.
.
זה כבר הלילה החמישי.
זה מתחיל בפשטות. השעות הטובות, המזמנות מנוחת ראש ולב וחלומות נפרשות לפני בכל גודלן וכוח
הריפוי שלהן, אבל בפינה הרחוקה, זו שאני מנסה לא לראות, מתגלים קרעים מהלילות ההחדשים שלי
.
כמו בסלואומושן איטי במיוחד מתקרבים אלי טלאים ופיסות עצמי. קטעי אני מחוברים ביד גסה, מנסים
להשאר אני אחת. הכרה, מחשבות, החלטות, רעיונות לספרים, תערוכות, הרפתקאות מתערבבים
בשדי לילה מלאי חששות, אכזבות ועייפות גדולה מדי
.
זה לוקח זמן. אני עקשנית, עזת מצח וחזקה לא פחות, אבל בסופו של מאבק כמעט אלים אני חייבת
להביט ישר ועמוק אל עומק הלובן והקרעים של הלילה הזה ולהכנע.
.
"לפעמים במקום שדים, מתעוררים מלאכים מרפאים" כתבה צרויה שלו ב"תרה".
.
תגובות
ריגשת אותי, חלי.
גם המילים.
גם הדימויים.
חיבוק מבין ומזדהה, בעיקר אוהב
מצוין.
נפלא, הערה קטנה: תרה ולא טרה. כל השאר קסום
מקסים. תודה. המשך חג שמח
חלי הפוסט הזה הוא יצירת אומנות
רחלי חמדת לבי, כמה יופי.
אחרי סערה לבנה כזו, תבוא מנוחה כהה של שינה טובה. היא תבוא.
אבל בדרך, איזו התבוננות ואיזה צילומים מעוררי השראה ותהייה.
טרקבאקים
[...] צהובה. לבנה. [...]
[...] לבנה. [...]
[...] לבנה. בג'. [...]
[...] לבנה. חולית. חום. [...]
[...] לבנה. חולית. חום. לבן. [...]
[...] . לבנה. חולית. חום. לבן. אפורה. [...]
[...] לבנה. [...]
[...] לבנה. [...]
[...] לבנה. [...]