תקריב

.

.

.

להחליק חומר לנקודת ההתחלה שלו, למפץ הגדול.

יהיו רגעים שתרגישי שאת מצליחה,

ואחרים,

שתרגישי שהחומר ממנו את עשויה, 

את,

התמצית שאת,

מתרככת, ניתכת מחדש בידיים זרות.

כשתרגישי בחומר שאת,

כשתגעי בידים חשופות מפחד או בתבונת, דממת האמת

שזו התחושה הנכונה, החספוס והעוצמה הטובים לך,

תדעי שהוא עשוי מעצמו, ומסימניו.

וגם את.

ועד אז, שקט.