צבע של רכוז. דווקא בגלל חוסר הדומיננטיות שבו, כמו שיגרה המאפשרת חופש פנימי, כמו חוקים המאפשרים פריצה. . צהובה. לבנה. חולית. חום. לבן. .
המלצה בלי הסתייגויות ובלי אינטרסים
. . פעם, לכי תזכרי מתי אני ממלמלת לעצמי, קראתי באיזה עיתון – זה שזה היה עיתון ולא אתר, את זה אני זוכרת – על תערוכת צילום אי שם בעולם שעניינה היה צלם, הולנדי נדמה לי, שצלם ילדה קטנה, שכנה, בכל שנה ביום הולדתה ליד דלת הכניסה של ביתה, גם אחרי שהוא עבר שכונה. אחרי [...]
תווים מסוג אחר
. . זה מה שראיתי היום . וחשבתי מה שאני חושבת כמעט בכל פעם שאני רואה אותן מתכנסות שהגיע הזמן שמישהו ילחין את סדר התכנסותן.תו, ציפור, ומוסיקה. . ושלא יגמר ככה, או אולי כן…? ץ ועברו שעתיים והאינטרנט המופלא הזה וענת שאני לא מכירה, שלחו לי את זה. אני לא מצליחה משום מה להעלות את [...]
מדבקה אדומה וסרט אדום גם
. . הגעתי בעשר וחצי, לקחתי קטלוג, ובררתי. קומה שלישית. עליתי במדרגות, אמרתי שלום זריז לכמה אנשים מתוך המאות שאמרתי להם שלום, וחיבקתי וסיפרתי ששלומי טוב מאוחר יותר ומהרתי לקומה שלוש. היא הייתה שם, הראשונה, שהתחילה את הסידרה המחפשת בית/ גלריה/אוצר. מוארת וברורה, מימין למעליות ובעיקר, שעה וחצי לאחר הפתיחה מיינד יו, הייתה עליה מדבקה [...]
שמפניה באמצע הכרם
. . אפרת הג'ינג'ית צלצלה ושאלה אם אני רוצה להצטרף לטיול הכרות עם אנשי מגמה – כאלה שמוציאים טיולי שטח /טיולי נשים / טיולי למקומות בעולם, בטח שאני רוצה. אני אוהבת טיולים, סיורים, הרפתקאות, נסיעות, תחקירים ובאופן כללי. אחכ יפעת, מיוזמות העניין סיפרה לי שהיא חושבת על דוקטורט שעניינו יהיה, מנסיונה, מהפכי חיים אמיתיים שנשים [...]
קופסא אחת וזכרונות
. . חיפשתי משהו בשביל זאתי והיד שלי נתקלה ונרתעה בגלל האבק, בחיי שעשיתי פו כזה ארוך כמו שעושים בסרטים ובפרסומות, אבל כבר למדנו שהסרטים והפרסומות מחקים את החיים, ורק לעיתים רחוקות הסדר מתבלבל – והעפתי, מטאפורית וגם לא את האבק ממנה. אני מאד אוהבת קופסאות- כבר סיפרתי – וארגזים ותיבות ומסגרות של תמונות. בכולם [...]
בדרך הבייתה ראיתי בית של מישהו אחר
. . כבר היה כמעט שתיים והייתי עייפה באמת, ברמזור ראיתי מישהו שגר שם. פשוק רגליים, שרוע ומביט במסך השטוח שלפניו. היו מעט רהיטים והרבה אור מסביב ובתוך הבניין למרות השעה, אז הרמתי את המצלמה שהייתה מונחת במקרה על המושב לידי והתקרבתי קצת, ממש קצת עם הטלה. האח הגדול חשבתי לעצמי, אם אני מתמקמת כאן [...]
העולם הזכיר לי היום
. . . כבר עשרים וארבע שעות הלב שלי עולה באש. בוער מזעם, וכעס וחרון אמיתי. החלטת הכנסת לתמוך בוועדת חקירה נגד ארגוני זכויות האדם הפכה עלי את עולמי, ומאז אני סוערת, חסרת שקט, קוראת, כותבת, מגיבה, שולחת, נואמת ומחפשת מקום לפרוק את תסכולי מול, ואהבתי את, המדינה שלי. זו ההולכת ומשתנה מול עיני בשנים, [...]
צלמתי פריים אחד, אבל שווה
. . . 07:07 הבוקר כבר יודע להתנהל בכוחות עצמו אם אני מצייתת, והיום צייתתי. בדרך לאוטו, יד אחת הקפה, בשניה הבלקברי והמפתחות החלטתי לקחת מצלמה. את הגדולה. חשבתי שאחרי שאוריד אותה, אולי אעשה סיבוב בתוך הכפר- הירוק. שם בית ספר – לראות מה הרוח והבוץ הצליחו לחרוט ביומיים האחרונים ואולי אפילו ארד לים. אז [...]
מי מכיר? נמצאה מצלמה
. . נמצאה מצלמה. מי שמכיר שיצור קשר. הנה חלק מהצילומים: . אפשר לשלוח לרשימת התפוצה שלכם עם לינק לכאן או להעתיק את התמונות ולשלוח. כמה זמן זה יקח? שבוע? חודש? לעולם לא..? נראה מה כוח האינטרנט, המיילים ושאר ענייני רשת יכולים… . .
מתנת יומולדת וירטואלית
. . מאז ומתמיד אני זוכרת אותו עם מצלמה. אחרכך באו שנים שהפכו את אהבתו לחבל הצלה פיננסי ועממו מעט אני חושבת את העונג שבצילום. אחר כך כשהכל הסתדר הוא המשיך לצלם אבל אבד, אני חושבת – מעולם לא דברתי איתו על זה – את התשוקה הראשונית והשמחה הגדולה שהייתה לו למצלמה והצילום הפך פשוט [...]
עדיין אפורה ורכה
. לפני כמעט שנתיים כתבתי וצילמתי אותה כי הייתי משוכנעת שתכף היא לא תהיה. בינתיים עברו עוד ימים מסמורטטים בבית, לילות צוננים שדרשו בדיוק את הדקיקות שלה, מכסה ולא מורגשת. עוטפת בנועם הכלום. חסרת משקל ובכל זאת. צילומי ענק שלה נמכרו בתערוכה ואין הרבה דברים ששימחו אותי ככה. היום חזרתי אליה עם המצלמה לראות כמה [...]
כתמים על הרגליים וקריירה
. . כתבתי. פורסם בגליון "את" יולי 2010 . אי שם בשנות השבעים הטלפון מצלצל בבית קטן ברמת החייל. נערה – את רזה מדי אומרים לה תמיד, אבל היא יודעת שהיא אוכלת את מה שאמא מניחה על השולחן בדיוק כמו אחיה ואחותה – מזנקת אסירת תודה על התירוץ להפסיק לבהות במעמקי ספר ההיסטוריה . - [...]
הבלקברי, ספר הזכרונות החדש
. . כשאני משוטטת בזכרון המצולם בלקברי אני מופתעת, בכל פעם ממה שהזמינות מביאה אל הפריים. יש משהו בעובדה שהוא כל הזמן ביד, תיק, על המושב לידי שהפך את הקליק, ויש לו קליק, לחלק מסדר יומי. . מאי 2010 – מחכה לסיום מפגש כיתתי . אפריל 2010 בדרך לMRI איכילוב . יעלי ומוטי מתחתנים בעין [...]
