. אני אכתוב בזהירות, אני אזכור שיש הרבה מאד כאב ורגשות ויסורי מצפון והתלבטויות ובעיקר אהבה, כמה הרבה אהבה והורים, אמאבא מאחורי המילים וההחלטות והילדים, אני אנסה לא לחשוף יותר מדי, אני אנסה להתייחס בסובלנות לדעות הפוכות משלי אם הן לא נשענות רק על אמונה עוורת באל, זה התנאי היחיד, כי מבחינתי, אמונה דתית א [...]
ארכיון קטגוריה: בעיקר אמא
החוק של אמא של איה # שעבד מצויין
. . כשזאתי הייתה קטנה, בגיל שביקורי חברות הדדיים התחילו להיות מרכז החיים, בגיל של "אני מחליטה עליך" מול החברות, והחברות מולה, בגיל שמצאתם את עצמכם מדקלמים על אוטומט, כי ככה זה מנומס ומקובל ורצוי, לחנך את הילדים הקטנים שלכם להיות מנומסים, מתחשבים, הדדיים וסובלניים, למען יגדלו להיות בני אדם מבוגרים כאלה: "היא אורחת, תני [...]
אמא בְּקְרִיז
. המצב כזה: התעוררתי לפני שעתיים בערך, בסלון שלי, המחובר לפינת האוכל שלי, המחוברת למטבח שלי, ע'ע השטות הזו הנקראת חלל פתוח שרועות וישנות שינה עמוקה שלוש בנות שש עשרה. אחת ישנה כאן כמעט תמיד ע'ע שני חמישי, והשתיים האחרות ישנות כאן לא מעט מאז שהן נפגשו שלושתן בכיתה א' לא מעט, ע'ע ימי הולדת, [...]
מִתרַגֶלֶת
. בכל פעם שהיא נוסעת, עוברים יומיים שלושה עד שאני מתרגלת לחוסר האמהות הזמנית שלי. וכשהנשימה שלי משתנה, כשאני מתנהלת בזמן חסרת שעון או מטלות או שניצלים, זה בדרך כלל הזמן המדוייק שבו היא חוזרת. . מ ע כ ש י ו. .
או אם להיות ממש כנה
. אני מרגישה שהקול הנשי שלי מול הבת שלי לא ברור מספיק לפעמים. רק לפעמים. ואם להיות ממש כנה, אני לא משוכנעת שאני חיה בהתאמה למה שאני מאמינה בו במידה מספקת. לא דרכי שוויון בהן אני מאמינה בכל נפשי ויכולת המחשבה והצדק שלי, הפמיניסטיות, עכשוויוֹת, שיוויוניוֹת, מזכירות וזוכרות אפליה, זמנים חשוכים ודיכוי ומסבירות לה שיוויון [...]
Go Holly, go
. שילוב נעורים עם מגמת קולנוע עם אהבה לקולנוע ישן שהצלחתי להדביק אותה בה, עם עינים חומות מלאות הבעה, הביא לזה: . .שמלה שחורה של מאיה נגרי ושל אמא שנלבשת הפוך כדי לקבל מחשוף חתוך כך כפפות מחנות פורים עגילי פנינה של סבתא רבא פנינים סתם מאיזה דוכן כי אמא לא הסכימה לענוד את האמיתיות [...]
שתיים בים, וחורף.
. מתמיד אני אוהבת מזג אוויר קיצוני, בעיקר בגלל תחושת החיות שקור קיצוני, רוחות או שרב מביאים עלי. את זאתי אני מסיעה לים בימים הכי אפורים, גשומים וסוערים מתמיד, לפעמים יושבות במכונית, פותחות לרגע להרגיש איך הרוח מנסה להציף את פנים האוטו בקור. לפעמים , עטופות במעילים ארוכים מאיתנו ואף בן שש מציץ מתוך צעיפים [...]
הידים של אמא שלה
. ככה היא צילמה את הידים שלי אתמול. הידים שלי הן ידים של אמא, של אמא שלה. אלה המלטפות ומאכילות ומותחות סדין פלאנל על המיטה בימי החורף, המקפלות בגדים וגרביים, אלה החותכות רק מה שאוכלים ומסדרות אוכל שיראה נחמד על הצלחת ויעורר תאבון, אלה שסרקו קשרים בשער, תפרו פרפרים ורודים על חולצות, והדביקו נצנצים… למדו [...]
למה לא אמרו לי ?!
. אבל לא התכוננתי ואני בכלל לא מוכנה. וחוץ מזה, ארבעה ימים זה ממש, אבל ממש לא מספיק זמן כדי להתכונן, ובכלל, למה לא אמרו לי שזה קורה כל כך מהר?! . נ.ב. אפשר מהתחלה? .
הקשר בין הג'ינסים שלנו ל D N A
. . היום היא הגיעה הבייתה בהפתעה אחר הצהרים, בכל זאת שני, חמישי וכל שבת שניה, יש סדר בחיים. אבל היא שכחה משהו וקפצה הבייתה לרגע. חיבוק, נשיקה ויצאתי איתה להגיד משהו למי שהיה משהו אחד ולנצח ישאר משהו אחר בחיי, אביה. עמדנו ליד השער ודברנו ופתאום היא עשתה איזו תנועה וראיתי . לפעמים יש [...]
