לכי לדרכך. לכי לשנה חדשה בכיתה שלך, לחלל המקבל את פניך בכל בוקר בנועם וכוונות טובות. לכי למורה החדש שלך המתייחס למקצועו ברצינות מעוררת תמיהה וכמיהה, לחברותיך הצומחות איתך אל ימי נערות חדשה ומתרגשת. אל אלה, ההם המתגודדים סביב עצמם וסביבכן בפרצי אנרגיה מעוררי געגועים אף הם. לכי לך לזמנך. ללמודיך, תהיותך, חייך. לכי אל רגעי הפלא והתובנה, לכי גם אל החולשות. אל מחשבות נעורים ראשונות. חיים ומהות מחפשים דרך ותשובות בתום לב ונעורים וחדות מחשבה. לכי להאבק במה שקשה, לכי ללמוד לא להקל ראש ולהפחית מערך מה שקל, לכי להרחיב נפשך ורוחך. שמעי דברים חדשים, הסתקרני, בדקי. למדי לוותר לשעמום, להכנע לפעמים, ובפעמים אחרות התעקשי עד שבאמת אי אפשר יהיה יותר. לכי, מתעקשת תמיד על זכותך להשאר את. אדם ספציפי, לא רק חלק מקבוצה, בלי קשר כמה הדוקה וחשובה היא הקבוצה. אל תכנעי להדף ההמון והחברה, החליטי לעצמך, מכח עצמך. לכי להעמיק את תשוקותיך. את חייך, את עצמך. לכי בשמחה ועניין. כמה שמחה יכולה להיות בנפש אחת תגידי. וכמה ההיפך. לכי לדרכך אבל אל תשכחי לחזור, טוב? כל יום, אחרי השעות והדרך שתעשי, עייפה או שלא, שמחה, עצובה, מובסת זמנית או מנצחת בגדול, איך שלא תהיי, מה שלא תהיי, חזרי לכאן טוב? אל המקום הזה שכל כך שמח שאת ובאמת באמת מתעניין בך ובשלומך.
תגובות
מזדהה. כתבת כל כך נוגע ללב
.
היא לא כל הזמן פה?…
אני רואה אותם נעלמים ממני כל בוקר עם הילקוט על הגב כמו בתמונה אל החיים שבהם אין לי חלק ומתפללת שיחזרו בריאים ושמחים. תודה שכתבת גם בשבילי :-)
שימי לב איך ככל שהיא גדלה, גם את גדלה בתור אמא – עכשיו את אמא לנערה.
רחלי את זה אני אומרת שנים הכל יום ששי
ואני מרשה לך למחוק
את אמא אלוהית,איה בורכת
לכתוב מה שכל הורה מרגיש ולא כולם מצליחים לבטא זה כיף. תודה.
יפהפה.
יש לה שפע לחזור אליו
מאוד יפה, עדין ונוגע וקולע
והיא, בעיקר היא, זכתה בך ובכך שיש לה מקום חם ובטוח לחזור אליו. זה המון. זה הכול, בעצם.
כתבת מקסים.
והאתר הזה נורא.
זו הפעם השלישית שאני מנסה להעלות תגובה.
מחזיקה אצבעות שהפעם יצליח.
רחלי מה שכל אמא מתפללת כל יום.
את בדבריך ובהבנתך, הלבשת את תחושותינו במילים.
תודה לך!
לזה כל אמא מתפללת כל יום בחייה
מקסים
טרקבאקים
[...] ממורה אהובה. מכתב לשר החינוך. אל תשכחי לחזור. געגועים לכף יד. מאת chellig ב8 במאי 2010 בשעה 11:21, קטגוריות: [...]
[...] היא הולכת, [...]
[...] ראשון ויחיד שמכירים כאן, שלושה מורים, עשרים וחמישה חברים/ות ויתחיל זמן חדש. [...]
[...] לא שהיא לא יוצאת לטיולים אתה יודע, בכל זאת צופי ים, בית ספר אנטרופוסופי, בגללכם, [...]