. . בלילה של שני לפני שהלכתי לישון הוא נראה ככה – . בשלישי כשיצאתי בבוקר מהבית ככה – . בלילה יום שלישי – לא הולכים לישון בבית הזה עם כלים בכיור, החלטה שאנחנו מצליחות להחליט אחת לשבועיים, ולהחזיק איתה יומיים שלושה – הוא נראה ככה – . ואז הגיע בוקר רביעי, וכמו בכל חמשת [...]
ארכיון תג: אוכל
הפטנט של סבתא יפה
. . . הנוער עשתה מה שהנוער עושה וחצתה בשלווה את השעה האחת עשרה של שנתה ולא הראתה סימני תזוזה שירמזו על התעוררות. השעה הייתה כבר כמעט עשר והבנתי שהטיול שתכננתי לשדה הגדול עם הכלבה הזקנה, הנוער הרוטנת אבל נכנעת לאמא שלה ובסופו של דבר מחייכת לזכר שבתות של פעם, כבר לא יקרה היום, אז [...]
מה כבר עשיתי
. . . מה כבר עשיתי, לחצתי על השתקת השעון, הוצאתי כלבה שאותות גילה מתחילים לאותת בכבדות התעוררותה או שמיעתה בבוקר, לטפתי חתולה מתלוננת, הכנסתי עיתון, שתיתי כוס מים, הדלקתי מכונת קפה, לטפתי ולחשתי פיתויי התעוררות לאורך ישנונית במיוחד, הצצתי מיילים ונכנסתי למטבח. עכשיו חזרתי מהסעת בוקר פטפטנית לבית הספר ותראו. הכיור היה צח נקי [...]
עוגת תפוזים והתכוננות
היא חוזרת מארבעה ימי מסע במדבר, לא דברתי איתה, רק שלחתי לאמא מלווה חיבוק ולילה טוב אחד וקבלתי תשובה: אמסור בשמחה. הכל מצויין. אני מתרגשת ומתכוננת כאילו מגיע לכאן גבר חדש ושווה בפעם הראשונה. אני יודעת שזה טפשי. אני יודעת שזה הבית שלה והיא חוזרת אליו. אלי. בשמחה, אבל, אני רוצה שכשהיא תכנס הבייתה, [...]
אוכל שאוכלים לבד
. כשדליה הייתה ישנה אצלי, אחרי שכל הבית, אפילו אבא שלי - אני מחבבת את הביטוי הזה כ ל ה ב י ת – היה נרדם, ואנחנו היינו עדיין בתוך הדיבורים, ציחקוקים, רכילות, שיחות על החיים, הבנים ומה לא, היינו פושטות על המטבח ומכינות בשקט בשקט את המאכל המסורתי של הלילות האלה שלנו ולא סותמות ת'פה כמובן [...]
פייסבוק, ג'ון טראבולטה ומתכון לפנקייק
. . באחת וחצי נשברתי. הוצאתי את הכלבה לפיפי אחרון בחצר, מלאתי לשתיהן מים בצלחות, נעלתי את דלת הכניסה, הצצתי עליהן שרועות במלוא אורכן ודקיקותן מצחקקות מול ג'ון טרבולטה וכריסטי אלי ב"תראו מי מדבר" – הנה הוכחה שאם מחפשים, וצריך לחפש, אפשר למצוא סרטים מדוייקים לגיל המתנדנד הזה, המסובך הזה, בין ילדות לנערות. לא פשוט אבל [...]
רשומון ליל סדר ראשון
. בשנת 2007, אמא שלי אפשרה לי, סופסופ לערוך את ליל הסדר בבית שלי. זה היה הישג לא מבוטל ורגע אחרי ה"בסדר" ההססני שלה, הבהלה שלי התחילה. הכתיבה הדקדקנית כלכך בבלוג, עזרה לי מאד לשמור על סדר, נקיון וקור רוח . אני מקווה שמי מכן/מכם שקורא כאן ולפניו המשימה הכי, אבל הכי מפחידה בתולדות המשפחה [...]
מתכון פילוסופי למרק עוף
. . - אמא - הממ - אמא…. - מה מותק? - נכון אני הדבר הכי חשוב לך בעולם? - נכון לגמרי. למה את שואלת? - ביום ראשון יום המשפחה. - נו..? - אז אני חושבת לי.. - ש… - אם נ ג י ד היית פוגשת אותי בכיתה של הבת שלך, גם אז היית הכי [...]
כנופיה, אוכל ואופניים גם – יום כיפור גרסת האמא
. . . 11:30 כשאומרים לך: אנחנו נפגשים בבית ספר בערך בשתים עשרה וחצי יהיה הגיוני מצידך, לתכנן כמה שעות שקט לא? הלא ציידת אותה באופניים, קסדה, חברה טובה, הוראות איך להגיע, וידאת שיש בקבוק מים, טלפון נייד, נעלי ספורט, מכנסיים שיכסו את הברכיים אחרי השפשופים הדרמטיים של אתמול ושילחת אותן לדרכן. צמד ארוך גפיים, עם שתי [...]
הפיצה הכי טובה, הבולונז הכי טעים ועוד – צרכנות אישית
היא נפתחה כבר מזמן. התורים עדיין מתמשכים. היא הגיעה מרומא. היא נמצאת בדיזינגוף 267 - פינת ירמיהו קוראים לה טוני וספה – למה? אין לי מושג. יש איזה סיפור מוזר מאחורי השם, כמובן, לא הצלחתי להבין. הפיצה הכי טובה בארץ, וזהו. אם אתם רואים גבר מנומש משהו ומקסים עומד ליד התנור, בן זוגה השווה והמתוק, של החברה הכי [...]
הסנדוויץ של אמא של איה והמרכיב הסודי, אה.
. . בוקר. ההסעה הגיעה. הלהתראות מתוקה נאמר. כבר בגיל שאסור לנשק ליד הילדים האחרים. נשימה. קפה. עיתון. אני כאן. יום שני ה- 18 ספט. 2006. . אני אמא עם המון סבלנות. באמת. הרבה סבלנות לעיסוק הזה ששמו הורות. למקצוע הזה ששמו אמהות. לילדה האישית שלי. ואולי פעם יכתב הפוסט, כשיולדים והורים בגיל מאוחר, אין שם בחוץ [...]
