. . כשזאתי הייתה קטנה, בגיל שביקורי חברות הדדיים התחילו להיות מרכז החיים, בגיל של "אני מחליטה עליך" מול החברות, והחברות מולה, בגיל שמצאתם את עצמכם מדקלמים על אוטומט, כי ככה זה מנומס ומקובל ורצוי, לחנך את הילדים הקטנים שלכם להיות מנומסים, מתחשבים, הדדיים וסובלניים, למען יגדלו להיות בני אדם מבוגרים כאלה: "היא אורחת, תני [...]
ארכיון תג: בית
פיטנגו בארבעה טעמים, לפחות.
. זה התחיל בגיל שנתיים אני חושבת, באפריל. הגדר בבית ממול – זה שנהרס כמובן, כמו רוב בתי השכונה – הִתְכַּתְמה בכתמים אדומים וגדולים. אחרי שטעמנו אחד, עיגול ארגמני ומתוק כמו שרק פיטנגו מתוק יכול להיות, אחרי שחצינו לשניים, הוצאנו את החרצן הגדול, נתנו לה לטעום בפעם הראשונה, וראינו, כמו שרואים ברגעים הקסומים האלה שתינוק [...]
בשכונה
. בין ערביים בשכונה הוא זמן נעים. לפעמים אני עוברת בבתים בודדים שנראים עדיין כמו הבית שלנו, לראות שהם עדיין שם, לא נהפכו לבתים עם חלונות מאורכים וחללים ריקים כמו בתים וארכיטקטים מעכשיו. .. לפעמים אני לוקחת את לולו לנסות, ולהכשל, בהברחת חתולי רחוב מדושנים או ציפורים לפעמים אני מציצה . פולשת למחסנים ובתים [...]
סרבתי לענות, גם לעצמי
/ המקום הכי אישי בבית בעכשיו הגלובלי, הוא זה, אני חושבת . היום מישהו שרק הכרתי שאל אותי, כמה שעות ביום את ליד המחשב? כולל ה כ ל שאלתי, צילומים, כתיבה, מיילים, בלוג, רשת, פייסבוק, שיטוט, גלישה, סקרנות, סיבובי גלריות אוןליין וכל היתר….? כן הוא אמר. סרבתי לענות. גם לעצמי… . .
מה שהיה
. בדרך ראיתי את העבר, ההווה והעתיד בפריים אחד. מה שהיה, מה שהורס, ובאופק, מה שכנראה יהיה. אז צלמתי קצת, ממש קצת כי בעוד כמה ימים,גם זה לא יהיה… . .
תמונת מצב, 18 ינואר 2012, ערב
. . כבר ערב וקר. ילדה מצוננת. חתולה מייללת. ילדה מכוסה על הספה בסלון, קוראת. מרק עוף תכף חם. אטריות. שקדי מרק. אמא מצוננת גם. טשיו'ס. תה מהגינה. עוד מעט נראה פרק מ"פרנטהוד" – מומלץ לביחד הורים ילדים, ב"יס". כלבה זקנה מגרדת בדלת. אמא לובשת מעיל פוך "של חו'ל" ככה הוא עבה וחם ויוצאת לסבוב [...]
מה שמסתתר במגירות של אמא שלך
. כשהשולחן מפונה, הנכדים נכדות וכל היתר שרועים מול החדשות, קצת לפני המי-רוצה-תה ופינוקי השולחן אני מחליטה לחטט לה בארון. אני אוהבת לחטט בארונות, מחסנים, בתים לפני הריסה, וקופסאות וזכרונות וחיים מכל הסוגים ופעם בזמן אני מגיחה כמו נמיה זריזה וצדה משהו, הנה, בשבוע שעבר בקרתי את אחותה הקטנה, מעל שמונים נכון, אבל עדיין הקטנה, [...]
רוחב התחושות
. . . כבר לפני שעה היה אמצע הלילה. הגירוד בדלת היה רמז גדול, וגם הנביחה שהיא נובחת. אני פותחת את הדלת ומריחה ריח חדש. צונן ומפתה מדי. מושיטה יד למפתח ולרצועה שלה: בואי, טיול הפתעה. היא מזהה את הרצועה, מסתובבת על ציר זנבה ונובחת כמו שרק היא יודעת, שששש… אנחנו יוצאות. השכונה שלנו שקטה [...]
עגנון, ראנד והרולד רובינס נפגשו על המרפסת
. . . החלון הגדול שהיה חבוי מאיתנו בוילון מתחילת הסתיו נגלה לעין הבוקר על כל כתמיו וסימני המים שהגשם צרב עליו. גם צידו הפנימי אם נודה על האמת לא ממש בהק בצלילותו. וילון, מנקה ערמומית, מבוגרת לא אחראית וזאתי שממש לא מבינה מה זה משנה אם לא רואים את זה בינכווכה אימי, הן כל [...]
