. אבל לא התכוננתי ואני בכלל לא מוכנה. וחוץ מזה, ארבעה ימים זה ממש, אבל ממש לא מספיק זמן כדי להתכונן, ובכלל, למה לא אמרו לי שזה קורה כל כך מהר?! . נ.ב. אפשר מהתחלה? .
ארכיון תג: חיים
זכות בחירה, תמיד.
. בחוץ, ברוח שעוצמתה פשוט העלימה הכל חוץ מהצורך לנשום ולצחוק בקול רם גם את לבד על שפת הים . או בבית שלך. עם הסערות הפנימיות, או בשקט, איך שתבחרי. תמיד איך שתבחרי. וזה בקטן כי אין לי סבלנות עד לבחירות או למשהו אקטואלי אחר כדי להעלות את הצילום הנפלא הזה כתזכורת בעיקר לנשים שביננו, [...]
כמו ציור ילדים
. . זו תקופה של שינוי ותזוזה, אין בכלל ספק. בעדינות, לאט, כמו הקרחונים ההם המתרחקים זה מזה ומשתנים כל כך לאט שרק כשמתרחק הזמן מגלים אותן, את הניעות, את השינוי שנוצר, את המרחק ממה, ואיך שהיה. ככה אני עכשיו. לאט. גם לאט למען האמת, לא רק, גם. גם בסערה, במהירות, ובלי לעצור לחשוב בימים [...]
הכי שמאלצי
. כבר כמעט עשרה ימים שאני עצובה ונבוכה וקצת חסרת אונים. איך נתתי לזה ללכת לאיבוד, להעלם בדיזולב כזה איטי למעמקי הכלום, והיום, ברגע שהחלטתי שזהו, זה הלך לאיבוד לתמיד, נמחק ונמוג ונעלם למעמקי הבלוגוספירה, הדיגיטלי ושאר מקומות ערטילאים – איך, איך לא חשבת שזה יכול להמחק ככה, להעלם טמבל, ואני מחפשת דרך להסתדר עם [...]
דוגמנית, מצלמה והמון נעלים
. . הכי קשה זה לזכור שפעם זה היה המקצוע שלי. חלק מהמקצוע שלי. דוגמנות מסלול לא היה חלק משמעותי בשנותי הרבות – עשרים שנה בדיוק -בעבודה ההיא שלי. דוגמנית צילום כן, בטח. להצטלם היה המקצוע שלי ומה שאהבתי, מאד. פעם אולי נברר מה היה שם כל כך מרגיע בשיקוף העצמי, במה שמתקבע לתמיד. אבל [...]
תמונת מצב, 18 ינואר 2012, ערב
. . כבר ערב וקר. ילדה מצוננת. חתולה מייללת. ילדה מכוסה על הספה בסלון, קוראת. מרק עוף תכף חם. אטריות. שקדי מרק. אמא מצוננת גם. טשיו'ס. תה מהגינה. עוד מעט נראה פרק מ"פרנטהוד" – מומלץ לביחד הורים ילדים, ב"יס". כלבה זקנה מגרדת בדלת. אמא לובשת מעיל פוך "של חו'ל" ככה הוא עבה וחם ויוצאת לסבוב [...]
10 דברים המכריחים אותך להבין שאת ממש מבוגרת 2#
. . זו הרשימה שכתבתי לפני חמש שנים: היום אני אפילו עוד יותר מבוגרת מי-היה-מאמין. הנה עוד עשרה דברים המכריחים אותי להבין, גירסת 2012 :) . 1. האמא של בת הזוג של האקס שלי, נניח החותנת שלו, בגילי. תקראו שוב. 2. זה כבר לא נראה לי כל כך נורא, כתם שחור בעברי….. שהייתי דוגמנית… 3. [...]
אני ספיצ'לס היא אמרה אתמול
. ואם ה י א אומרת שאין לה מילים, אז תאמינו לי, אין מילים. אז אני ממשיכה לצלם כמו שאני עושה במסדרון שלה תמיד וממשיכה לכתוב, וחושבת שמתרקמת כאן תערוכה. אולי אני אקרא לה, דצמבר. . … כל המילים והצבעים .
פאפרצי
. צהרים בכיכר העיר הובילו לשיטוטים ולפאפרצי עצמי בשמש חורפית. אחר כך המשיך היום…. .
