ארכיון תג: אמא

זה לא מַרְאִית, זה דֵזַ'ה וו !

. . – אמא – מה מותק? – אמא, יש לך עוד סוודר גדול כזה? – מה עם זה של אתמול? – זה היה אתמול…יש לך עוד כאלה גדולים? – אה…..כן…. – אפשר? . ידעתי, ידעתי שהזמן הזה יגיע, שהיא תצטרף לארון שלי, ידעתי! וזה כבר סיבוב שני, מיינד יו. תכירו, ורד, אחות קטנה, שנות [...]

שוב התחלף לי השם

. . . בהתחלה הייתי החום, האוכל, והיא מלמלה וגרגרה אלי. אחר כך התמלאתי גאווה בלתי מוסברת כשהמילה הראשונה שהיא אמרה הייתה אמממא. אחרכך הייתי אמא. תמיד עם ממ מודגשת. אמא. ואז הפכתי לאימי. הרבה שנים של אימי שזה השם שאני הכי אוהבת ממנה. ואז הפכתי לבס'דר ומש'תגידי ואוף אמא ונו אמא גם. ואז לא [...]

צלמתי פריים אחד, אבל שווה

. . . 07:07 הבוקר כבר יודע להתנהל בכוחות עצמו אם אני מצייתת, והיום צייתתי. בדרך לאוטו, יד אחת הקפה, בשניה הבלקברי והמפתחות החלטתי לקחת מצלמה. את הגדולה. חשבתי שאחרי שאוריד אותה, אולי אעשה סיבוב בתוך הכפר- הירוק. שם בית ספר – לראות מה הרוח והבוץ הצליחו לחרוט ביומיים האחרונים ואולי אפילו ארד לים. אז [...]

מה כבר עשיתי

. . . מה כבר עשיתי, לחצתי על השתקת השעון, הוצאתי כלבה שאותות גילה מתחילים לאותת בכבדות התעוררותה או שמיעתה בבוקר, לטפתי חתולה מתלוננת, הכנסתי עיתון, שתיתי כוס מים, הדלקתי מכונת קפה, לטפתי ולחשתי פיתויי התעוררות לאורך ישנונית במיוחד, הצצתי מיילים ונכנסתי למטבח. עכשיו חזרתי מהסעת בוקר פטפטנית לבית הספר ותראו. הכיור היה צח נקי [...]

לאן נעלמה זאתי

. . באחת וחצי נשברתי. הודעתי להם שאני סוגרת את הדלת, הולכת לישון ובבקשה שישתדלו לאפשר לי להצליח. מבט אחרון אישר לי שארבעה בני ארבע עשרה וחצי – בממוצע, למי יש כח או חשק לבדל ארבע עשרה מארבע עשרה וחצי – ברמות אנרגיה שרק בגיל הזה אפשריות נמצאים במה שנראה אולי לקראת התארגנות שינה, הסלון [...]

דווקא חשבתי שאני רוקדת יפה

. . בבלט רקדתי לא רע. היום אני יודעת שהשיתוק הפנימי שהצלחתי להסתיר כל כך טוב, הנוקשות בתנועה, בשרירי הפנים, נבעו מבהלת זכרון. לזכור את סדר הצעדים. סיבובים. יד על המותן. כשהגיעו זמני האבחונים והריטלין – לא כל כך מזמן – הבנתי איך ולמה חייתי והרגשתי כמו שהרגשתי. בבעתה, מתח פנימי תמידי, בהלה. לזכור. לזכור. [...]

הוריקן הסבבה וגעגועים

. אני מתגעגעת אליה. היא כאן. בטח שהיא כאן. זה הבית שלה. לכאן היא מגיעה אחרי בית הספר, חולצת נעלים ומעיפה מתחת לשולחן האוכל – א י ה. אחרכך אימי. זורקת ילקוט, נזרקת בכל דקותה ורישולה הבלתי אפשרי על הכורסא החרדלית, מעיפה רגלים ארוכות-אפילו-יותר-משלי כך מסתמן ומכריזה: אני עייפה. ושותקת. או אם נדייק, מצמצמת. – [...]

