. . כשזאתי הייתה קטנה, בגיל שביקורי חברות הדדיים התחילו להיות מרכז החיים, בגיל של "אני מחליטה עליך" מול החברות, והחברות מולה, בגיל שמצאתם את עצמכם מדקלמים על אוטומט, כי ככה זה מנומס ומקובל ורצוי, לחנך את הילדים הקטנים שלכם להיות מנומסים, מתחשבים, הדדיים וסובלניים, למען יגדלו להיות בני אדם מבוגרים כאלה: "היא אורחת, תני [...]
ארכיון מחבר:
איך הצלחתי להתנתק מהאינטרנט ולהשאר שפויה
. האם אני מכורה לרשת? לפייסבוק? לבלוג שלי? לגוגל? למייל? טוויטר (קצת פחות) פינטרס (בקטנה), ושאר אתרים, רשתות ועניינים? כן, לגמרי. האם אני מבינה שהצורך להיות אונליין כל הזמן, לדעת ב ד י ו ק ברגע שדברים קורים גם אם הם חסרי חשיבות אמיתית ושוליים עולה לי במחיר אמיתי גם אם לא רק כלכלי? כן. [...]
פיטנגו בארבעה טעמים, לפחות.
. זה התחיל בגיל שנתיים אני חושבת, באפריל. הגדר בבית ממול – זה שנהרס כמובן, כמו רוב בתי השכונה – הִתְכַּתְמה בכתמים אדומים וגדולים. אחרי שטעמנו אחד, עיגול ארגמני ומתוק כמו שרק פיטנגו מתוק יכול להיות, אחרי שחצינו לשניים, הוצאנו את החרצן הגדול, נתנו לה לטעום בפעם הראשונה, וראינו, כמו שרואים ברגעים הקסומים האלה שתינוק [...]
אמא בְּקְרִיז
. המצב כזה: התעוררתי לפני שעתיים בערך, בסלון שלי, המחובר לפינת האוכל שלי, המחוברת למטבח שלי, ע'ע השטות הזו הנקראת חלל פתוח שרועות וישנות שינה עמוקה שלוש בנות שש עשרה. אחת ישנה כאן כמעט תמיד ע'ע שני חמישי, והשתיים האחרות ישנות כאן לא מעט מאז שהן נפגשו שלושתן בכיתה א' לא מעט, ע'ע ימי הולדת, [...]
מִתרַגֶלֶת
. בכל פעם שהיא נוסעת, עוברים יומיים שלושה עד שאני מתרגלת לחוסר האמהות הזמנית שלי. וכשהנשימה שלי משתנה, כשאני מתנהלת בזמן חסרת שעון או מטלות או שניצלים, זה בדרך כלל הזמן המדוייק שבו היא חוזרת. . מ ע כ ש י ו. .
בשכונה
. בין ערביים בשכונה הוא זמן נעים. לפעמים אני עוברת בבתים בודדים שנראים עדיין כמו הבית שלנו, לראות שהם עדיין שם, לא נהפכו לבתים עם חלונות מאורכים וחללים ריקים כמו בתים וארכיטקטים מעכשיו. .. לפעמים אני לוקחת את לולו לנסות, ולהכשל, בהברחת חתולי רחוב מדושנים או ציפורים לפעמים אני מציצה . פולשת למחסנים ובתים [...]
בתים שבורים
. אני מכירה אותם למעלה מעשור, משיטוטי אחר הצהרים עם זאתי בשכונה. שני בתים שבורים ומנותצים, כמעט בלי שריד למי ומה היו פעם כשפעמו בהם חיים. היה שלב שהשתלטו עליהם צעירים סוערים וחסרי בית, אחרכך הגיעה הגדר שהעלימה אותם מעיני. היום כשנהגתי ברחוב ההוא, לפעמים אני חוזרת הבייתה בדרך עקלקלה בתוך השכונה, לראות מניינים, הגדר [...]
