. שילוב נעורים עם מגמת קולנוע עם אהבה לקולנוע ישן שהצלחתי להדביק אותה בה, עם עינים חומות מלאות הבעה, הביא לזה: . .שמלה שחורה של מאיה נגרי ושל אמא שנלבשת הפוך כדי לקבל מחשוף חתוך כך כפפות מחנות פורים עגילי פנינה של סבתא רבא פנינים סתם מאיזה דוכן כי אמא לא הסכימה לענוד את האמיתיות [...]
ארכיון קטגוריה: בגדים
הקשר בין הג'ינסים שלנו ל D N A
. . היום היא הגיעה הבייתה בהפתעה אחר הצהרים, בכל זאת שני, חמישי וכל שבת שניה, יש סדר בחיים. אבל היא שכחה משהו וקפצה הבייתה לרגע. חיבוק, נשיקה ויצאתי איתה להגיד משהו למי שהיה משהו אחד ולנצח ישאר משהו אחר בחיי, אביה. עמדנו ליד השער ודברנו ופתאום היא עשתה איזו תנועה וראיתי . לפעמים יש [...]
רך ומהוהה, כמה שיותר
. אני אוהבת פלאנל. סדיני פלאנל על המיטה של הבת שלי, לפעמים גם על שלי. בגדי שינה מפלאנל – טוב, זה רק עליה, טוב זה שקר, גם לי יש כמה סמרטוטי פלאנל גדולים ורכים ,אבל רק כשממש, אבל ממש קר – וגם שמיכות כרבול, בגדי בית רכים וישנים, זכרונות מתוקים מתינוקוּת, בגדי ילדוּת רכים ומהוהים, [...]
מה שמסתתר במגירות של אמא שלך
. כשהשולחן מפונה, הנכדים נכדות וכל היתר שרועים מול החדשות, קצת לפני המי-רוצה-תה ופינוקי השולחן אני מחליטה לחטט לה בארון. אני אוהבת לחטט בארונות, מחסנים, בתים לפני הריסה, וקופסאות וזכרונות וחיים מכל הסוגים ופעם בזמן אני מגיחה כמו נמיה זריזה וצדה משהו, הנה, בשבוע שעבר בקרתי את אחותה הקטנה, מעל שמונים נכון, אבל עדיין הקטנה, [...]
בַּארון, כאילו לא עברה שנה וחצי מאז שכתבתי את זה
. . . לא צריכה, לא צריכה, לא לובשת, לא לובשת, מבוגרת מדי, קטן עלי, גדול עלי, לזרוק, לתת, לזרוק, לתת, לא צריכה, לא לובשת, זה-כל-כך-ישן-שאי-אפשר-אפילו-לקרוא-לזה-וינטג', אה, זה אני גזרתי, לא לובשת, לא לובשת, לא לובשת, זה לא שחור, זה לא אפור, זה לא לבן, לתופרת, לכביסה, לתת, קטן עלי, מבוגרת מדי, לא צריכה, לא [...]
ריצ'ארד אני והבגדים של ג'ורג'יו
. . היום גיליתי שאני כבר ממש, אבל ממש מבוגרת. דורין פרנקפורט הנפלאה והאהובה מגישה מחר בצהרים צוגת אופנה – כן, לי מותר להגיד צוגתאופנה – במסגרת שבוע האופנה המתחדש של תל אביב – ואפילו אני כבר מבינה שיהיו שם צלם שניים, ואולי כדאי להחליט מה ללבוש לא ממש לפני שאני יוצאת מהבית. לפני שתי [...]
אנִנִי הול וְהבגדים של האקס שלי
. . . זה מתחיל בערך בגיל הזה, חמש עשרה, אני זוכרת. הארון של אבא שלי התחיל להיות מעניין אפילו יותר מזה של אמא שלי, הסוודרים הגדולים, הכותנות המכופתרות, העניבות. – אבא, אנ'לוקחת לך ת'סוודר השחור – בסדר – רחלי – מתערבת אמא שלי – אבא הרשה לי – אבא מרשה לך הכל… – א [...]
לְבַנות
. . .היום כבר לא יכולתי להמשיך להתעלם מהן. הן פשוט היו שם, ערומות אחת על השניה, לבנות, בהירות וחסרות תועלת במצבן העכשווי. איך הן הגיעו לכמות כזו ובכמה זמן, אין לי תשובה מנומקת או הגיונית. יש אנשים, שמעתי, האוהבים לגהץ. התנועות הקצובות, האדים העולים ומלחחים את הפנים, חוד המגהץ המפלס דרך חלקה בתוך קמטוטי [...]
יופיים אינו חולף
. . כבר זמן שאני מנסה להחליט אם הוינטאג' הוא הערכה אמיתית ליפי דברים מסויימים או הייפ שיעבור. לצורך מחקר מקיף עברתי וחטטתי בארונות נשים הקרובות אלי ואל ליבי הלא הן העלמות עליזה ואסתר לבית וייספיש / ברי'ל שמניין שנותיהן עולה על מאה שישים אבל מי סופר, שפעם אקדיש פוסט לצילומים שלהן מאז כדי שתבינו [...]
פרמיירה ובגדים גם
. . לפני כמה ימים הגיעה ההזמנה. בטלפון, במייל, באסאםאס ובדואר. מירי מ"מטר הפקות" היא בחורה אחראית במיוחד. גם הטלפונים מיחצ' "רשת" הגיעו והיה ברור שלמרבית ההפתעה, החודשים עברו כמתוכנן ו"עד החתונה – עונה שניה" אכן מוכנה ועולה לאוויר בעוד שבועיים. ימי שלישי. קודם אבא משעשע בשעשועון שלו אחרכך אמא עצובה נורא, תורנות משפחתית, כמו [...]
תחפושת של כביש ותחפושת של אוקיינוס # הילדה שלי
. . 1. השנה: 2004 הכיתה: כיתה ב' החג: פורים הילדה: שלי סכום נושא: הילדה שלי רוצה להתחפש ל………………….. – לְמה שואלת אמא-פעם-ראשונה – לְכביש - תגידי שוב מותק - אומרת אמה בטון רגוע – לְמה? – ל כ ב י ש עונה הילדה בשקט כאילו כביש ומלכת הלילה היינו הך הם. – פיה? – כביש – [...]
אפורה ורכה
. . אתמול הבנתי שהזמן מתקרב, שכנראה אין ברירה. עוד מעט היא תהיה יותר חורים מאריג והשקיפות שלה תהפך לכלום אמיתי. היא תהפך לDNA של עצמה. אבל אני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות איתה כלום חוץ מהפעולה הפשוטה והיחידה שאני יודעת. אני לובשת אותה, היא נענית, ואני ונרגעת. קניתי אותה, טוב, אותן, קניתי שתיים, בסתוו אלף [...]