מחַבֶּרֶת אחד לְאחד….מלאכת הטלאים של אמא שלי

. . מאז שאני זוכרת אותה היא יושבת ליד מכונת התפירה. גבה מקומר, רגלה על הדוושה וידה הימנית מסובבת את הגלגל. מחברת סיפורים. לעצמה? את עצמה? אמא שלי. מאות פיסות בדים בצבעים, צורות, טכסטורות, תחושות, מקורות והיסטוריה מתחברות למשטח בד אחד, מאוחד והרמוני מספר משהו למישהו והיא, על פי רצונה וכשרונה מחברת אותם ל….משהו, המכיל אותה בתוכו [...]

משפטים שאני אומרת ולא מאמינה 1

. . – אני לא מוכנה לשמוע טון כזה - זה לא טיעון ה כ ו ל ם הזה –  ואני מתכוונת ברצינות – תסתכלי לי בעינים ותראי שאני רצינית – נוגה יותם ואני, לא, אני נוגה ויותם –  אפשר בלי כאילו – אפשר בלי כזה – יהיה לך קר! – את לא רעבה? את רוצה [...]

פייסבוק, ג'ון טראבולטה ומתכון לפנקייק

. . באחת וחצי נשברתי. הוצאתי את הכלבה לפיפי אחרון בחצר, מלאתי לשתיהן מים בצלחות, נעלתי את דלת הכניסה, הצצתי עליהן שרועות במלוא אורכן ודקיקותן מצחקקות מול ג'ון טרבולטה וכריסטי אלי ב"תראו מי מדבר" – הנה הוכחה שאם מחפשים, וצריך לחפש, אפשר למצוא סרטים מדוייקים לגיל המתנדנד הזה, המסובך הזה, בין ילדות לנערות. לא פשוט אבל [...]

האור הלבן

. . כמעט חצות. אמצע הלילה, היא כבר הצליחה להרדם הילדה שלי, אחרי שהתעוררה כלכך יפה מההרדמה, ראתה את בובת הפרווה החדשה שביקשה שתהיה שם, דובי פרוותי עם אף ורדרד שקניתי כבר לפני עשרה ימים והחבאתי, וחייכה, ילדה מתעוררת מנרקוזה בחיוך, אמרה האחות שתפקידה לשמור עליהם כשהם מתעוררים חשופים, עירומים מכל שביב הכרה ומודעות ולהחזיר אותם לכאן [...]

געגועים לכף יד

. . הבוקר היה רגיל. נעים ורגיל. התהלכנו שתינו בשיגרת הבוקר. כל אחת לעצמה. בשקט. חוץ מהבלונדה הנובחת בטירוף ובצדק על הפועלים במגרש ליד,  חוץ מהליטוף על הלחי שמעיר אותה, הלחישה שלי שזמן לקום והעוד חמש דקות הרגיל שלה ואנחנו ניפגשות ליד השולחן. היא אוכלת ארוחת בוקר, אני מסיימת את ענייני ארוחת עשר, ארוחת צהרים, בקבוק מים, כסף [...]

אז מה אם אני השוקולד תוהה ילד הסנדוויץ

. . בכיתי שנמאס לי להיות באמצע, ואני זוכרת את המורה שושנה מביטה לי בעיניים, במבט גולדה מאיר שלה, עם הריש והלמד העמוקים ואומרת: אבל רחלי, את האמצע של הסנדביץ', השוקולד. אז מה? לא ניחם. והאמת? כל האמת? רק האמת? עד היום יש משהו לא מנוחם בעניין הזה. אני מרגישה השוקולד, זה נכון. אבל עדיין, זה לא מרגיש [...]

יומולדת שמח אמא מימה יקרה שלי

אהובה שלי. אמא שלי. מאוחר יותר, אחרי שכולכם תגיעו אלי, אחרי שנחגוג לך יומולדת ______ ואחת – רואה? אני לא מגלה – אולי אני אשב ואכתוב לך מכתב גדול. בינתיים – אני רוצה להגיד לך יומולדת שמח. אני יודעת שכשאת מביטה במראה, אין לך מושג מי זו האישה המבוגרת הזו, שלא נאמר ז – – ה שמציצה [...]

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 257 שכבר עוקבים אחריו