.
.
משוטטת ביוטיוב, מחפשת שיר שייצג לי מצב רוח והחלטה,
ופתאום פגשתי את הפנים האהובים של ילדותי.
באופן כללי ככה רציתי להיות, להראות, לחייך, לדבר, להתלבש ולחיות. כמוה.
המחמאה הכי גדולה שיכולתי לקבל, שקבלתי, אז בימי ילדותי הרחוקים,
מנצחת בגדול את כל המילים היפות, הנדיבות המחמיאות שקבלתי מאז ועד היום:
את ממש דומה לה:
.
להתעלף עליה.
.
.
.
.
תגובות
פוליאנה :)
איזו כברת דרך ארוכה עשו בוולט דיסני מהיילי (מילס) למיילי (סיירוס)
אכן אכן,
מה שהמיס אותי אצל היילי מילס היה זה:
דבש ניגר כמי נהר…
את הרבה יותר יפה ממנה. תמיד היית.
וכתיבתך נוגעת בלב, עונג צרוף. פוסט שלך הוא חסד עבורי.
מה שעודד אמר. טיפה פחות נוזלי, אבל מה שהוא אמר בדיוק :)
זו הפעם השנייה ביומיים שמישהו מדבר עליה לידי… מזדהה לחלוטין. הייתי בת חמש כשראיתי אותה לראשונה ומאז היא היתה המודל לחיקוי. כתבת בדיוק את הרגשות שלי. :-)
מודה לבושתי שזוהי חשיפה ראשונה עבורי. אז תודה על הגילוי :)
ואת המחמאות אני משאירה לבחורים. אני מניחה שיותר נעים לקבל אותן מהם. ;)
איזה יופי!
לא מכיר אותה. את פי אלף יותר יפה.
טרקבאקים
[...] היא ניראתה כמו היילי מילס, גם אני. [...]