תמונת מצב, 18 ינואר 2012, ערב
. . כבר ערב וקר. ילדה מצוננת. חתולה מייללת. ילדה מכוסה על הספה בסלון, קוראת. מרק עוף תכף חם. אטריות. שקדי מרק. אמא מצוננת גם. טשיו'ס. תה מהגינה. עוד מעט נראה פרק מ"פרנטהוד" – מומלץ לביחד הורים ילדים, ב"יס". כלבה זקנה מגרדת בדלת. אמא לובשת מעיל פוך "של חו'ל" ככה הוא עבה וחם ויוצאת לסבוב [...]
זה לא מַרְאִית, זה דֵזַ'ה וו !
. . – אמא – מה מותק? – אמא, יש לך עוד סוודר גדול כזה? – מה עם זה של אתמול? – זה היה אתמול…יש לך עוד כאלה גדולים? – אה…..כן…. – אפשר? . ידעתי, ידעתי שהזמן הזה יגיע, שהיא תצטרף לארון שלי, ידעתי! וזה כבר סיבוב שני, מיינד יו. תכירו, ורד, אחות קטנה, שנות [...]
יודעת, מבינה, ובכל זאת…
. . אני יודעת. אני מבינה. וזה גם משמח. זה משמח ומרגש ונוגע ללב ומרחיב אותו לראות אותה גדלה. גם בנפשה היא גדלה, מחפשת את מיקומה והגדרתה בסביבה משל עצמה. טריטוריה. המרחק והריחוק שהיא חייבת כדי להגדיר, ולמצוא ולהתארגן על עצמה ללא השפעתה רבת העוצמה של אמה, שגם בזמנים רגילים, מיינד יו, קשה להתעלם ממנה, מהאמא הספציפית [...]
מר סער היקר, אם ברצונך לשלוח את ילדיך לחברון, תפאדל, לא את שלי
. . עצומה: לא מאשרים לילדינו לצאת לטיולים מעבר לקו הירוק וזה לא שהיא לא יוצאת לטיולים אתה יודע, בכל זאת צופי ים, בית ספר אנטרופוסופי, בגללכם, זוכר? אבל לחברון אתה לא תצליח להביא אותה כמו שאתה מצהיר כאן, אין סיכוי. או שנכריח אותך דרך עצומות ומחאות או שיהיה לה כאב אוזניים נוראי. את הבת [...]
כשהיא מצלמת אותי
. כשהיא לוקחת את הקנון ומביטה בי דרך העדשה, אני לא זוכרת שמצלמים אותי. במקרה שלי יו נואו, זה לא מובן מאליו. אבל כשהעינים החומות האלה פוגשות את אלה שלי, אני מפסיקה להיות חלי, לא זוכרת את החלי גולדנברג ואפילו רחלי אני שוכחת שאני, ופשוט נחה במקום הזה שקוראים לו אמא… . .
אנִנִי הול וְהבגדים של האקס שלי
. . . זה מתחיל בערך בגיל הזה, חמש עשרה, אני זוכרת. הארון של אבא שלי התחיל להיות מעניין אפילו יותר מזה של אמא שלי, הסוודרים הגדולים, הכותנות המכופתרות, העניבות. – אבא, אנ'לוקחת לך ת'סוודר השחור – בסדר – רחלי – מתערבת אמא שלי – אבא הרשה לי – אבא מרשה לך הכל… – א [...]
איך היא נושמת
. . . מה היא עושה עכשיו, באמצע הלילה אמא שלו? עומדת בפתח חדרו וחושבת איך יראה לו? כמו שדמיין? מנסה להחליט אם להציע את המיטה במצעים שהוא מכיר, שירגיש בבית, או לקנות חדשים מפנקים? האפשרויות שרצות במוחה, איזה אוכל היא רוצה שיהיה במקרר כשהוא נכנס הבייתה….שישמח אותו, ירגיע? מרק עוף? עוגת קינמון? מה היה [...]
גם השנה
. . .גם השנה לא ויתרתי, גם השנה התעקשתי לצלם אותה עם הילקוט ליד דלת הכניסה ועל השביל עם הילקוט על הגב. עם כל הכבוד למעבר לתיכון – ויש כבוד. מעורב בהרבה רגשות אחרים, אבל כבוד – יש דברים שלא קשורים לכלום חוץ מלאמא שלך מותק, ואמא שלך מצלמת אותך ליד הדלת באחד בספטמבר ועל [...]
בשמלה אדומה ושתי צמות, לאו דווקא זכרון משעשע מ"הלהקה"
. . . מוקדש בבושה ובקשת מחילה לאופק בת הארבע שהופרדה בערלות לב ואכזריות מאביה אתמול בלילה. * מכל הדברים הקשים בגירושים, בפירוק משפחה, בשברון לב, באכזבות, הסתגלות, התנפצות ושאר עניינים, הדבר הקשה מכל הוא הגעגוע. לא שלך, לא שלו, לא זה שקשור לזוגיות שהייתה, לא זו ששייכת לכם, הכי הכי קשים הם הגעגועים של [...]