הפטנט של סבתא יפה
. . . הנוער עשתה מה שהנוער עושה וחצתה בשלווה את השעה האחת עשרה של שנתה ולא הראתה סימני תזוזה שירמזו על התעוררות. השעה הייתה כבר כמעט עשר והבנתי שהטיול שתכננתי לשדה הגדול עם הכלבה הזקנה, הנוער הרוטנת אבל נכנעת לאמא שלה ובסופו של דבר מחייכת לזכר שבתות של פעם, כבר לא יקרה היום, אז [...]
קופסא אחת וזכרונות
. . חיפשתי משהו בשביל זאתי והיד שלי נתקלה ונרתעה בגלל האבק, בחיי שעשיתי פו כזה ארוך כמו שעושים בסרטים ובפרסומות, אבל כבר למדנו שהסרטים והפרסומות מחקים את החיים, ורק לעיתים רחוקות הסדר מתבלבל – והעפתי, מטאפורית וגם לא את האבק ממנה. אני מאד אוהבת קופסאות- כבר סיפרתי – וארגזים ותיבות ומסגרות של תמונות. בכולם [...]
לא בדיחה: בלונדינית וג'ינג'ית נפגשות על השטיח…..
. . . זה קרה לפני עשר שנים בדיוק. החזקנו את האסופית/היתומה בת היומיים על כף היד, הושטתנו אותה בלב נרגש וחרד להוד כלביותה וחיכינו לגזר דינה. הנ'ל הריחה את היתומה, הרהרה רגע – לקחה ת'זמן שלה כמובן – ולקקה את ראשה. ברגע ההוא הפכנו לשבט המונה ארבע נשים. שתי בלונדיניות, ג'ינג'ית אחת ואחת חומת [...]
מה כבר עשיתי
. . . מה כבר עשיתי, לחצתי על השתקת השעון, הוצאתי כלבה שאותות גילה מתחילים לאותת בכבדות התעוררותה או שמיעתה בבוקר, לטפתי חתולה מתלוננת, הכנסתי עיתון, שתיתי כוס מים, הדלקתי מכונת קפה, לטפתי ולחשתי פיתויי התעוררות לאורך ישנונית במיוחד, הצצתי מיילים ונכנסתי למטבח. עכשיו חזרתי מהסעת בוקר פטפטנית לבית הספר ותראו. הכיור היה צח נקי [...]
געגועים לעתון בוקר
. . אחרי שנה בדיוק – בטלתי את המנוי האחרון בראש השנה הקודם – אני מתגעגעת לעיתון בוקר. מתגעגעת להתעורר, לפתוח דלת לכלבה, לדשדש יחפה על השביל המחוספס, לחשוב שאני מקווה שאיש לא מציץ מהחרכים בגדר ורואה איך-אני-באמת-ניראת-על-הבוקר, להתכופף להרים אותו ולפעמים לרטון על המחלק למה-הוא-ח י י ב-לזרוק את העיתון למעמקי השיחים ואז להתחרט. [...]
עוגת תפוזים והתכוננות
היא חוזרת מארבעה ימי מסע במדבר, לא דברתי איתה, רק שלחתי לאמא מלווה חיבוק ולילה טוב אחד וקבלתי תשובה: אמסור בשמחה. הכל מצויין. אני מתרגשת ומתכוננת כאילו מגיע לכאן גבר חדש ושווה בפעם הראשונה. אני יודעת שזה טפשי. אני יודעת שזה הבית שלה והיא חוזרת אליו. אלי. בשמחה, אבל, אני רוצה שכשהיא תכנס הבייתה, [...]
שולחן, בקבוקים ותרגיל בהתרחקות
. בימים האלה הכל מתנקז אל העדשה. אני מצלמת כל הזמן. פשוט ככה. לפעמים גם הילדה שלי נלכדת בה, אבל היא רגילה, ואני, הפנים האלה, העינים האלה איך אפשר לשבוע, ובכל זאת מה שאני רוצה באמת בימים האלה זה להתקרב לDNA של העולם. אני רוצה לראות את המולקולות של החומר, לפרק את הרגיל למרכיביו. ככה העין [...]
מתי בפעם האחרונה
. . כבר היה כמעט שש אז הרמתי את עצמי ממיטת שישי ועיתונים – אם הייתם אומרים לי לפני כמה שנים שהשעות הנפלאות האלה של שישי ועיתונים במיטה יחזרו לחיי, לא הייתי מאמינה לכם – התווכחנו עם הכלבה אם היא רוצה להשאר בתוך הבית או בחצר – אנחנו היינו בעד החצר, היא ניצחה כמובן, ונסענו. שישה [...]
מה בסך הכל צריך כשחוזרים הבייתה
. מה בסה'כ צריך כשחוזרים הבייתה מטיול שנתי שארך שלושה ימים ולילות? . . . . . . . אמבטיה חמה וקצף? פיג'מת פלנל חדשה לאורך הזה? תה חם כדי לנסות להרגיע את הצרידות? אמא ואבא ליד השולחן לשמוע חוויות? מרק עוף של אמא שלך? נודל'ס שאת הכי אוהבת גם? לשנות הודעה במסנג'ר שהיה כיף, שזה נס [...]