כמו שראיתי אותה
. אני אוהבת את תל אביב. למרות שהיא כזאת, למרות עצמה, לפעמים אני ממש מתגעגעת. פעם כתבו עלינו כתבה, עליה ועלי, וגם הים שלה הוא שלנו, ככה אמרה לי אמא שלי תמיד. אני אוהבת לצלם אותה ולבודד את הימים שאני משוטטת בה ואת הצילומים שלי מהממש. להרגיש לרגעים, לפריימים מסויימים, שהיא עיר ככל עיר, עכשווית, [...]
לילות
. . הלילות האלה עם ילדה מכורבלת בתום השוכח בשנתו את מניין נעוריו, עם שעון מעורר, וסנדוויצים ושיגרת בוקר ובעיקר עם מודעות לשעון הלילה, הם את כמובן, אבל הלילות האחרים הם המאפשרים לך את ליבת עצמך, את מי שאת. מי שהיית תמיד. ארבע מדרגות, שבע, ועוד ארבע, ואת בקומה שניה, מעל המכולת לבד. ברווח בין [...]
אבל יקירתי….
. ניחא, להניח סיר עם ביצים על האש, ובגלל שאת מנסה לפענח הרבה מול עצמך, בעיקר מול עצמך, בדיוק עכשיו, כמו שעושים אחרים, ובגלל שאת מנסה לנשום ולא להבהל ממה שחשבת שכבר אי אפשר, ולזכור שאת מאמינה ומתמסרת – במקום לעשות מה שאת כלכך, כלכך טובה ומיומנת בו, לסגת מיד, ובאופן חד משמעי כמו שרק [...]
בדצמבר
/ בדצמבר קפלתי / חולצה / שחורה / ושקופה . וקניתי נרקיסים. כל המילים והצבעים /
בַּארון, כאילו לא עברה שנה וחצי מאז שכתבתי את זה
. . . לא צריכה, לא צריכה, לא לובשת, לא לובשת, מבוגרת מדי, קטן עלי, גדול עלי, לזרוק, לתת, לזרוק, לתת, לא צריכה, לא לובשת, זה-כל-כך-ישן-שאי-אפשר-אפילו-לקרוא-לזה-וינטג', אה, זה אני גזרתי, לא לובשת, לא לובשת, לא לובשת, זה לא שחור, זה לא אפור, זה לא לבן, לתופרת, לכביסה, לתת, קטן עלי, מבוגרת מדי, לא צריכה, לא [...]
או פשיטת רגל או הפתרון הזה
. . בין הפרעת הקשב שלי המכילה בעיקר אימפולסיביות וחוסר יכולת להתאפק כשיש לי מה להגיד, לבין הלב שלי שבוער בחודשים האלה מזעם, חרון ותסכול על מה הם מנסים לעשות מאיתנו, לעשות לנו, איך הם מנסים לנהל את חיינו, עתידנו ומה ואיך אנחנו מרגישים ואומרים וכותבים, הבנתי היום שהדרך היחידה שלי לא לפתוח את הפה [...]
המלצה בלי הסתייגויות ובלי אינטרסים
. . פעם, לכי תזכרי מתי אני ממלמלת לעצמי, קראתי באיזה עיתון – זה שזה היה עיתון ולא אתר, את זה אני זוכרת – על תערוכת צילום אי שם בעולם שעניינה היה צלם, הולנדי נדמה לי, שצלם ילדה קטנה, שכנה, בכל שנה ביום הולדתה ליד דלת הכניסה של ביתה, גם אחרי שהוא עבר שכונה. אחרי [...]
הסבר לכמה מחברי הטובים
. . יש לי חבר ילדות שקורא את הבלוג שלי ואת הסטטוסים, ציטוטים, לינקים שאני מעלה לפייסבוק, ואומר לי שאני כל הזמן כועסת, ציטוט: "לאחרונה אצלך זה עצומות ,מחאות ,הפגנות ,"כניסות", החתמות,הצדקות, רדיפות, חד צדדיות, התלהמות, אנטי, אנטי ,אנטי ….אני מכיר ואוהב אותך ואת מ-מ-ש לא כזו". ואחר, רחוק ממקום מושבו בלוס אנג'לס בעשוריים האחרונים [...]