או אם להיות ממש כנה
. אני מרגישה שהקול הנשי שלי מול הבת שלי לא ברור מספיק לפעמים. רק לפעמים. ואם להיות ממש כנה, אני לא משוכנעת שאני חיה בהתאמה למה שאני מאמינה בו במידה מספקת. לא דרכי שוויון בהן אני מאמינה בכל נפשי ויכולת המחשבה והצדק שלי, הפמיניסטיות, עכשוויוֹת, שיוויוניוֹת, מזכירות וזוכרות אפליה, זמנים חשוכים ודיכוי ומסבירות לה שיוויון [...]
גריז
. דבר ראשון המקיף את החושים הוא הריח. כמו במרתף של אבא שלי, בהבדל קטן שאצלו, הברגים עומדים מצוחצחים בשורות חסרות רבב, ובמוסך המוסתר הזה שפלשתי אליו כי דלתו הייתה חצי פתוחה ולי הייתה חצי שעה, היה רק רבב, ואבק, וגריז וברגים ומחרטות ורסיסי מתכות ורהיטים ישנים וחלקי מנועים ושני גברים מבוגרים, בעל המוסך והעובד [...]
סרבתי לענות, גם לעצמי
/ המקום הכי אישי בבית בעכשיו הגלובלי, הוא זה, אני חושבת . היום מישהו שרק הכרתי שאל אותי, כמה שעות ביום את ליד המחשב? כולל ה כ ל שאלתי, צילומים, כתיבה, מיילים, בלוג, רשת, פייסבוק, שיטוט, גלישה, סקרנות, סיבובי גלריות אוןליין וכל היתר….? כן הוא אמר. סרבתי לענות. גם לעצמי… . .
מוסר השכל מצולם
. אם החלטת לנעול את נעלי הצנחנים שלך - על השאלה מה הן עדיין עושות כאן אני מעדיפה לענות בפעם אחרת, כשיהיה לי קל יותר לתקתק – ולא לשרוך את השרוכים, כי לשרוך אותם רק עד שתגיעי לפילאטיס ואז להתיר אותם…..זה מעצבן ולמי יש סבלנות, ונעלת את הדלת ויצאת לשביל ממהרת כתמיד, מפוזרת ועמוסת ידיים [...]
תל אביב ורומא, מנפלאות הרשת
. כשמשוטטים, באינטרנט, בפייסבוק במקרה שעליו אני מספרת, מגלים דברים שהסיכוי להתקל בהם בדרך "הרגילה" הוא כמעט אפסי. דף של כותב בלוג נפלא שמישהו מחבריך מכיר ועשה לייק, או נתן לינק, ועולם נגלה בפניך, היכולת הכמעט מדע בדיונית לטייל בתערוכות עם הArt Project של גוגל, גילוי חברים שנעלמו, קרובי משפחה מדרגה רביעית או מה שקרה [...]
10 נשים שֶ
. ביקשו שאבחר עשר נשים שגרמו לי להשראה, הערכה, השפעה. הייתה הקצבה של מאה מילים לאחת, פחות או יותר. אני אוהבת רשימות כאלה. זה היה מסע מעניין לעבור בין עשרות, מאות נשים שהשאירו בי חותם, רושם, צלקת, חוויה או אפילו נקודת אל חזור, ככה דרמטי . מול המילים שלהן, [...]
למה הוחלפה תגובת משרד התרבות והספורט ?
. בלילה, כשהרשת סערה מההחלטה הכה מטומטמת של הועד האולימפי, אני הייתי בעיקר בהלם מה"אין תגובה" של משרד התרבות והספורט, להלן צילום המסך של ווינט שצילמתי והעלתי לפייסבוק שלי בתשע וחצי בערב: .הבוקר, עם הקפה והסיבוב כותרות, מיילים, רשת, בלוגים, פייסבוק הרגיל הופתעתי מהשקט בעניין האין תגובה של המשרד האחראי על התרבות, נניח, והספורט, נניח [...]
