תקריב

. . סימנים חדשים עושים דרך אלי, ואני אליהם. אני מחפשת את הצבע שיסמן לי. מחפשת רמז. אולי הלבן לא לבן הזה. מורכב, מסומן וצרוב בחותמות עבר, בתפרים וחומרים מוכרים בחלקם, והשקיפות בו מרגיעה ומשרה שקט, והבטחה וחומר אחר, כהה ולא מוכר אורב בצד. אבל הלבן…. .   . צהובה  לוח הצבעים .

. . רציתי לבן בהיר ורך כמו שיום כיפור מרגיש כאן גם ליהודים חילונים. כמוני. והגיע לבן כהה כמו היום שהיה ביפו וכמו היהודים האחרים, ובכל זאת לבן. . צהובה. לבנה. בג'. חום. .

……………………………………………………………………………………………. …………………………………………………………………………………………… ………………………………………………………………………………………….. . מעולם, מעולם לא הייתי מעלה על דעתי שחום הוא הצבע שירגיש לי אהבה. מעולם לא הופתעתי יותר. או הרגשתי יותר. . צהובה.  לבנה.  בג'.

. . זה כבר הלילה החמישי. זה מתחיל בפשטות. השעות הטובות, המזמנות מנוחת ראש ולב וחלומות נפרשות לפני בכל גודלן וכוח הריפוי שלהן, אבל בפינה הרחוקה, זו שאני מנסה לא לראות, מתגלים קרעים מהלילות ההחדשים שלי . כמו בסלואומושן איטי במיוחד מתקרבים אלי טלאים ופיסות עצמי. קטעי אני מחוברים ביד גסה, מנסים להשאר אני אחת. [...]